קורונה מגיפה
צילום: צילום מסך אתר MERCK

המדריך המלא לאומיקרון: כל מה שחייב לדעת על הווריאנט המסתורי

שבועיים עברו מאז הגילוי של הווריאנט המלחיץ שהגיע מדרום אפריקה, ונראה שהוא מתפשט בקצב מהיר ברחבי העולם; מה התסמינים של הווריאנט? כמה מקרי הדבקות כבר יש? והאם החיסונים הקיימים אפקטיביים גם עבורו?
סתיו קורן | (1)
נושאים בכתבה אומיקרון קורונה

עברו שבועיים מאז שהגיעו דיווחים מדרום אפריקה על קיום הווריאנט החדש של הקורונה- האומיקרון, ועכשיו הוא מתפשט ברחבי העולם. מאז שהווריאנט התגלה מומחים נאבקו כדי לקבל הבנה מעמיקה יותר לגבי הזן החדש והמסתורי - לאיזה תסמינים הוא יכול לגרום, והאם הוא מערער את החיסונים שכבר פותחו. 

מיום ליום, מידע נוסף צף בנוגע להתפשטות הווריאנט, כמו גם עדויות אנקדוטיות ונתונים ראשוניים, המאפשרים לנו לבנות תמונה רחבה יותר של פרופיל הסיכון שלה.

מקרי הידבקות

ברגע שארגון הבריאות העולמי הגדיר את הווריאנט כ"גרסה מעוררת דאגה" ב-26 בנובמבר - יומיים בלבד לאחר שדרום אפריקה דיווחה על קיומו לסוכנות הבריאות של האו"ם, התבצע מצוד אחר מקרים של הנגיף במקומות אחרים בעולם, על רקע החששות שמוטציות הקשורות לאומיקרון יתפשטו במהירות.

ארה"ב, בריטניה והאיחוד האירופי הגיבו בחומרה לגילוי הווריאנט החדש, בכך שהשעו זמנית טיסות ממדינות דרום אפריקה, והכניסו לסגר כל אדם שהגיע מהאזור. עם זאת, מסתבר שהאומיקרון מתפשט כבר ברחבי העולם, ומסתבר שהוא קיים זמן רב יותר מההערכות הרווחות.

ה-CDC האמריקאי אמר ביום שלישי כי הגרסה החדשה נמצאה כעת ב-50 מדינות, בעולם ב-19 מדינות בארה"ב. הדגימה הידועה הראשונה של אומיקרון נלקה ב-9 בנובמבר בדרום אפריקה. ארגון הבריאות העולמי קבע כי הזיהומים במדינה עלו בצורה חדה במקביל לזיהוי הגרסה, ותופעה זו נראית כעת גם במקומות אחרים בעולם.

בבריטניה למשל, ההערכה היא כי 1,000 אנשים נדבקים ביום מהווריאנט, ומומחים אומרים שזה עניין של שבועות, ולא חודשים לפני שהאומיקרון יגזול מקומו של וריאנט הדלתא כמוטציה הנפוצה בעולם של נגיף הקורונה. 

פרופסור ניל פרגוסון מאימפריאל קולג', אפידמיולוג מקבוצת מומחים המייעצים לממשלה הבריטית בנושא קורונה, אמר ביום שלישי לעיתון הטיימס כי נתונים מוקדמים מראים שמספר מקרי האומיקרון מוכפל כל "שלושה ימים או פחות". מיותר לציין שפקידי ממשל מודאגים ומתכוננים לעלייה פוטנציאלית של מקרי אומיקרון עם כניסתנו לתקופת החורף.

תסמינים

למרות שעדיין מוקדם לקבוע, נאספו עדויות מרגיעות בנוגע לאומיקרון, שהצביעו על כך שהוא גרם לתסמינים קלים יותר של קורונה. הרופאה הדרום אפריקאית שהבחינה לראשונה בנגיף אמרה שהיא ראתה תסמינים "קלים במיוחד" בקרב מטופליה, כולל עייפות ו"גרון שרוט" אך ללא שיעול או אובדן טעם או ריח - תסמינים שהיו קשורים לזנים קודמים של נגיף הקורונה.

קיראו עוד ב"גלובל"

מנכ"ל פייזר, אלברט בורלה, אמר ביום שלישי כי וריאנט האומיקרון נראה מתון יותר מהזנים הקודמים, אך נראה גם שהוא מתפשט מהר יותר ועלול להוביל ליותר מוטציות בעתיד.

אשפוזים

בהתחשב באי הוודאות המתמשכת סביב גרסת האומיקרון, מומחים צפו בנתוני העולם האמיתי, ולא רק בנתונים שיוצאים מדרום אפריקה, בהתחשב בכך שזו הייתה אחת המדינות הראשונות שזיהו את הגרסה.

בחלקים מדרום אפריקה נרשמה עלייה באשפוזים הקשורים לוריאנט האומיקרון. דו"ח של המועצה למחקר רפואי בדרום אפריקה, שפורסם ביום שבת, המפרט את חוויותיהם של כמה בתי חולים במחוז גאוטנג (שם אומיקרון זוהה לראשונה) העלה כי הזן גורם למחלה קלה יותר, כאשר פחות חולים זקוקים לחמצן או טיפול נמרץ מאשר בגלים קודמים.

רוב החולים במחלקות קורונה לא חוסנו ובתי החולים דיווחו על אשפוז גבוה יותר של חולים וילדים צעירים יותר; קבוצות גיל עם שיעורי חיסון נמוכים יותר (או שאין להם, מכיוון שילדים מתחת לגיל 12 אינם מחוסנים בדרום אפריקה). בתי החולים לא דיווחו על מקרי מוות במחלקות הילדים במהלך השבועיים (מ-14-29 בנובמבר). מומחים באזור חוקרים מה גרם לחולי קשה בקרב אנשים צעירים, שנוטים הרבה פחות לחוות  חמורים של קורונה.

האם החיסונים של פייזר ומודרנה אפקטיביים גם עבור זן האומיקרון?

אחת השאלות הגדולות ביותר שנשאלות בקרב מומחים, פקידי ממשל ויצרני חיסונים בזמן האחרון, היא האם החיסונים שפותחו נגד נגיף הקורונה, אפקטיביים גם עבור האומיקרון. חברת התרופות פייזר PFIZER נתנה תשובה לנושא באחרונה, כאשר פרסמה תוצאות ראשוניות מניסוי שערכה, שהראה כי שלוש מנות מהחיסון שפיתחה יחד עם ביונטק  BIONTECH SE ADR נגד נגיף הקורונה, אפקטיביות גם עבור ניטרול האומיקרון

אבחון

בדיקת אומיקרון היא אתגר העומד בפני פקידי בריאות שמנסים לאמוד את התפשטות הגרסה במהירות האפשרית. כאשר ארגון הבריאות העולמי דיווח לראשונה על הגרסה, והגדיר אותה כ"מדאיגה". עוד סוכנות הבריאות ציינה כי "לגרסה זו יש מספר רב של מוטציות, חלקן מדאיגות. עדויות ראשוניות מצביעות על סיכון מוגבר להידבקות חוזרת בגרסה זו, בהשוואה לווריאנטים אחרים. ארגון הבריאות העולמי ציין כי בדיקות ה-PCR הנוכחיות של הקורונה מזהה הגרסה הזו, בעיקר הודות למוזרות במבנה הגנטי שלה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גיא 11/12/2021 09:02
    הגב לתגובה זו
    הלואי
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.