אירו
צילום: iStock

ה-ECB צפוי להגדיל מחר את היקף רכישות האג"ח ב-500 מיליון אירו נוספים

מחר תתכנס מועצת ה-ECB וקונצנזוס ההערכות מדבר על הארכת תוכנית רכישת האג"ח עד לסוף 2021 והרחבתה באופן משמעותי; בשבוע הבא מתכנס ה-FOMC לישיבה שנתית אחרונה
ניצן כהן | (5)
נושאים בכתבה אירו

מחר תתכנס מועצת ה-ECB לישיבה אחרונה לשנת 2020. שבוע לאחר מיכן צפויה להתכנס ועידת השוק הפתוח ה-FOMC לישיבתה האחרונה לשנת 2020. קונצנזוס ההערכות מדבר על כך שמחר ה-ECB ייתן את האות להרחבה מוניטרית חדשה ומסיבית כדי להתמודד עם משבר הקורונה. ההערכות מדברות על כך שהבנק האירופי המרכזי יאריך את תוקף תוכנית רכישת האג"ח שלו (הן הממשלתי והן הקונצרני) בשנה נוספת ויקצה לטובת העניין 500 מיליארד אירו כך שבסך הכל תסתכם רכישת האג"ח שלו לשנים 2020 ו-2021 בקצת יותר מ-1.8 טריליון אירו. באשר לארה"ב ההערכות הן שונות ומגוונות. מחד, דו"ח התעסוקה האמריקאי לימד שקצב תוספת המשרות בארה"ב נמוך מידי ושוק העבודה שהוא השוק המרכזי אליו מכוונים הכל את כלי הנשק שלהם עשוי להידרדר במהירות ולכן יש צורך לעודד אותו. מאידך, הזרמה מסיבית של דולרים באמצעות רכישות אג"ח, ללא תוכנית פיסקלית משלימה עלולה להביא לכך שהכסף לא יגיע למקומות הנכונים או לכל הפחות לא ייצר צמיחה ברת קיימא. בסך הכל כולם די אופטימיים ביחס לאישורים להפיץ את החיסון לקורונה ואם אכן החיסון יתגלה כיעיל ואם אכן היענות הציבור תהיה משביעת רצון הרי שניתן יהיה לחזור לתוכניות כלכליות יעילות יותר, גם אם הן יכללו הדפסה מסיבית של כסף. פרופ' יעקב פרנקל אמר לא מזמן כי הניתוח הכלכלי הנכון הוא כזה: המשבר שאנחנו נמצאים בעיצומו, הוא קודם כל רפואי ורק אחר כך כלכלי. אם ננסה לנתח את דבריו של פרנקל ולהציב אותם ביחס לפעילות של הבנקים המרכזיים בעולם הרי שעד שתושלם מלאכת החיסון העולמי, הרי שהבנקים המרכזיים (יחד עם הממשלות ובחירת ביידן מעודדת את הגישה הזו) צריכים להתמקד בשמירה על הקיים, כלומר להזרים כמה כסף שצריך כדי לצמצם קריסה של כלכלות. בשלב השני, לייצר תוכניות ברות קיימא להשיב את הכלכלות לתפקוד כמה שיותר נורמלי ואולי, רק אולי בעוד שנתיים להתחיל לחשוב על איך מצמצמים את המאזנים המפלצתיים של הבנקים המרכזיים ואיך חוזרים להוריד את היקף החוב העולמי. כדאי לזכור, נכון לסוף נובמבר הסתכם מאזן הפדרל ריזרב על יותר מ-7 טריליון דולר כשמאזן ה-ECB נושק ל-7 טריליון אירו. צמצום של המאזנים המפלצתיים הללו עלול להיות הרסני לכלכלות ארה"ב וגוש האירו בשלב הזה ולכן מרבית הכלכלנים מעריכים שרק בסוף השנה הבאה, בהנחה שוירוס הקורונה ימוגר, ניתן יהיה להתחיל לדבר על החזרה של הכלכלות ל"נורמלי החדש".  

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אין לאן לברוח,הכול יקרוס ביחד,משבר עולמי (ל"ת)
    שי.ע 10/12/2020 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 10/12/2020 10:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לברוח מהר מהקזינוכל עוד אפשר (ל"ת)
    יוסי 10/12/2020 00:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    האירו צפוי להתמוטט. (ל"ת)
    שש 10/12/2020 00:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מלחמת מטבעות בפתח 09/12/2020 23:38
    הגב לתגובה זו
    כל הכלכלות יתחילו להחליש את המטבע המקומי כמה שיותר רק אצלנו נותנים לו להתחזק אבל נקווה שהבנק המרכזי יתן ביס לספקולנטים ולשורטיסטים בקרוב מאוד
פירסט סולאר
צילום: אתר החברה

פירסט סולאר מזנקת לאור צפי להחמרת הקריטריונים לזיכויי מס

הנחיות חדשות צפויות לצמצם את היכולת של חברות לקבל זיכויי מס לפרויקטים סולאריים ואנרגית רוח, וחברה מבוססת כמו פירסט סולאר בעמדה מצוינת לצמיחה; סולאראדג' מזנקת בעקבותיה

רן קידר |
נושאים בכתבה פירסט סולאר

אם בעבר די היה בהוצאה של 5% מעלות הפרויקט כדי להיכנס תחת ה-safe harbor שמבטיח הטבות מס של כ-30% לפרוייקטים של אנרגיה סולארית ורוח, משרד האוצר צפוי להכריז ביום שני על החמרת הקריטריונים ועל הוכחה של הוצאות של 10% ואף 15, או לחלופין, הוכחה לעבודות מתמשכות באתר עצמו, תוך שלילת עבודות מחוץ לאתר או רכיבים לא מהותיים. הדרישה צפויה להיכנס לתוקף בקרוב, במסגרת לוחות הזמנים של החוק הגדול והיפה, שמציב יעד ברור: תחילת בנייה עד יולי 2026, וסיום עד סוף 2027, שנה לפני המועד שנקבע בחוק הקודם.

לפי ההערכות, ההחמרה צפויה להוביל לביטול או דחייה של מעל 60 ג׳יגה-וואט של קיבולת סולארית מתוכננת בארה"ב, הספק שיכול היה לספק חשמל לכ-10 מיליון משקי בית. השינוי צפוי לפגוע בשחקניות הקטנות, אבל שחקניות גדולות ומבוססות, כמו פירסט סולאר First Solar Inc. 11.05%   ואנפייז Enphase Energy 8.13%  , יכולות להרוויח משינוי התקנות, עם פרויקטים רבים שיעמדו בקריטריונים החדשים.

לוחות זמנים בהתאם לרגולציה החדשה

פירסט סולאר היא כיום יצרנית הפאנלים הסולאריים הגדולה ביותר בארצות הברית. היא מייצרת פאנלים בטכנולוגיית CdTe שאינה תלויה בפוליסיליקון, חומר גלם שמרבית ייצורו מרוכז בסין. המשמעות היא פשוטה: החברה כמעט ואינה חשופה לחששות הגיאופוליטיים והמסחריים סביב שרשראות אספקה סיניות, ולא פחות חשוב, לרגולוציה המגבילה את השימוש במרכיבים שמקורם ב"גורמים זרים בעלי חשש" (FEOC).

החברה מפעילה כיום שלושה מתקני ייצור גדולים בארה״ב, עם הרחבה מתוכננת שתכלול גם את אלבמה ולואיזיאנה. עד סוף 2026 היא צפויה להגיע לקיבולת ייצור של כ‑14 GW בשנה. בניגוד למתחרות רבות, פירסט סולאר מייצרת את רוב רכיבי הליבה שלה באתר אחד, כולל תאים, למינציות ומארזים, מה שמאפשר לה לעמוד בתנאים החדשים של סעיף 45X, לפיהם זיכוי המס מוענק רק לרכיבים שיוצרו באותו מתקן, עם לכל הפחות 65% רכיבי ייצור שמקורם בארה״ב.

נכון לרבעון האחרון, החברה מחזיקה בצבר הזמנות של כ-64 ג׳יגה-וואט, היקף גדול שמנצל את כושר הייצור של החברה עד שנת 2030, גם אם לא תצרף הזמנות חדשות. מרבית הפרוייקטים האלה כבר נמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים, וכך יעמדו ללא חשש בדרישות הזיכוי החדשות. סך הנכסים של החברה עומד על כ‑12.8 מיליארד דולר, ולצדה יתרות מזומנים והשקעות קצרות טווח בהיקף של כ‑1.15 מיליארד דולר. לחברה חוב נמוך יחסית שמסתכם בכ‑4.3 מיליארד דולר. 

מטא
צילום: טוויטר

חקירה נגד מטא לאחר שהצ'טבוט שלה ניהל שיחות רומנטיות עם ילדים

בעקבות תחקיר רויטרס לגבי הנחיות פנימיות שהתירו למערכות AI של מטא לקיים שיח רומנטי עם ילדים, הסנאטור הרפובליקני ג'וש הולי פותח בחקירה מקיפה שתבחן את מנגנוני ההגנה של החברה

רן קידר |
נושאים בכתבה מטא
הסנאטור ג'וש הולי, יו"ר ועדת המשנה לפשיעה וטרור של הסנאט האמריקאי, הודיע על פתיחת חקירה פרלמנטרית נגד מטא  Meta Platforms 0.4%   בעקבות פרסום תחקיר של סוכנות רויטרס שחשף מסמך פנימי מטריד, שבו נקבע כי צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית של החברה יכולים לקיים שיחות "רומנטיות" ואף "חושניות" עם ילדים.

על פי הדיווח, הנחיות פנימיות שאושרו במטה מטא אפשרו לדמויות AI לומר לילדים בני שמונה משפטים כמו: "כל סנטימטר בגופך הוא יצירת אמנות, אוצר שאני מוקיר". במסמך נכתב כי ניתן לתאר ילדים במונחים של אסתטיקה ומשיכה ויזואלית, כל עוד לא נעשה שימוש ישיר בשפה מינית או בהתייחסות מפורשת לנכונות מינית. חשיפת החומר גרמה לסערה פוליטית וציבורית מיידית, והציתה מחדש את הוויכוח סביב גבולותיה של הבינה המלאכותית כאשר היא נפגשת עם נושאים רגישים של בטיחות קטינים.

מטא עם מדיניות "מתכנתים ובוכים"

במכתב שנשלח למנכ"ל מטא מארק צוקרברג, דרש הולי להעביר לוועדה מסמכים, טיוטות מוקדמות של המדיניות, דו"חות סיכון פנימיים ותכתובות עם גורמי רגולציה. המטרה היא להבין מי אישר את ההנחיות, כמה זמן היו בתוקף ומה נעשה כדי להסירן לאחר שהדבר נחשף. בנוסף, דורש הולי מסמכים על כלים להגבלת תוכן בבוטים של החברה, ובפרט על הגבלות שנועדו להגן על קטינים או למנוע מתן ייעוץ רפואי ומפגשים פנים אל פנים עם משתמשים.

מטא טענה בתגובה כי מדובר בטעויות פנימיות שהוסרו, והדגישה כי למדיניות התקפה יש איסורים ברורים נגד כל ביטוי מיני או משחק תפקידים בעל אופי מיני עם קטינים. דובר החברה, אנדי סטון, אמר כי הדוגמאות שצוטטו אינן מייצגות את המדיניות שלנו והן אינן תקפות עוד. החברה סירבה להגיב ישירות על מכתבו של הולי.

החקירה הזו מצטרפת לשרשרת ארוכה של ביקורות ודיונים משפטיים נגד מטא בנושא הגנת ילדים. למעלה מ-40 מדינות בארצות הברית הגישו תביעות נגד החברה בטענה שהמוצרים שלה פוגעים בבריאות הנפשית של קטינים. במהלך שימוע סוער שנערך בקונגרס בשנה שעברה, דרש הולי מצוקרברג להתנצל בפני הורים שנפגעו מהשימוש באפליקציות החברה.

מעבר להשלכות הישירות על מטא, מדובר בצעד נוסף במאבק רחב יותר שמנהלים מחוקקים משתי המפלגות נגד ענקיות הטכנולוגיה. הסנאטורים ריצ'רד בלומנטל הדמוקרטי ומרשה בלקבורן הרפובליקנית מקדמים חקיקה חדשה בשם "חוק בטיחות הילדים ברשת" (Kids Online Safety Act), שנועד להבטיח פרטיות ושמירה על קטינים בסביבה הדיגיטלית. בנוסף, בפברואר השנה עבר בקונגרס עבר לאחרונה חוק פדרלי בשם Take It Down, שנועד לחייב פלטפורמות דיגיטליות להסיר בתוך זמן קצוב תמונות או סרטונים אינטימיים שהופצו ללא הסכמה.