מלחמת הסחר הגדולה - מעזרה כלכלית לשפל כלכלי עמוק
והיום סיפור על מלחמה, מלחמה שלא נהרגו בה אנשים אבל היא יצרה הרס גדול כלכלה העולמית, מלחמת סחר.
במסע הבחירות של 1928 המועמד לנשיאות הרברט הובר מבטיח לעזור לחקלאות. הוא מציע לעשות זאת על ידי העלה של המכסים למוצרים חקלאיים שמיובאים לארה"ב והורדה של מכסים על מוצרי תעשייה. הדבר אמור לעזור לחקלאים גם בכך שמחיר התוצרת החקלאית יעלה וגם בכך שיהיה להם יותר קל לקנות מוצרים תעשייתים, כמו מכונות וטרקטורים והעלויות שלהם יפחתו. הדרישה של החקלאים אגב, לא הייתה מופרכת מאחר והמצב הקיים באותן השנים היה שמכסים על תוצרת חקלאית היו נמוכים בממוצע בחצי מהמכסים על סחורות תעשייתיות. לאחר ניצחונו של הובר בבחירות, עוד טרם הושבע לנשיא, החל וויליס האולי, נציג רפובליקני בבית הנבחרים ויושב ראש הוועדה הכלכלית, בישיבות לגיבוש רפורמה במכסים. המטרה איתה יצא האולי לדרך הייתה להשוות את המכסים על תוצרת חקלאית לאלו על מוצרים תעשייתיים, על ידי העלאת מכסים על תוצרת חקלאית והורדת מכסים על מוצרים תעשייתיים.
הוקמה ועדה לבחינת הנושא ונפתחה הדלת למי שמעוניין בכך לשטוח את טענותיו לגביי הצורך בהעלאת או הורדת מכסים. בפני הוועדה הופיעו המון אנשים, כמה המון? נכתבו אחד עשר אלף דפים של עדויות במשך 43 ימי עבודה בהם התכנסה הוועדה. לא רק חקלאים הגיעו. הגיעו גם תעשיינים קטנים ובינוניים. למעשה רוב העדויות בוועדה היו של תעשיינים ורובם הגדול ביקשו שיעלו את המכסים על התוצרת אותה הם מייצרים, התעשיינים והחקלאים קיוו שללא תחרות מיצרנים מחוץ לארה"ב המכירות שלהם יעלו כמו גם המחירים שהם יכולים לגבות מהצרכנים. כשסיימה הוועדה את עבודתה, החוק הפך לחוק שבעיקר מעלה מכסים ופחות חוק שמאזן אותם. בתחילת 1929 עלה חוק המכסים לאישור בית הנבחרים ולא התקבל, החוק היה חוק בעייתי שהחטיא את המטרה שלו ובצדק לא עבר.
החוק יכול היה להיקבר בשלב הזה אבל אז קרה דבר שאיש לא חזה והבורסה התרסקה את ההתרסקות הגדולה של 1929. היה ברור לכולם שהמצב לא טוב, העם ציפה מהנבחרים שלו לעשות משהו, לא חשוב מה? העיקר שיעשו מאמץ להגן על העסקים האמריקאים בשוק שהחל לקרטע. אז כבר היה קל יותר להעביר חוק כזה ואכן החוק הועבר לסנאט. העברת החוק בסנאט הוטלה על הסנאטור ריד סמוט. סמוט היה אחד משני הסנאטורים של מדינת יוטה. ביוטה הייתה חקלאות של סלק סוכר שנפגעה מיבוא זול מקובה באותה התקופה. הסנאטור סמוט ניסה לדאוג לבוחרים שלו ביוטה. קומקאי מפורסם באותה התקופה אמר "יש מאה ועשרים מיליון אוכלי סוכר בארה"ב וכאלף ומאתיים מגדלי סוכר ומה עושה סמוט? הוא מקדיש את הקריירה הפוליטית שלו ללהפוך את הסוכר יקר יותר עבור אותם מאה ועשרים ומיליון". חוץ מסמוט כל סנאטור בסנאט ניסה להעלות את המכסים על התעשייה שפעלה במדינה שלו, וכך חוק המכסים הפך מחוק שמאזן מכסים לחוק שמעלה אותם עוד ועוד.