והיום סיפור על מלחמה, מלחמה שלא נהרגו בה אנשים אבל היא יצרה הרס גדול כלכלה העולמית, מלחמת סחר. 

במסע הבחירות של 1928 המועמד לנשיאות הרברט הובר מבטיח לעזור לחקלאות. הוא מציע לעשות זאת על ידי העלה של המכסים למוצרים חקלאיים שמיובאים לארה"ב והורדה של מכסים על מוצרי תעשייה. הדבר אמור לעזור לחקלאים גם בכך שמחיר התוצרת החקלאית יעלה וגם בכך שיהיה להם יותר קל לקנות מוצרים תעשייתים, כמו מכונות וטרקטורים והעלויות שלהם יפחתו. הדרישה של החקלאים אגב, לא הייתה מופרכת מאחר והמצב הקיים באותן השנים היה שמכסים על תוצרת חקלאית היו נמוכים בממוצע בחצי מהמכסים על סחורות תעשייתיות. לאחר ניצחונו של הובר בבחירות, עוד טרם הושבע לנשיא, החל וויליס האולי, נציג רפובליקני בבית הנבחרים ויושב ראש הוועדה הכלכלית, בישיבות לגיבוש רפורמה במכסים. המטרה איתה יצא האולי לדרך הייתה להשוות את המכסים על תוצרת חקלאית לאלו על מוצרים תעשייתיים, על ידי העלאת מכסים על תוצרת חקלאית והורדת מכסים על מוצרים תעשייתיים. 

הוקמה ועדה לבחינת הנושא ונפתחה הדלת למי שמעוניין בכך לשטוח את טענותיו לגביי הצורך בהעלאת או הורדת מכסים. בפני הוועדה הופיעו המון אנשים, כמה המון? נכתבו אחד עשר אלף דפים של עדויות במשך 43 ימי עבודה בהם התכנסה הוועדה. לא רק חקלאים הגיעו. הגיעו גם תעשיינים קטנים ובינוניים. למעשה רוב העדויות בוועדה היו של תעשיינים ורובם הגדול ביקשו שיעלו את המכסים על התוצרת אותה הם מייצרים, התעשיינים והחקלאים קיוו שללא תחרות מיצרנים מחוץ לארה"ב המכירות שלהם יעלו כמו גם המחירים שהם יכולים לגבות מהצרכנים. כשסיימה הוועדה את עבודתה, החוק הפך לחוק שבעיקר מעלה מכסים ופחות חוק שמאזן אותם. בתחילת 1929 עלה חוק המכסים לאישור בית הנבחרים ולא התקבל, החוק היה חוק בעייתי שהחטיא את המטרה שלו ובצדק לא עבר.

החוק יכול היה להיקבר בשלב הזה אבל אז קרה דבר שאיש לא חזה והבורסה התרסקה את ההתרסקות הגדולה של 1929. היה ברור לכולם שהמצב לא טוב, העם ציפה מהנבחרים שלו לעשות משהו, לא חשוב מה? העיקר שיעשו מאמץ להגן על העסקים האמריקאים בשוק שהחל לקרטע. אז כבר היה קל יותר להעביר חוק כזה ואכן החוק הועבר לסנאט. העברת החוק בסנאט הוטלה על הסנאטור ריד סמוט. סמוט היה אחד משני הסנאטורים של מדינת יוטה. ביוטה הייתה חקלאות של סלק סוכר שנפגעה מיבוא זול מקובה באותה התקופה. הסנאטור סמוט ניסה לדאוג לבוחרים שלו ביוטה. קומקאי מפורסם באותה התקופה אמר "יש מאה ועשרים מיליון אוכלי סוכר בארה"ב וכאלף ומאתיים מגדלי סוכר ומה עושה סמוט? הוא מקדיש את הקריירה הפוליטית שלו ללהפוך את הסוכר יקר יותר עבור אותם מאה ועשרים ומיליון". חוץ מסמוט כל סנאטור בסנאט ניסה להעלות את המכסים על התעשייה שפעלה במדינה שלו, וכך חוק המכסים הפך מחוק שמאזן מכסים לחוק שמעלה אותם עוד ועוד.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאחר שהחוק עבר לאישור הנשיא, 1028 כלכלנים שלחו בקשה לנשיא הובר שלא לחתום על החוק, ולממש את זכותו להטיל עליו וטו, ביניהם 179 פרופסורים לכלכלה. בנוסף תעשיינים כמו הנרי פורד ואחרים התחננו בפני הנשיא הובר שלא לחתום על החוק מחשש למלחמת סחר ועצירת הסחר העולמי. למעשה עוד לפני שהחוק נחתם כבר פרצה מלחמת הסחר. קנדה שהייתה השותפה הגדולה ביותר למסחר של ארה"ב החלה להעלות מיסים על סחורות אמריקאיות ולהוריד מיסים על יבוא של סחורות משאר רחבי האימפריה הבריטית. אך זה לא עזר וביוני 1930 'חוק המכסים סמוט-האולי' עבר ואושר על ידי הובר,

