הפלייבוק של פלייבוי: למה החברה מנפיקה זמן קצר לאחר ההנפקה?
זו כבר נהיית שיטה. חברות שמרוויחות מתנאי השוק מנפיקות מניות כדי להכניס מזומנים לקופה, הרבה מעבר לשוויין, כשלעיתים המטרה היחידה היא להכניס כסף לקופה. זה לא שיש איזו תוכנית גרנדיוזית ליישם, הריבית האפסית אומרת שהכסף פשוט זול ואפשר לנצל את זה – לעיתים באופן אבסורדי לתוכנית רכש עצמי של מניות (בייבאק) כדי לשחק, לנטר ולנפח את מחיר המניה. ראינו את זה עם רשת בתי הקולנוע AMC שהנפיקה בתחילת השנה, כדי לממן את היותה מושבתת בשל אילוצי המגפה, למרות שמרבית עובדיה היו בחל"ת אמריקאי. אותו הדבר ראינו גם אצל ננו דיימנשן (NNDM) הישראלית שנסחרת בנאסד"ק ושגייסה בשנה האחרונה למעלה ממיליארד דולר, כשנכון לכרגע לחברה שווי שוק של קצת למעלה מ-2 מיליארד דולר, למרות שהמניה כבר איבדה 50% משוויה, כשבתחילת השנה הגיעה ל-16.6 דולר וכיום היא ב-8.3 דולר למניה. אז גם ב-PLBY GROUP INC, חברת האם של המגזין פלייבוי בייסודו של יו הפנר ההאגדי, למדו את השיטה ובאופן יחסית מהיר. החברה התמזגה עם SPAC – שלד בורסאי שמוקם לצורך מיזוג פעילות פרטית לתוכו – רק בפברואר האחרון וטסה ממחיר של 10 דולר למניה בעת ההנפקה, למחיר של 52.7 דולר למניה נכון לסגירה של אתמול, כשמרבית העליות התרחשו כחודש לאחר ההנפקה. נכון לכרגע, המניה השיגה תשואה של 427% ב-3 וחצי חודשים. בדיווח של החברה לרשות ני"ע האמריקאית, ה-SEC, החברה הודיעה כי בכוונתה להנפיק 4.6 מיליון מניות בהיקף מצרפי של 240 מיליון דולר. זה מתווסף ל-100 מיליון הדולר שהחברה קיבלה בהנפקה. בכל השנה שעברה החברה הכניסה 150 מיליון דולר והשורה התחתונה השנתית הייתה הפסד של 5 מיליון דולר. באופן די משעשע, ההנפקה הזו נחשבת להנפקה הראשונית (IPO) הרשמית של החברה, מאחר ומעולם לא מכרה מניות בשוק הפתוח. הכסף אמור להיות מופנה לפיתוח ומציאת הזדמנויות עסקיות בשוק. רק נקווה שבסוף, החברה לא תחשוב שההזדמנות העסקית המשמעותית ביותר שלה היא רכישה עצמית של מניות.
מדד המחירים לצרכן CPIזינוק חד במדד המחירים ליצרן - הורדת הריבית תידחה?
הזינוק החודשי החד ביותר במדד המחירים ליצרן מאז יוני 2022, עם זאת המשקיעים לא "שוברים את הכלים" שכן חלק מהעלייה נבעה מסעיפים כמו שירותי ניהול תיקים וטיסות
מדד המחירים ליצרן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, שהפתיע כלפי מעלה עם עלייה חודשית של 0.9, לעומת צפי לעלייה של 0.2% ולאחר יציבות ביוני. בשיעור שנתי נרשמה האצה ל-3.3%, מעל התחזיות ל-2.5% ולאחר 2.3% ביוני.
גם מדד הליבה, שאינו כולל מזון ואנרגיה, זינק ב-0.9% בחודש יולי, מול תחזית ל-0.2%, ובקצב שנתי עלה ל-3.7% לעומת צפי ל-3.0%. המדד בניכוי מזון, אנרגיה ומסחר עלה ב-0.6% בחודש וב-2.8% בשנה, שניהם גבוהים מהתחזיות.
העלייה החדה נובעת בעיקר מקפיצה של 2% במרווחי השירותים הסופיים (final demand trade services), רכיב שמודד את פער המחירים בין מכירה לסיטונאי לקמעונאי. בנוסף, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, בקורלציה עם עליית מחירי הנפט בתקופה האחרונה.
מדד המחירים ליצרן, שינוי חודשי
- האינפלציה בארצות הברית ירדה מעל הצפי - 2.4%
- הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם - האבסורד של עליית מחירי הדירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא שלחצי המחירים אינם מגיעים רק מהסחורות, אלא בעיקר מהשירותים, מה שמאתגר את ההנחה שהאינפלציה נובעת בעיקר מהשפעות זמניות של מכסים או חומרי גלם. נזכיר כי שוק התעסוקה חווה לחצים מנוגדים, כאשר ישנה ירידה במספר המשרות מול עלייה בשכר שנובעת מגירוש של עובדים זרים, דבר שגורר עלייה בשכר העובדים המקומיים.
מדד המחירים לצרכן CPIזינוק חד במדד המחירים ליצרן - הורדת הריבית תידחה?
הזינוק החודשי החד ביותר במדד המחירים ליצרן מאז יוני 2022, עם זאת המשקיעים לא "שוברים את הכלים" שכן חלק מהעלייה נבעה מסעיפים כמו שירותי ניהול תיקים וטיסות
מדד המחירים ליצרן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, שהפתיע כלפי מעלה עם עלייה חודשית של 0.9, לעומת צפי לעלייה של 0.2% ולאחר יציבות ביוני. בשיעור שנתי נרשמה האצה ל-3.3%, מעל התחזיות ל-2.5% ולאחר 2.3% ביוני.
גם מדד הליבה, שאינו כולל מזון ואנרגיה, זינק ב-0.9% בחודש יולי, מול תחזית ל-0.2%, ובקצב שנתי עלה ל-3.7% לעומת צפי ל-3.0%. המדד בניכוי מזון, אנרגיה ומסחר עלה ב-0.6% בחודש וב-2.8% בשנה, שניהם גבוהים מהתחזיות.
העלייה החדה נובעת בעיקר מקפיצה של 2% במרווחי השירותים הסופיים (final demand trade services), רכיב שמודד את פער המחירים בין מכירה לסיטונאי לקמעונאי. בנוסף, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, בקורלציה עם עליית מחירי הנפט בתקופה האחרונה.
מדד המחירים ליצרן, שינוי חודשי
- האינפלציה בארצות הברית ירדה מעל הצפי - 2.4%
- הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם - האבסורד של עליית מחירי הדירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא שלחצי המחירים אינם מגיעים רק מהסחורות, אלא בעיקר מהשירותים, מה שמאתגר את ההנחה שהאינפלציה נובעת בעיקר מהשפעות זמניות של מכסים או חומרי גלם. נזכיר כי שוק התעסוקה חווה לחצים מנוגדים, כאשר ישנה ירידה במספר המשרות מול עלייה בשכר שנובעת מגירוש של עובדים זרים, דבר שגורר עלייה בשכר העובדים המקומיים.