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהחוק עבר לאישור הנשיא, 1028 כלכלנים שלחו בקשה לנשיא הובר שלא לחתום על החוק, ולממש את זכותו להטיל עליו וטו, ביניהם 179 פרופסורים לכלכלה. בנוסף תעשיינים כמו הנרי פורד ואחרים התחננו בפני הנשיא הובר שלא לחתום על החוק מחשש למלחמת סחר ועצירת הסחר העולמי. למעשה עוד לפני שהחוק נחתם כבר פרצה מלחמת הסחר. קנדה שהייתה השותפה הגדולה ביותר למסחר של ארה"ב החלה להעלות מיסים על סחורות אמריקאיות ולהוריד מיסים על יבוא של סחורות משאר רחבי האימפריה הבריטית. אך זה לא עזר וביוני 1930 'חוק המכסים סמוט-האולי' עבר ואושר על ידי הובר,
המס על 20 אלף סחורות עלה והמכס הממוצע על סחורות עלה לשיעור של 59.1%, השיעור הגבוה ביותר משנת 1830, מאה שנים לפני כן.
התגובה לא איחרה לבוא מדינות רבות בחרו להעלות את המיסים על סחורות אמריקאיות כל אחת מהן מנסה לפגוע בארה"ב באופן שיכאיב לה ביותר, בריטניה, אבירת הסחר החופשי העלתה ב-100% את המכסים באופן ספציפי על סחורות מארה"ב. ספרד, שנפגעה מאוד בעקבות העלאת המכס על תירס, העלתה את המכס על מכוניות אמריקאיות ב-150% ובכך למעשה נפסק כמעט לחלוטין יבוא מכוניות אמריקאיות לספרד. כך עשו גם איטליה, צרפת ואוסטריה שבחרו לפגוע ספציפית בתעשיות אמריקאיות מצליחות כמו תעשיית הרכב ומכשירי הרדיו.
אפילו חוקים נגד רכישת סרטים הוליוודים חוקקו והעלו את המס עליהם. בשוויץ שנפגעה מהעלאת המס על שעונים שוויצרים שהיתה באותן השנים תעשייה שהעסיקה 10% מהעובדים במדינה החרימו אנשי העסקים והציבור הכללי מוצרי תעשייה אמריקאית כאקט פטריוטי. בסה"כ 60 מדינות ברחבי העולם הגיבו במכסי מגן משלהן. המצב החמיר כל כך עד שבחבר הלאומים ביקשו מארה"ב "הפסקת אש" במלחמת הסחר, שם חששו שהפגיעה בסחר העולמי פוגעת בשלום העולמי השברירי של אחרי המלחמה מאחר וככל שמדינות סוחרות יותר האחת עם השנייה האינטרס להילחם אחת בשנייה פוחת. אך ללא הועיל מלחמת הסחר המשיכה להשתולל.
- טראמפ נגד הניו יורק טיימס: תביעה של 15 מיליארד דולר בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת
- שיאים חדשים ביפן ודרום קוריאה; עליות קלות בחוזים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
'חוק המכסים סמוט-האולי' נחשב לאחת הסיבות לכך שהשפל הגדול היה כל כך גדול הוא לא היה הסיבה לשפל הוא כנראה היה אחד מהרבה סיבות שהוא נמשך זמן רב כל כך אבל הוא תרם להידרדרות הכלכלה העולמית ובעיקר להתגברות הלאומיות בעולם שלא מזמן יצא ממלחמת העולם הראשונה.
מקורות:
https://www.economist.com/christmas-specials/2008/12/18/the-battle-of-smoot-hawley
https://www.investopedia.com/terms/s/smoot-hawley-tariff-act.asp
https://www.cfr.org/blog/twe-remembers-herbert-hoover-signs-smoot-hawley-tariff-law
- 5.כול הכלכלה העקומה שיש ויש פקידים שדואגים מאוד מה י 13/03/2021 23:23הגב לתגובה זוכול הכלכלה העקומה שיש ויש פקידים שדואגים מאוד מה יהיה אני חושב. אם הם לא היו היה יוצר טוב כול הפקידים נמצאים בתפקידים הכי גבוהים וכול הכלכלה עקומה. אם לא היו מה היה קורה. או יותר טוב או נו או מה שעכשיו אז אולי שיעופו
- 4.כתבה מעניינת (ל"ת)גבי 13/03/2021 20:57הגב לתגובה זו
- 3.מעניין מאוד (ל"ת)יעקב 13/03/2021 20:45הגב לתגובה זו
- 2.הצונמי בדרך לפגיעה בחופים....כמה הזעקות אנשים צריכים... (ל"ת)היסטוריה תמיד חוזרת 12/03/2021 19:02הגב לתגובה זו
- 1.יחזקאל 12/03/2021 18:11הגב לתגובה זוהמניות יקרות מאוד בממוצע ועליית התשואות באגח יכולה להפיל חזק את השוק

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ נגד הניו יורק טיימס: תביעה של 15 מיליארד דולר בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת
טראמפ אומר שהעיתון הוא "שופר של הדמוקרטים"; "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי";
טראמפ בתביעת ענק נגד הניו יורק טיימס. לטענתו, העיתון משמש כ"שופר של המפלגה הדמוקרטית, ומנהל נגדו קמפיין השמצות מתמשך". בין היתר, טראמפ זועם על פרסומים שקשרו אותו לג'פרי אפשטיין, למרות הכחשותיו החוזרות.
"היום יש לי את הכבוד הגדול להגיש תביעת דיבה ולשון הרע בסך 15 מיליארד דולר נגד הניו יורק טיימס", כתב טראמפ ברשת Truth Social. "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי".
היסטוריה של עימותים: מ"פייק ניוז" לבתי המשפט
צריך להזכיר שטראמפ והתקשורת במלחמה מתמדת. CNN, Washington Post, NBC - כולם זכו לתואר "פייק ניוז". אבל עכשיו המאבק עובר לזירה המשפטית. בשנים האחרונות טראמפ הגביר את הלחץ. איומים בתביעות והתקפות גם על רשתות חברתיות בניסיונות להגביל את כוח התקשורת. התביעה הנוכחית היא השיא - 15 מיליארד דולר, סכום העולה על שווי העיתון שנסחר ב-9.6 מיליארד דולר. .
תביעה דומה נגד ABC News ב-2024 הסתיימה בפשרה של 15 מיליון דולר, ללא הודאה באשמה. אבל הפעם טראמפ מכוון גבוה יותר.
העיתון עצמו שומר על קור רוח. "אנו עומדים מאחורי הדיווחים שלנו ומחויבים לחופש העיתונות", הצהירו דובריו. אבל נראה שמאחורי הקלעים, צוותי המשפטנים כבר מתכוננים לקרב ארוך.
- טראמפ מדבר – והמניות עפות: זינוק במניות יצרניות הרכב המעופף ג'ובי וארצ'ר
- טראמפ פותח חזית חדשה: האם קנס ענק של האיחוד האירופי על גוגל יצית מלחמת מכסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תביעת SLAPP? המומחים סקפטיים
עיתונים וגופי תקשורת מקבלים מכתבי התראה ותביעות גם כדי להשתיק אותם - תביעות השתקה (SLAPP). המטרה של התובע היא להרתיע, לא לנצח. זו אסטרטגיה שמנצחת גם כשהיא מפסידה. גופי תקשורת ישקיעו מיליונים בהגנה וזה גדול עליהם בתקופה שבה יש משבר בעיתונות כשחלקם יחששו לפרסם ביקורת בעתיד.
הבעיה של טראמפ ש בארה"ב קשה מאוד להוכיח דיבה נגד איש ציבור. צריך להוכיח "כוונת זדון" - שהעיתון ידע שהוא משקר.