יובל דגים מנכל אבן קיסר
צילום: יחצ
דוחות

אבן קיסר עקפה את התחזיות אבל מוחקת 3% בטרום בגלל התחזיות

החברה משכפלת שוב ושוב את התחזית המעורפלת מהדוחות הקודמים - שלא אומרת שום דבר למשקיעים. היא דיווחה על הכנסות של 163.3 מיליון דולר, לעומת קונצנזוס האנליסטים ל-161.8 מיליון דולר. הרווח המתואם עמד על 20 סנט למניה, לעומת הצפי ל-13 סנט למניה; אבל דווקא מדובר במניה מעניינת - מכפיל רווח של 14 על השנה ו-12 לשנה הבאה
נתנאל אריאל |

חברת  אבן קיסר הנסחרת בנאסד"ק (סימול: CSTE), ומפתחת משטחי עבודה עקפה את תחזיות האנליסטים אבל נופלת ב-3% במסחר המוקדם. הסיבה? היא ממשיכה לתת תחזית מעורפלת שלא אומרת למשקיעים למעשה שום דבר.

החברה דיווחה על הכנסות של 163.3 מיליון דולר, לעומת קונצנזוס האנליסטים להכנסות של 161.8 מיליון דולר, ולעומת 123.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח המתואם עמד על 20 סנט למניה, לעומת הצפי ל-13 סנט למניה, ונפילה של 54% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה.

ה-EBITDA המתואם, עמד על כ-17.7 מיליון דולר, לעומת כ-23.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. השינוי מיוחס בעיקר לירידה ברווח התפעולי.

החברה פרסמה - שוב - תחזית מעורפלת

"החברה מאשררת את תחזיתה, לפיה ההכנסות וה-EBITDA המתואם לשנת 2021 יהיו גבוהים יותר לעומת שנת 2020. החברה צופה כי קצב הגידול בהכנסות בשנת 2021 יהיה מהיר יותר מקצב הגידול ב-EBITDA. בעיקר נוכח מחירי חומרי גלם גבוהים יותר ועלויות שילוח גבוהות יותר". כך לפי ההודעה הרשמית של החברה.

למעשה, מדובר באותן מילים בדיוק שפרסמה החברה בתחזיות שלה בדוחות הקודמים שלה, וגם באלה שלפניהם, וגם באלה שלפניהם. בקיצור - היא חוששת לפרסם תחזיות. כמו שניתן לראות - לא מדובר בתחזית הכוללת מספרים, אלא טקסט כללי שלא נותן הרבה מידע. כמו כן, גם בשנה שעברה החברה לא פרסמה תחזיות לכל השנה.

ייתכן כי בחברה חוששים שהקורונה תתפרץ שוב ובגדול - דבר שיכול לעכב את משלוחי חומרי הגלם של החברה, וכן להאט את התפוקה במקרה של סגרים נוספים, ולמעשה לפגוע בתוצאות הכספיות. בשורה התחתונה, החברה מעדיפה לא לפרסם תחזיות שהיא אולי לא תוכל לעמוד בהן. 

ומה בכל זאת צופים האנליסטים להמשך?

אז בהינתן העובדה שאין תחזית נורמלית מצד החברה, למשקיעים לא נותר אלא להמתין לרבעון הבא ולהסתמך על תחזיות האנליסטים. אלה צופים לה הכנסות של 163.51 מיליון דולר ברבעון הבא, ורווח מתואם למניה של 13 סנט גם ברבעון הבא. תחזית האנליסטים לשנה כולה עומדת על הכנסות של 634.8 מיליון דולר ורווח מתואם למניה של 89 סנט.

מה הופך אותה למניה מעניינת?

כדאי לשים שם שהאנליסטים צופים רווח שנתי של 89 סנט למניה, ומחיר המניה הוא 12.91 דולר, כלומר מכפיל רווח של 14 על תוצאות השנה הנוכחית, ומכפיל רווח של 11 על רווחי השנה הבאה. בהחלט לא רע.

קיראו עוד ב"גלובל"

יובל דגים, מנכ"ל אבן קיסר: "אנחנו מדווחים היום על תוצאות הרבעון השלישי שתואמות את ציפיותינו, תוך שאנו ממשיכים לפעול להשגת היעדים. אנחנו שמחים על השקת הפלטפורמה הדיגיטלית CS Connect שלנו בארה"ב, במטרה לשדרג את ניהול המכירות ומתקשרים עם הלקוחות והצרכנים שלנו.

