הנשיא ביידן
צילום: דיוויד לינמן

המשבר נמנע (בינתיים): הסנאט יגדיל את תקרת החוב עד דצמבר

יו"ר הרוב הדמוקרטי, צ'אק שומר, הודיע כי שתי המפלגות הגדולות הגיעו להסכמות להעלאת תקרת החוב זמנית, בכדי למנוע מהממשל להגיע לחדלות פירעון. השוק מגיב בעליות שערים
ארז ליבנה | (5)

אחרי שהכניסו את מרבית העולם לכוננות ספיגה, הרוב הדמוקרטי והמיעוט הרפובליקני בסנאט הגיעו להסכמה להגדלת תקרת החוב של הממשל בארה"ב עד דצמבר – ובינתיים הורידו את חרב חדלות הפירעון מעל ראשו של הממשל, שהעיבה בחודש האחרון על המשקיעים בעולם - לאחר שלא היו הסכמות להגדלת התקרה שעומדת כרגע על 28.5 טריליון דולר.

 

"יש לי קצת חדשות טובות", אמר מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר, "הגענו להסכם להאריך את תקרת החוב עד תחילת דצמבר ואני מקווה שנחתום על ההסכם כבר היום".

 

ההודעה של שומר הגיעה יום לאחר שמנהיג המיעוט בסנאט, מיץ' מקונל, העביר לדמוקרטים הצעה בנושא, כשההצבעה על ההצעה המשותפת צפויה להיערך הערב.

 

החדשות גרמו לשוק לנשום לרווחה וזה הקטליזטור המרכזי לעליות השערים, לאחר כמה שבועות תנודתיים, שנבעו מהחשש שהמתח בין המפלגות עלול לגרום לכך שהממשל האמריקאי יודיע כי אינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו כלפי מחזיקי האג"ח של משרד האוצר. אז המשבר הזה נמנע בינתיים.

 

הרפובליקנים, שלא רצו להצביע על הגדלת תקרת החוב, אמרו כי יאפשרו לדמוקרטים אמצעים אחרים להגדיל את החוב באמצעות תהליך שנקרא "איחוי" (reconciliation) ואיימו לעשות פיליבסטר – דיונים ליליים – כדי למנוע את ההצבע.

 

"נאפשר לדמוקרטים להשתמש בפרוצדורות רגילות להאריך את תקרת החוב בכמות דולרים קבוע, כדי לכסות את רמת ההוצאות הנוכחית עד דצמבר", מסר מקונל והוסיף ש"זה יעניק לרוב הדמוקרטי מספיק זמן להעביר את העלאת תקרת החוב באמצעות האיחוי".

 

בנאום שנשא השבוע הנשיא ג'ו ביידן, הוא האשים את הרפובליקנים בהתנהגות "צבועה, מסוכנת ומבישה", לאחר שסירבו לאשר את העלאת התקרה – למרות שעשו כן 4 פעמים במהלך כהונתו של הנשיא הקודם דונלד טראמפ.

 

"לא רק שהרפובליקאים מסרבים לעשות את עבודתם, הם מאיימים להשתמש בכוח שלהם למנוע מאתנו לעשות את העבודה שלנו – להציל את הכלכלה שלנו מאירוע קטסטרופלי", אמר ביידן.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בשבוע שעבר, ביידן חתם על הצעת חוק שתמנע את השבתת הממשל ואישרה תקציב זמני עד דצמבר. הוא עשה זאת כמה שעות לפני פקיעת תוקף התקציב החדש. על פי החוק שאישר הקונגרס יתאפשר המשך תקצוב הממשל הפדרלי באופן זמני, עד 3 בדצמבר. החוק עבר את אישור הקונגרס ואת אישור הסנאט העביר אותה ברוב של 65 תומכים מול 35 מתנגדים; בהמשך ההצעה הועברה להצבעת בית הנבחרים, ושם אושרה ברוב של 254 מול 175.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    החלטות קשות 08/10/2021 12:54
    הגב לתגובה זו
    אמריקה צריכה לקצץ בהוצאות. קודם כל בתקציב הבטחון המטורף שלה. להפסיק לשמור על שאר העולם, לפנות את בסיסיה באירופה. להחזיר את הייצור הביתה(להגדיר מכסים דרקוניים על סחורה סינית) ולהפסיק להדפיס כסף
  • 4.
    שגיא 07/10/2021 20:33
    הגב לתגובה זו
    דצמבר ...החליטו לא להחליט ...
  • 3.
    הזוי , מסוכן , פרמידת ענק ....ההתרסקות קרובה מתמיד . (ל"ת)
    דן 07/10/2021 19:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הבורסה התרסקה מפולת . כעת יעלה לעוד כמה ימים וירד חזרה (ל"ת)
    העיקר 07/10/2021 18:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הפירמידה הגדולה בהיסטוריה (ל"ת)
    מגן הציבור 07/10/2021 18:18
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.