הנשיא ביידן
צילום: דיוויד לינמן

החל מינואר הקרוב: אזרחי ארה"ב יחויבו להתחסן או להיבדק כדי לעבוד

ממשלת ארצות הברית הוציאה הנחיה לפיה חל מה-4 בינואר, כל העסקים במדינה עם 100 עובדים או יותר יצטרכו לחייב את עובדיהם להתחסן נגד נגיף הקורונה, או לבצע בדיקות כל שבוע
סתיו קורן | (2)
נושאים בכתבה ארה"ב קורונה

לפי צו חדש של ממשלת ארה"ב החל מה-4 בינואר, כל העסקים במדינה עם 100 עובדים או יותר יצטרכו לחייב את עובדיהם להתחסן נגד נגיף הקורונה, או לבצע בדיקות כל שבוע, ולחבוש מסכה בעת העבודה באופן קבוע.

עובדים רבים ברחבי ארה"ב, יוצאים נגד הנחיה זו, ומאיימים בתביעות - חלקם טוענים שנכות או אמונה דתית מונעים מהם להתחסן, אחרים טוענים שהנחיות אלו מפרים חוזי איגוד. עם כל כך הרבה אתגרים, בתי המשפט עשויים לפסוק פסקי דין שמתנגשים זה בזה, ובית המשפט העליון יצטרך להכריע. 

10 מדינות בראשות המושלים הרפובליקנים הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי הפדרלי של מיזורי בטענה שהבית הלבן חרג מסמכותו החוקתית בכך שדרש חיסון לכל עובדי החוזה הפדרליים. ביום חמישי, טקסס ופלורידה הגישו תביעות נפרדות עם תביעות דומות. בינתיים, ג'ורג'יה, אלבמה, איידהו, קנזס, דרום קרוליינה, יוטה ומערב וירג'יניה הצטרפו לתביעה עם טיעונים מקבילים בבית המשפט המחוזי הפדרלי של ג'ורג'יה.

סקר של קרן משפחת קייזר מצא כי 16% מהאמריקאים לא מתכננים להתחסן אף פעם נגיד הנגיף, ו-4% מתכננים להתחסן רק אם  מקום העבודה או הלימודים ידרוש מהם. 

שר העבודה מרטי וולש אמר שדרישות החיסונים החדשות של ממשל ביידן יסייעו להגביר את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. לפי דו"ח המשרדות שמשרד העבודה פרסום, נתון ההשתתפות בכוח העבודה נותר ללא שינוי באוקטובר, ועומד על 61.6%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הערה 05/11/2021 20:25
    הגב לתגובה זו
    ולא כמו הפשיסט המטורלל בניטו מוסולינו עם 0 מנדטים!
  • הוא אחראי למוות של 6400 חולי קורונה? צאו ותבלו הוא אמר (ל"ת)
    נתניהו הנוכל 06/11/2021 14:47
    הגב לתגובה זו
אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)
ניתוח

המרוויחות מעסקת אנבידיה ואינטל והמטרה של ענקיות השבבים: מכירות משותפות של 50 מיליארד דולר

איך תשפיע עסקת אנבידיה-אינטל על תעשיית השבבים, על ספקיות מערכות הבדיקה וייצור השבבים ועל המתחרות AMD ו-ARM; בנק אוף אמריקה מנתח

רן קידר |

עסקת שיתוף הפעולה ההיסטורית בין אנבידיה לאינטל, שהוכרזה השבוע, מבשרת עידן חדש בשוק המעבדים. השותפות רב-השנתית, צפויה להניב הכנסות של 25-50 מיליארד דולר לשנה לאורך זמן, והיא כוללת השקעה של 5 מיליארד דולר מצד אנבידיה במניות אינטל ופיתוח משותף של מספר דורות של מעבדי x86 לשרתים ומעבדים למחשבים אישיים.

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה


הטכנולוגיה שמאחורי העסקה: NVLink פוגש x86

לראשונה בהיסטוריה, אנבידיה תרכוש ותשלב מעבדי x86 מותאמים אישית מאינטל בארכיטקטורת ה-rack המתקדמת שלה, תוך שימוש בטכנולוגיית NVLink. עד כה, חיבור זה היה שמור אך ורק למעבדי ARM שפיתחה אנבידיה בעצמה.

"מדובר בשינוי פרדיגמה מהותי", מסביר ויוויק אריה, אנליסט בכיר בבנק אוף אמריקה. "היכולת לחבר עד 72 כרטיסי GPU במערכת rack אחת באמצעות NVLink, כעת גם עם מעבדי x86 של אינטל, פותחת אפשרויות חדשות לגמרי עבור ארגונים המעוניינים בפריסות AI ברמת הארגון".