"בתוך כך, החברות Omicron ו-Lioli שאותן רכשנו לאחרונה ממשיכות לייצר מומנטום חיובי בתוצאות שלנו, ועוזרות לנו להציג הכנסות שיא לרבעון השלישי של כ-163.3 מיליון דולר. אנו ממשיכים לענות על האתגרים הגלובליים בשרשרת האספקה המשתקפים גם בסביבה אינפלציונית באמצעות עדכון מחירים נוסף של מוצרינו, ובאמצעות היוזמות עליהן הצהרנו כדי להניב ערך לטווח ארוך עבור כל בעלי העניין שלנו".

מאזן החברה עומד על כ-104.7 מיליון דולר וחוב בנקאי בסך של כ-13.2 מיליון דולר.

החברה תחלק דיבידנד של 10 סנט למניה.

החברה תחלק דיבידנד של 10 סנט למניה. יום האקס יהיה ה-17 בנובמבר, והוא ישולם ב-30 בנובמבר 2021.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

טראמפ ושי מדברים (דאלי)טראמפ ושי מדברים (דאלי)

מה יקרה ב-30 באוקטובר והאם זה יוביל לעליות בשווקים?

טראמפ ושי נפגשים בפסגה - אחרי הדיווחים מהבוקר, הציפיות גבוהות



תמיר חכמוף |

לפני הפגישה הקריטית בין דונלד טראמפ לשי ג'ינפינג, נשיא סין, מנוהלות שיחות על מסגרת הסכמי הסחר. המטרה להביא לשני המנהיגים תוכנית מתאר כמעט גמורה ולסיים את העימות המאוד גדול בין שתי המעצמות. האינטרסים של שני המנהיגים ברורים - לסיים את הסאגה ולהציג אותה כניצחון בבית. טראמפ אלוף בלדאוג שזה יהיה Win-Win לשני הצדדים. הוא גם עשה את זה אצלנו - סיום המלחמה הוא ניצחון לישראל בעיני ישראל והוא ניצחון לחמאס בעיני החמאס. האמת לא משנה, כי אין דבר כזה אמת אבסולוטית. באותו אופן הוא רוצה לצאת מנצח וגם שהיריב המר - שי, ייצא מנצח.

הניצחון תלוי בהדהוד לתקשורת, בתדמית ובעטיפה. המסרים שיצאו הם החשובים כשטראמפ יתקפל קצת אבל ישיג מינרלים לארה"ב, ישיג מכסים סבירים, ומנגד שי - ישיג שיתוף פעולה עם ארה"ב, מכסים סבירים ביחס למדינות אחרות. כל אחד יוכל לנפנף בזה כניצחון. זה לא סגור. הכל פתוח, אבל החדשות מהבוקר מגדילות מאוד את הסיכויים בעיקר כי שר האוצר היה מעורב - שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי 

קצת רקע 

למרות הדיווחים החיוביים לקראת הפגישה, חשוב לזכור שהמתיחות הכלכלית בין ארה"ב לסין היא לא רק רקע לפגישה, היא הכלי המרכזי שבאמצעותו כל צד מנסה להפעיל לחץ. סין מחזיקה ביתרון מהותי בתחום המתכות והמינרליים הנדירים, תחום שבו אין לה כמעט תחליף. היא אחראית על כ-70% מהייצור הגלובלי של מתכות נדירות הדרושות לתעשיות מתקדמות כמו שבבים, נשק, רכבים חשמליים וטכנולוגיה ירוקה. זה מנוף לחץ משמעותי, משום שבלעדיה שרשראות האספקה של העולם המערבי נפגעות ישירות.

ארה"ב מצידה משתמשת במנוף של מכסים ובהיקף היבוא העצום שלה מסין, היא אחת הרוכשות הגדולות ביותר של סחורה סינית, ומנופפת גם בעליונות הטכנולוגית שלה עם הגבלות על יצוא אמריקאי לסין. במקביל היא פועלת לצמצם את התלות בסין באמצעות הסכמים עם מדינות כמו אוסטרליה, כולל שיתוף פעולה חדש שנחתם לאחרונה. עם זאת, גם בוושינגטון מבינים שהחלופה הזו לא יכולה להחליף לחלוטין את סין בזמן הקרוב, שכן בייג’ין שולטת לא רק במחצבים אלא גם בעיבוד ובייצור, מה שמקנה לה יתרון.

ההסכם המתגבש

הסכם מסגרת זה חשוב, זה לרוב מסכם את עיקרי הדברים. אם לא יהיה משהו לא צפוי, אז הסיכויים כאמור טובים. צריך לחכות קצת כי הרבה פעמים בעבר המסרים שהאמריקאים מסרו היו שונים ממה שהסינים אמרו. בינתיים - כשעה אחרי, הסינים שותקים, וזה סימן טוב. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות. עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין.