הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
ג'נט יילן
צילום: AFP

התקף הזעם בשוקי האג"ח בעולם - ומה יקרה בשוק המקומי?

סיכוי טוב שבנק ישראל יאיץ את רכישות האג"ח הממשלתיות; הפד' מפחית את היקף רכישות האג"ח; ומה המשעות של ההכרזה של ג'נט ילן ששיעורי ריבית גבוהים יותר יועילו לכלכלה
אמיר כהנוביץ | (3)
נושאים בכתבה אמיר כהנוביץ'

התקף זעם בולט התרחש אתמול בחלק משוקי האג"ח הממשלתיות בעולם, כשבלטו לרעה ישראל, רומניה ופרו, כשביתר המדינות נרשמה יציבות ואפילו ירידת תשואות, כשבלטו ביציבות התשואות בארה"ב, מתחת ל-1.6%.

 

ברקע לעליית התשואות בישראל פורסם אתמול הדיווח החודשי של בנק ישראל בדבר התכניות שהוא מפעיל לאור משבר הקורונה. מהדו"ח עשוי היה להיווצר אולי הרושם שהפחתת היקף רכישות האג"ח בשלושת החודשים הקודמים היא בעצם סוג של מגמה, כשהיא נמשכה גם בחודש מאי, ובהפחתה משמעותית יותר. כלומר שהבנק החל דה-פאקטו לבצע Tapering. בחודש מאי הבנק רכש  אג"ח ממשלתיות בהיקף של-3 מיליארד שקל, לעומת 3.4 מיליארד בחודש אפריל, 4.1 במרץ ו-4.4 מיליארד בפברואר. מצד שני הבנק התחייב בעבר שישלים את תכנית הרכישה של אג"ח בהיקף של - 85 מיליארד שקל, מתוכן רכש עד כה 65.3 בלבד, כך שבהחלט יתכן שבחודשים הבאים יאיץ מחדש את הרכישות, ובמיוחד אם עליית התשואות בישראל תהיה חריגה לעולם.

התפתחויות מקומיות נוספות אתמול בישראל היו הנפקות אג"ח של ממשלת ישראל, אך אלה זכו לביקוש גבוה ומתקשים להסביר את עליית התשואות החריגה. בנוסף, ב"י הגיב אתמול להחלטת מדינות ה-G7 על מס חברות גלובאלי מינימלי של 15%, וציין כי החלטה כזאת צפויה לחייב את ישראל, התפתחות שעשויה להטריד משקיעים לגבי הכנסות המדינה ממיסים (אם תוביל ליציאה של חברות מישראל), אך לא התבטאה גם בשוק ה-CDS, כך שמתקשה להסביר את עליית התשואות.

קיימת כיום גם גישת השקעה שמציעה לחלק את המדינות לכאלה שנהנות מעליית מחירי הסחורות ולכאלה שנפגעות ממנה ומהתייקרות ההובלה הימית. ישראל מלכתחילה לא בנקודת פתיחה טובה, אך עשויה לנוע עוד לקבוצת הנפגעות ככל שיתגברו הדיבורים על הגבלת יצוא הגז שמקדם בימים האחרונים המשרד לאיכות הסביבה.

ברקע, בשוק האג"ח העולמי ממשיך לבלוט שיח גובר בנוגע לעיתוי חשיפת קמפיין צמצום רכישות האג"ח של הפד (Tapering). אתמול בלטו הערה של מזכירת האוצר האמריקאית, ג'נט יילן, לפיה שיעורי ריבית גבוהים מעט יותר יועילו לכלכלה, והמשך הערכות של בנקים להשקעות כי השילוב של נתוני תעסוקה חזקים ואינפלציה, שצפויה ביום חמישי הקרוב לתאר זינוק שנתי של 4.7%, הופכים את ההכרזה ל"רק עניין של זמן" (המועד הצפוי נזכיר הוא בסימפוזיון הבנקאים בג'קסון הול בסוף אוגוסט), מה שמסביר כנראה פוזיציות שורט רבות על האג"ח האמריקאיות, שבאופן מעט פרדוקסלי עשוי להקשות עליהן לעלות ברגע ההכרזה (אסטרטגיית "מכור בחדשות").