המס על 20 אלף סחורות עלה והמכס הממוצע על סחורות עלה לשיעור של 59.1%, השיעור הגבוה ביותר משנת 1830, מאה שנים לפני כן. 

התגובה לא איחרה לבוא מדינות רבות בחרו להעלות את המיסים על סחורות אמריקאיות כל אחת מהן מנסה לפגוע בארה"ב באופן שיכאיב לה ביותר, בריטניה, אבירת הסחר החופשי העלתה ב-100% את המכסים באופן ספציפי על סחורות מארה"ב. ספרד, שנפגעה מאוד בעקבות העלאת המכס על תירס, העלתה את המכס על מכוניות אמריקאיות ב-150% ובכך למעשה נפסק כמעט לחלוטין יבוא מכוניות אמריקאיות לספרד. כך עשו גם איטליה, צרפת ואוסטריה שבחרו לפגוע ספציפית בתעשיות אמריקאיות מצליחות כמו תעשיית הרכב ומכשירי הרדיו.

אפילו חוקים נגד רכישת סרטים הוליוודים חוקקו והעלו את המס עליהם. בשוויץ שנפגעה מהעלאת המס על שעונים שוויצרים שהיתה באותן השנים תעשייה שהעסיקה 10% מהעובדים במדינה החרימו אנשי העסקים והציבור הכללי מוצרי תעשייה אמריקאית כאקט פטריוטי. בסה"כ 60 מדינות ברחבי העולם הגיבו במכסי מגן משלהן. המצב החמיר כל כך עד שבחבר הלאומים ביקשו מארה"ב "הפסקת אש" במלחמת הסחר, שם חששו שהפגיעה בסחר העולמי פוגעת בשלום העולמי השברירי של אחרי המלחמה מאחר וככל שמדינות סוחרות יותר האחת עם השנייה האינטרס להילחם אחת בשנייה פוחת. אך ללא הועיל מלחמת הסחר המשיכה להשתולל.

• איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
• המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

'חוק המכסים סמוט-האולי' נחשב לאחת הסיבות לכך שהשפל הגדול היה כל כך גדול הוא לא היה הסיבה לשפל הוא כנראה היה אחד מהרבה סיבות שהוא נמשך זמן רב כל כך אבל הוא תרם להידרדרות הכלכלה העולמית ובעיקר להתגברות הלאומיות בעולם שלא מזמן יצא ממלחמת העולם הראשונה.

מקורות:

https://www.economist.com/christmas-specials/2008/12/18/the-battle-of-smoot-hawley

https://www.investopedia.com/terms/s/smoot-hawley-tariff-act.asp

https://www.cfr.org/blog/twe-remembers-herbert-hoover-signs-smoot-hawley-tariff-law

https://en.wikipedia.org/wiki/Smoot–Hawley_Tariff_Act