כריסטין לאגארד
צילום: צילום: MEDEF, מתוך flickr

הבנק האירופאי יצמצם את רכישות האג"ח. מי שוריים על היבשת הישנה?

הבנק המרכזי האירופאי הודיע היום שיפחית את קצב הרכישות שנאמד בכ-80 מיליארד דולר בחודש, בשל "האפשרות לשמר תנאים כלכליים מועדפים שלא היו קיימים ב-2 הרבעונים הקודמים". ממה כן צריך להיזהר? מהבחירות בגרמניה
ארז ליבנה |

הכלכלה האירופאית ממשיכה להתאושש בקצב נאה, למרות שהאינפלציה מתחילה לנגוס. לפי היורוסטאט – הלמ"ס של האיחוד האירופאי – ביולי האחרון, האינפלציה ביבשת הישנה עמדה על 2.5%, לעומת 2.2% בחודש יוני ו-0.9% ביולי אשתקד. באוגוסט האינפלציה עמדה על 2.4% בממוצע השנתי לעומת תחזיות של 3%. עם זאת, גרמניה, הכלכלה הגדולה באיחוד, האינפלציה הגיעה לשיא של 13 שנה ונעצרה על 3.9%. זה גורם לכלכלה האירופאית לא מעט כאבי ראש.

 

היום, לאחר דיונים שנערכו בימים האחרונים, הבנק האירופאי המרכזי (ECB) הודיע כי ימשיך לרכוש אג"ח, כחלק מתוכנית רכישות החירום של המגפה (PEPP), אך יתחיל במהלך של הפחתת הרכישות שנאמדו בכ-80 מיליארד אירו בחודש מאז תחילת המגפה.

 

"מועצת הנגידים מעריכה כי ניתן לשמר תנאים פיננסיים טובים עם קצב רכישות מואט של רכישות נכסים תחת ה-PEPP, כשתנאים אלה לא היו קיימים ב-2 הרבעונים האחרונים", נמסר בהודעה מטעם ה-ECB, שם הוסיפו כי ישמרו על גמישות בנוגע להמשך מדיניות רכש האג"ח והוסיפו כי במארס יבחנו מחדש את המדיניות.

 

"מועצת הנגידים מוכנה להתאים את כל המכשירים הפיננסיים כנדרש, כדי לוודא שהאינפלציה תתייצב לעבר מטרת 2% בטווח הזמן הבינוני", המשיכו והודיעו שרכש האג"ח בהיקף של 20 מיליארד אירו תחת תוכנית APP תימשך כסדרה.

בלקרוק במשקל יתר על אירופה, אבל מזהירים מהבחירות בגרמניה

במכון ההשקעות של בלקרוק (BLK), חברת ניהול הנכסים הפיננסיים הגדולה בעולם המנהלת 9.5 טריליון דולר, התייחסו בסקירתם השבועית להתחזקות השווקים באירופה על רקע ישיבת ה-ECB והבחירות הקרבות בגרמניה.

"אירופה החודש נמצאת באור הזרקורים, עקב ישיבת ה-ECB והבחירות בגרמניה שיכולות להיות בעלות השלכות משמעותיות על הכלכלה הגדולה בגוש. אנו נמצאים כעת במשקל עודף במניות אירופאיות עקב שינוי התחזית הכלכלית של הבנק המרכזי האירופי המשאירה את האינפלציה מתחת ליעד בטווח הבינוני, והתרחבות הריסטארט הכלכלי ביבשת", כתבו בבלקרוק.

 

"אנו מאמינים כי ישיבת הבנק המרכזי השבוע תוביל להקלות נוספות לאחר תום תכנית רכישות החירום, אך מדגישים כי משקיעים צריכים להיזהר מההשלכות המדיניות ארוכות הטווח של קואליציה חדשה בגרמניה, בייחוד על המדיניות הפיסקלית.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


כרטיס לוטו אמריקאי, פאוורבול. קרדיט: רשתות חברתיותכרטיס לוטו אמריקאי, פאוורבול. קרדיט: רשתות חברתיות

1.8 מיליארד דולר: כשהלוטו וחג המולד נפגשים

הגרלת הפאוורבול של ערב חג המולד הסתיימה בסיפור אמריקאי לחג: כרטיס יחיד שנרכש במדינת ארקנסו גרף פרס של כ־1.8 מיליארד דולר, אחד מסכומי הזכייה הגבוהים ביותר שנרשמו אי־פעם בלוטו האמריקאי

רן קידר |
נושאים בכתבה לוטו

הגרלת הפאוורבול של ערב חג המולד הסתיימה בזכייה חריגה במיוחד: כרטיס יחיד שנרכש במדינת ארקנסו גרף פרס של כ־1.8 מיליארד דולר, אחד מסכומי הזכייה הגבוהים ביותר שנרשמו אי־פעם בלוטו האמריקאי. מדובר בזכייה השנייה בגודלה בתולדות הלוטו בארה"ב, והפעם השנייה בלבד שכרטיס שנמכר במדינת ארקנסו זוכה בג'קפוט הפאוורבול. המספרים שעלו בהגרלה היו 4, 25, 31, 52 ו־59, ולצדם מספר הפאוורבול 19. הסיכוי לפגוע בכל ששת המספרים עמד על אחד ל־292.2 מיליון.

בתזמון מושלם, כאילו היה אגדה של חג המולד, הפרס תפח לאחר רצף ארוך של הגרלות ללא זוכה, מה שהוביל לעלייה חדה ברכישת כרטיסים בימים שקדמו לחג. הזוכה המאושר שילם שני דולרים בלבד עבור הכרטיס, ויעמוד בפני דילמה, האם לבחור בין קבלת הפרס בפריסה של 29 תשלומים שנתיים, או לקבל תשלום חד-פעמי של כ-835 מיליון דולר לפני מסים. ניכויי המס הפדרליים והמדינתיים צפויים להפחית סכום משמעותי מהזכייה בפועל.

שוק הלוטו האמריקאי ממשיך לשבור שיאים

זכיות בהיקפים של יותר ממיליארד דולר הפכו בשנים האחרונות לתופעה שכיחה יותר בלוטו האמריקאי, בין היתר בשל שינויי מבנה המשחק והעלאת הסיכויים לג'קפוטים מצטברים. השיא ההיסטורי נרשם בשנת 2022, אז זכה כרטיס בקליפורניה בפרס של יותר מ־2 מיליארד דולר.

מעבר להשפעה הדרמטית על חייו של הזוכה עצמו, זכיות בסדרי גודל כאלה יוצרות אפקט כלכלי רחב היקף. הצטברות ג'קפוטים גבוהים לאורך זמן מובילה לגלי רכישה מוגברים של כרטיסי הגרלה, במיוחד בימים הסמוכים למועד ההגרלה, ומזניקה את היקפי ההכנסות של מפעילי הלוטו ברחבי ארה"ב. ההכנסות הללו מוזרמות לקרנות הלוטו המדינתיות, המשמשות מקור מימון משמעותי למערכות חינוך, לפיתוח תשתיות ולפרויקטים ציבוריים שונים, ולעיתים אף לתקצוב מלגות ותוכניות רווחה. 

במובן הזה, סכומי עתק חריגים אינם רק אירוע צרכני או תרבותי, אלא גם מנגנון שמגדיל זמנית את הכנסות המדינות ומשפיע בפועל על התקציבים הציבוריים שלהן.