דומינוס
צילום: אתר החברה
דוחות

דומינו׳ס מתקשה לגייס והמכירות בחנויות הזהות ירדו לראשונה זה עשור

ברבעון השלישי של 2020 עוד נרשמה עליה של כ-17% בסעיף מול 2019, והפעם ירידה של 1.9% - ובסניפים שאינם בזכיינות אפילו יותר. כך פספסה דומינו'ס את צפי ההכנסות של השוק. המנכ"ל אומר כי הם משקיעים יותר בגיוסים - אך עובדים גם על חיסון בכח אדם
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה דומינוס פיצה

שוק העבודה בארצות הברית עדיין בשלבי התאוששות, היו פרסומים משמחים יותר או פחות באשר לצמיחה במספר המשרות, ועדיין לפי סקרים הביטחון של עובדים להתפטר ולמצוא מקום עבודה חדש גבוה מבעבר. כמוהם, גם ישנם מובטלים שהופכים בררנים יותר, הגם שהתמיכות הממשלתיות בהם מצטמצמות לעומת שיא המשבר. מדובר בעיקר במשרות בעלות השכר הנמוך, שיש כאלה שאומרים ״בשביל זה אני לא יוצא מהבית״.

ככה קורה ל-DOMINO'S PIZZA INC (DPZ) בתקופה האחרונה. רשת הפיצריות מתקשה לגייס עובדים בארצות הברית, וככה הסניפים שלה חווים לעתים השבתות. באופן טבעי, את המספרים האלה אי אפשר להסתיר והם מתגלגלים לנתון המכירות בחנויות הזהות המופיע בדוחותיה.

במשך 41 רבעונים ברצף נצפתה עלייה בסעיף זה. משפחות מתרחבות, הילדים קונים פיצה באותו הסניף. פרויקטי מגורים נבנים, דיירים חדשים מאיישים אותם - וקונים פיצה בסניף הקרוב. ויש גם אנשים שמרשים לעצמם לאכול יותר פיצה. לחלופין, הצריכה נותרת ברמה (כלומר המכירות הכמותיות) אך מעלים מחירים - וגם אז המכירות בחנויות הזהות עולות. זה בגדול ההיגיון. וכשהסניפים סגורים בחלק מהזמן, כשהם כן פתוחים נדרש פיצוי במכירות שיכסה על כל הירידה.

בביגוד זה עובד טוב, ואחרי שהקניונים נפתחים בתום הסגרים יש התנפלות. במזון, זה עובד פחות. כלומר אנשים יכולים לצאת יותר למסעדות ולאכול בחוץ, אבל אדם לא יאכל ביום אחד מזון ליומיים, ואם הסניף היה סגור חצי מהחודש, לא בטוח שבחצי השני הלקוחות יפקדו כפול את הסניף של דומינו׳ס (לא מומלץ בכל אופן).

אז על איזו ירידה אנחנו מדברים במכירות החנויות הזהות? 1.9% פחות ברבעון השלישי של השנה על פני הרבעון המקביל ב-2020. בזמנו, הנתון עלה ב-17.5% לעומת הרבעון השלישי של 2019, לפני הקורונה. בפילוח לפי החנויות שמפעילה דומינו׳ס עצמה מדובר בירידה חדשה של 8.9%, אלה של הזכיינים הציגו ירידה של 1.5% (כלומר הרוב המוחלט הוא בזכיינות ועל כן ההשפעה של החנויות של דומינו׳ס פחותה).

כך, החברה פספסה את הצפי בשוק להכנסות הרבעון. האנליסטים העריכו שתכניס 1.03 מיליארד דולר ואילו החברה דיווחה על 998 מיליון דולר בשורה העליונה. בשורה התחתונה דווקא עקפה את הצפי בכל זאת, עם רווח של 3.24 דולר למניה מול צפי של 3.11 דולר - ואולם מה שתרם לכך הוא בין היתר תכנית הרכישות העצמיות בסך 1.1 מיליארד דולר. הרווח מתחלק בפחות מניות - וכך הרווח למניה עולה.

כעת תחזיות ההכנסות הלאה של השוק צפויות לרדת בעקבות הירידה בהכנסות, ובוולס פרגו אומר האנליסט ג׳ון טאוור שהדבר ״יתקע את המניה בתוך הבוץ עד שלמשקיעים תהיה בהירות לגבי תמחור המניה וההשפעה של המכירות בחנויות הזהות על החברה״. טאוור שמר על ההמלצה הניטרלית על המניה אך חתך את תחזיות הרווח למניה השנה וב-2022 ב-3% וב-1.2%, בהתאמה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סם 17/10/2021 08:29
    הגב לתגובה זו
    להתחדש כל הזמן עם מזון בריא ומזין . פחות ג'אנק , יותר לקראת הטבע והבריאות .
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח? 

מנדי הניג |

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.

מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.

בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.

אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".

הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות

האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.