ג'נט יילן
צילום: AFP

התקף הזעם בשוקי האג"ח בעולם - ומה יקרה בשוק המקומי?

סיכוי טוב שבנק ישראל יאיץ את רכישות האג"ח הממשלתיות; הפד' מפחית את היקף רכישות האג"ח; ומה המשעות של ההכרזה של ג'נט ילן ששיעורי ריבית גבוהים יותר יועילו לכלכלה
אמיר כהנוביץ | (3)
נושאים בכתבה אמיר כהנוביץ'

התקף זעם בולט התרחש אתמול בחלק משוקי האג"ח הממשלתיות בעולם, כשבלטו לרעה ישראל, רומניה ופרו, כשביתר המדינות נרשמה יציבות ואפילו ירידת תשואות, כשבלטו ביציבות התשואות בארה"ב, מתחת ל-1.6%.

 

ברקע לעליית התשואות בישראל פורסם אתמול הדיווח החודשי של בנק ישראל בדבר התכניות שהוא מפעיל לאור משבר הקורונה. מהדו"ח עשוי היה להיווצר אולי הרושם שהפחתת היקף רכישות האג"ח בשלושת החודשים הקודמים היא בעצם סוג של מגמה, כשהיא נמשכה גם בחודש מאי, ובהפחתה משמעותית יותר. כלומר שהבנק החל דה-פאקטו לבצע Tapering. בחודש מאי הבנק רכש  אג"ח ממשלתיות בהיקף של-3 מיליארד שקל, לעומת 3.4 מיליארד בחודש אפריל, 4.1 במרץ ו-4.4 מיליארד בפברואר. מצד שני הבנק התחייב בעבר שישלים את תכנית הרכישה של אג"ח בהיקף של - 85 מיליארד שקל, מתוכן רכש עד כה 65.3 בלבד, כך שבהחלט יתכן שבחודשים הבאים יאיץ מחדש את הרכישות, ובמיוחד אם עליית התשואות בישראל תהיה חריגה לעולם.

התפתחויות מקומיות נוספות אתמול בישראל היו הנפקות אג"ח של ממשלת ישראל, אך אלה זכו לביקוש גבוה ומתקשים להסביר את עליית התשואות החריגה. בנוסף, ב"י הגיב אתמול להחלטת מדינות ה-G7 על מס חברות גלובאלי מינימלי של 15%, וציין כי החלטה כזאת צפויה לחייב את ישראל, התפתחות שעשויה להטריד משקיעים לגבי הכנסות המדינה ממיסים (אם תוביל ליציאה של חברות מישראל), אך לא התבטאה גם בשוק ה-CDS, כך שמתקשה להסביר את עליית התשואות.

קיימת כיום גם גישת השקעה שמציעה לחלק את המדינות לכאלה שנהנות מעליית מחירי הסחורות ולכאלה שנפגעות ממנה ומהתייקרות ההובלה הימית. ישראל מלכתחילה לא בנקודת פתיחה טובה, אך עשויה לנוע עוד לקבוצת הנפגעות ככל שיתגברו הדיבורים על הגבלת יצוא הגז שמקדם בימים האחרונים המשרד לאיכות הסביבה.

ברקע, בשוק האג"ח העולמי ממשיך לבלוט שיח גובר בנוגע לעיתוי חשיפת קמפיין צמצום רכישות האג"ח של הפד (Tapering). אתמול בלטו הערה של מזכירת האוצר האמריקאית, ג'נט יילן, לפיה שיעורי ריבית גבוהים מעט יותר יועילו לכלכלה, והמשך הערכות של בנקים להשקעות כי השילוב של נתוני תעסוקה חזקים ואינפלציה, שצפויה ביום חמישי הקרוב לתאר זינוק שנתי של 4.7%, הופכים את ההכרזה ל"רק עניין של זמן" (המועד הצפוי נזכיר הוא בסימפוזיון הבנקאים בג'קסון הול בסוף אוגוסט), מה שמסביר כנראה פוזיציות שורט רבות על האג"ח האמריקאיות, שבאופן מעט פרדוקסלי עשוי להקשות עליהן לעלות ברגע ההכרזה (אסטרטגיית "מכור בחדשות").