 

הדינאמיקה השונה של אגרות החוב בעולם הזכירה בכמה מובנים את השונות בניהן ב- 2013. ב-2013 לאחר הודעה מפתיעה של הפד על התחלת ה-Tapering התחיל מעבר הון ממדינות מתעוררות לארה"ב מה שאילץ אותן להקדים את העלאות הריבית, כדי בין היתר להימנע מהיחלשות חדה יותר של המטבעות המקומיים. הבנק המרכזי ברוסיה צפוי לעלות ביום שישי את הריבית ברבע אחוז ל-5.25%. בארבעת השבועות שהסתיימו ב- 28 במאי, נרשמה יציאה של משקיעים משווקים מתפתחים כשמקרנות אג"ח של שווקים מתעוררים נמשכו 3.4 מיליארד דולר ומקרנות מניות 6.6 מיליארד דולר (על פי חישובי בלומברג על בסיס נתוני EPFR).

 

אם כבר חזרנו לדבר על 2013 נזכיר גם שהדינאמיקה אז של עליית תשואות והתחזקות הדולר הזניקה בעיני המשקיעים את סיכוני החוב, בעיקר במדינות עם גירעון בחשבון השוטף, כמו תורכיה, ד.אפריקה ומדינות הפריפריה באירופה. אך בראיון לבלומברג שלשום העריך רנדי קרוזנר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת שיקגו, שמכירת חיסול של מטבעות ואג"ח של מדינות מתעוררות לא יוכלו לשחזר את העוצמה של 2013 מכיוון שלמדינות מתפתחות יש כיום יתרות גבוהות יותר של מט"ח ויציבות בחשבון השוטף. מצד שני, מחקר חדש של 'בלומברג ניוז' הראה כי עליית תשואות של 25 נקודות בחודש עשויה להוביל למהלכים שליליים במטבעות בעלי תשואה גבוהה, כמו הלירה הטורקית, הראנד הדרום אפריקה או הפזו המקסיקני.

קיראו עוד ב"גלובל"

אינדיקציות נוספות כי הביקוש המתפרץ מאבד מומנטום - נתוני היצוא של סין לגבי חודש מאי המשיכו להתרחב אך הפתיעו אתמול לרעה, כשהאטו לשינוי שנתי של 27.9%, לעומת ממוצע תחזיות של 32.1%. לפי בלומברג ההפתעה השלילית נובעת מחולשה בהזמנות ליצוא, מה שמעלה אפשרות שתהליך התפרצות הביקוש בעולם מתפוגג והחל שלב ההתכנסות לשווי משקל. גורם שעשוי לרסן את ההתאוששות היא דווקא עליית מחירי הסחורות החריגה, שעולה בקצב מהיר בהרבה מהגידול בשכר  (מהנתונים של יום שישי למדנו על עליית שכר שנתית של 2%.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עליית התשואות בישראל מנומקת לאור עליית ממשלת החרטא. (ל"ת)
    הסבר 08/06/2021 17:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 08/06/2021 14:22
    הגב לתגובה זו
    הכל עולה אצלם.הבורסה.נדלן.סחורות.מחיה.והפד עוד בטוח שיוכל לשלוט בשוק עם הטריליונים ללא כיסוי שהוא מדפיס.
  • 1.
    משה 08/06/2021 11:13
    הגב לתגובה זו
    הן תקופה ארוכה מתנהלות בצורה מנותקת מהשוק. להערכתי בנק ישראל החליט לרכוש אגחים דרך ההנפקות הממשלתיות ולכל הוריד את השתתפותו במסחר בשוק המשני למינימום.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |
נושאים בכתבה גרמניה פולקסווגן ב.מ.וו מרצדס רכב אוטונומי וולוו ג'ילי

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו

הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט גז טראמפ

ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.

הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.

ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".

המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.

אלפי מקומות עבודה חדשים 

האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן