מנכ"ל חברת NSG, מיכל פנדל
צילום: שרון לוין
ראיון

NGS הישראלית הנפיקה באוסטרליה לפי שווי של 20 מיליון דולר

בתוך שבוע עלה שוויה ל-30 מיליון דולר; החברה שפיתחה משקה שמסייע להתפתחות ילדים, חתמה עם  GSK על הסכם שת"פ והשקעה; למה דווקא אוסטרליה, מה החברה מפתחת ומה הפוטנציאל? ראיון עם לירון פנדל, מנכ"לית החברה
ארז ליבנה | (2)

הסיפור של חברת Nutritional Growth Solutions (NGS), או בעברית: פתרונות צמיחה תזונתיים; בזירת הסטארטאפים המקומית, היא לא פחות מדמיונית ומהווה את חלומו הרטוב של כל יזם או יזמית. למה? חברה שלא נאלצה לעבור סבב גיוס אחד, חתמה עם הסכם בלעדיות עם ענקית תרופות עולמית והנפיקה באוסטרליה עם ביקושים גדולים ועלייה של 60% בפחות משבוע. להמשיך?

 

הסיפור מתחיל בשנת 2013 ובשני פרופ' מבית החולים שניידר - פרופ' משה פיליפ, אנדוקרינולוג ומומחה בעל שם עולמי בתחום הגדילה של ילדיםמיכ ופרופ' רענן שמיר, גסטרואנטרולוג (כן מסתבר שיש מילה כזו) ילדים ומנהל מכון גסטרואנטרולוגיה בשניידר.

 

השניים החלו לפתח יחדיו שייק מבוסס חלב וחלבון בבית החולים שניידר. הם סיפרו על כך למנהלים שלהם בבית החולים וקופ"ח החליטה להעניק להם חסות ומימון למחקר. האחזקות בחברה מתחלקות בין החברות שתרמו לתהליך.

 

חברת מור יישום מחקרים החזיקה ערב ההנפקה ב-30% מהמניות, חברת הדסה ביימל רוקחות וטבע – שפיתחה בין היתר את 'חיזוקית' של הדס – שהחזיקה ב-30% נוספים והרופאים אשר פיתחו את השייקים. משרדי החברה יושבים בתל אביב והיא מעסיקה 13 עובדים בישראל ובארה"ב.

 

המחקר הקליני שעל בסיסו פותח המוצר התמקד בילדים בטווחי הגילאים 3-9, קהל היעד של השייקים הנמכרים תחת המותג "Healthy Height". החברה כבר מוכרת היום בעיקר בשוק האמריקאי דרך הפלטפורמה של Amazon.

ההסכם האסטרטגי עם GSK

אבל מה שבאמת שיפר את העתיד הפיננסי של החברה זה חתימה עם ענקית התרופות גלקסו סמית קליין (GSK), ששילמה ל-NGS 7 מיליון דולר עבור זכויות ההפצה של השייק בהודו. בעבור התשלום הזה, GSK קיבלה בלעדיות רק על המוצר הספציפי הזה בלי תאריך תפוגה.

 

זאת אומרת שענקית הפארמה גם קיבלה את המתכון של החברה – כלומר, היא ויתרה ברמה מסוימת על הסודות המסחריים שלה; שיכולים להיות עכשיו מועתקים למגוון רחב של מוצרים על ידי GSK – אם וכשהענקית הזו תחליט לעשות זאת, כי כמו שאנחנו כבר יודעים, לחברות הפארמה יש מעט מאוד בושה.

קיראו עוד ב"גלובל"

אבל החתימה עם GSK, לכשעצמה, היא תו תקן שקיבלה החברה בשווקים הגלובליים.  זה כמו שגוגל תגיע לסטארטאפ ביקנעם ותעשה לו לייסנסינג על הטכנולוגיה שהוא מפתח. הכסף הלך להמשך מימון ופיתוח הפרויקט.

 

החברה גייסה ב-IPO שלה 7 מיליון דולר אוסטרליים, או 17 מיליון שקלים, לפי מחיר של 20 סנט אוסטרלי למניה. בפועל, הביקושים נסגרו על 30 סנט למניה, כשמאז החלה להיסחר בשבוע שעבר, הגיעה כבר לרמה של 32 סנט. כלומר 60% על מחיר ההנפקה.

 

למה דווקא להנפיק באוסטרליה?

NGS היא לא סטארטאפ ישראלי טיפוסי, לפחות לא במובנים שאנחנו תופסים סטארטאפ ישראלי טיפוסי. היא לא עברה שלב גיוס ראשוני (SEED), או טרום SEED. בנוסף, מדובר בפודטק שמיוצר בלואוטק. לא צריך טכנולוגיה מיוחדת כדי לייצר את השייק, כמו קוקה קולה (KO) כל מה שצריך זה מתכון. אחרת GSK לא היו נכנסים למדמנה.

 

לפי הודעת החברה "הבחירה בהנפקה בבורסה האוסטרלית הגיעה על רקע רצונה להתרחב לשווקי אסיה. במסגרת המצגת שפרסמה החברה למשקיעים ערב ההנפקה היא הבהירה כי היא רואה בכניסה לסין הזדמנות. בארץ משווקים מוצרי החברה תחת השם פרו אפ. שוק תוספי התזונה מבוססי החלבון לילדים בו מוערך לבדו ב-2.2 מיליארד דולרים עם שיעור צמיחה שנתי מוערך של 10%".

 

בראיון לביזפורטל, מנכ"לית החברה לירון פנדל, מסבירה למה בחרה לוותר על הבורסה בישראל ולהגיע ישר לאוסטרליה. "לא הרגשנו שהנאסד"ק זה המקום בשבילנו. להיסחר עם אפל (AAPL) זה נראה לנו גדול עלינו, אנחנו עדיין חברה קטנה. גם השווקים באירופה פחות מעניינים אותנו. אנחנו רוצים להיכנס לשוק במזרח אסיה ואוסטרליה מאפשרת גישה נוחה לשווקים האלה", אמרה פנדל.

 

סין ואוסטרליה לא במקום טוב, חוץ מזה שיש הסכם של הבורסה עם בורסת סינגפור...

"נכון, סין ואוסטרליה לא במקום טוב. אבל החשיפה של המשקיעים האסייתיים לאוסטרליה היא גבוהה. בעניין של סינגפור, אתה צודק,  אבל בשל ענייני הסחירות פה, החלטנו להנפיק שם".

 

למה לא אירופה אגב, זה שוק שיכול להיות מאוד רווחי וגם קרוב גיאוגרפית?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד העם 07/11/2020 20:11
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי משקיע בהם יותר מ 10 שקל, שייקים כאלה ואחרים צצים חדשות להקרין.. לא תהיה כאן איזה תגלית מרעישה..
  • 1.
    ברבור שחור 07/11/2020 08:10
    הגב לתגובה זו
    יהיה קשה לגייס כסף ככה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.