 

הדינאמיקה השונה של אגרות החוב בעולם הזכירה בכמה מובנים את השונות בניהן ב- 2013. ב-2013 לאחר הודעה מפתיעה של הפד על התחלת ה-Tapering התחיל מעבר הון ממדינות מתעוררות לארה"ב מה שאילץ אותן להקדים את העלאות הריבית, כדי בין היתר להימנע מהיחלשות חדה יותר של המטבעות המקומיים. הבנק המרכזי ברוסיה צפוי לעלות ביום שישי את הריבית ברבע אחוז ל-5.25%. בארבעת השבועות שהסתיימו ב- 28 במאי, נרשמה יציאה של משקיעים משווקים מתפתחים כשמקרנות אג"ח של שווקים מתעוררים נמשכו 3.4 מיליארד דולר ומקרנות מניות 6.6 מיליארד דולר (על פי חישובי בלומברג על בסיס נתוני EPFR).

 

אם כבר חזרנו לדבר על 2013 נזכיר גם שהדינאמיקה אז של עליית תשואות והתחזקות הדולר הזניקה בעיני המשקיעים את סיכוני החוב, בעיקר במדינות עם גירעון בחשבון השוטף, כמו תורכיה, ד.אפריקה ומדינות הפריפריה באירופה. אך בראיון לבלומברג שלשום העריך רנדי קרוזנר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת שיקגו, שמכירת חיסול של מטבעות ואג"ח של מדינות מתעוררות לא יוכלו לשחזר את העוצמה של 2013 מכיוון שלמדינות מתפתחות יש כיום יתרות גבוהות יותר של מט"ח ויציבות בחשבון השוטף. מצד שני, מחקר חדש של 'בלומברג ניוז' הראה כי עליית תשואות של 25 נקודות בחודש עשויה להוביל למהלכים שליליים במטבעות בעלי תשואה גבוהה, כמו הלירה הטורקית, הראנד הדרום אפריקה או הפזו המקסיקני.

קיראו עוד ב"גלובל"

אינדיקציות נוספות כי הביקוש המתפרץ מאבד מומנטום - נתוני היצוא של סין לגבי חודש מאי המשיכו להתרחב אך הפתיעו אתמול לרעה, כשהאטו לשינוי שנתי של 27.9%, לעומת ממוצע תחזיות של 32.1%. לפי בלומברג ההפתעה השלילית נובעת מחולשה בהזמנות ליצוא, מה שמעלה אפשרות שתהליך התפרצות הביקוש בעולם מתפוגג והחל שלב ההתכנסות לשווי משקל. גורם שעשוי לרסן את ההתאוששות היא דווקא עליית מחירי הסחורות החריגה, שעולה בקצב מהיר בהרבה מהגידול בשכר  (מהנתונים של יום שישי למדנו על עליית שכר שנתית של 2%.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עליית התשואות בישראל מנומקת לאור עליית ממשלת החרטא. (ל"ת)
    הסבר 08/06/2021 17:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 08/06/2021 14:22
    הגב לתגובה זו
    הכל עולה אצלם.הבורסה.נדלן.סחורות.מחיה.והפד עוד בטוח שיוכל לשלוט בשוק עם הטריליונים ללא כיסוי שהוא מדפיס.
  • 1.
    משה 08/06/2021 11:13
    הגב לתגובה זו
    הן תקופה ארוכה מתנהלות בצורה מנותקת מהשוק. להערכתי בנק ישראל החליט לרכוש אגחים דרך ההנפקות הממשלתיות ולכל הוריד את השתתפותו במסחר בשוק המשני למינימום.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.