יהלומים
צילום: Getty images Israel

תעשיית היהלומים חולה בקורונה – המחירים בחנויות לא יפגעו בינתיים

שני מפיקי היהלומים הגדולים בעולם, דה בירס ואלרוסה, מתקשים להשיג קניינים לסחורתם, אנשים רוכשים פחות תכשיטים, אך למרות המצב, הן מסרבות להוריד מחירים כדי לשמור על ערך הסחורה. ומה הקשר הישראלי?
ארז ליבנה | (4)

כבר עשרות שנים שתעשיית היהלומים נשלטת על ידי הדואופול, דה בירס ואלרוסה, שתי השחקניות הגדולות בתחום. בשל השליטה האבסולוטית של שתי כורות ומפיקות היהלומים, הסחורה גם הייתה מהמנוטרות ביותר, כדי לשמור על הביקוש ורמת מחיר גבוהה.

 

מתברר שרכישת יהלומים לא מלוטשים זה לא עסק פשוט. קודם כל צריך להיכנס לרשימה מצומצמת של קניינים ברשימה של אחת מ-2 החברות הללו. ברי המזל שנכנסו לרשימה, צריכים להגיע לשבוע מכירות 10 פעמים בשנה ולקבל את כמות היהלומים במחיר שדורשות החברות. אין משא ומתן. אין התגמשות. יש מחיר שהחברה קובעת, מי שרוצה ברוך הבא. מי שלא, שימצא מקום אחר לקנות בו יהלומים לא מלוטשים, מהסחורות היקרות בעולם. אה, אין כאלה.

 

אבל מאז התפרצות הקורונה, מה שעבר על הסקטור הנפט – שבאפריל לראשונה הגיע למחיר שלילי על החוזים העתידיים – קורה גם בתעשיית היהלומים. דה בירס ואלרוסה מתקשות לגייס את הלקוחות הרגילים שלהן בשל המגפה. זה אומר שהן נשארות עם יותר סחורה. אמנם לרוב זה משפיע גם על המחיר, אבל בתעשיית היהלומים זה לא בהכרח המקרה (נגיע לכך אחר כך).

המחירים לא ירדו - הקניינים לא באו

לפי הדיווח בבלומברג, דה בירס לא הצליחה אפילו לשכנע את הקניינים הרגילים לבוא ולהתבונן על סחורתם. כאמור, ההקפאה במכירות יוצרת עודף של מיליארדים בסחורה במחסנים, שמאיים על התאוששות הסקטור בטווח הארוך – למרות שלא הייתי דואג להם.

 

צריך גם לזכור שבסגרים שהתרחשו ברחבי העולם, חנויות התכשיטים היו סגורות. אבל הסגר פגע בעוד דרך. הקניינים לא יכלו להגיע למטות החברות. אז אמנם ברוח התקופה דה בירס הרשו לקניינים לראות ולהעריך את היהלומים במיקומים חלופיים, אבל כמו במקרה של מלחמת המחירים בנפט, הם לא הורידו מחירים.

 

הקניינים לא התרשמו ולא רכשו. חלק ממפיקי היהלומים הקטנים, שהמגפה פגעה בהם יותר, דווקא הציעו הנחות של עד 25%, מה שאומר שקניינים קטנים עם דרישה מוגבלת רכשו אצלן את הסחורה שהיו זקוקים לה.

 

"דה בירס ואלרוסה בכנות מנסים לשמור על הערך של היהלומים. הם מנסים לעשות את הדבר הנכון, אבל המצב הכלכלי חסר התקדים מגביל גם את המוכרים וגם את הרוכשים", אמר אניש אגארוואל, יועץ בחברת ג'מדאקס.

קיראו עוד ב"גלובל"

הבעיות של אלרוסה, הגמישות של דה בירס

מבין השתיים, אלרוסה בינתיים מציגה קו נוקשה יותר, שכבר עלה לה בשני לקוחות גדולים מאוד באפריל, בהם חברת דיאקור (Diacore) של משפחת שטיינמץ הישראלית. דיאקור היא בין מתווכות היהלומים הגדולות בעולם. בחודש שעבר 3 קניינים נוספים עזבו. זה כבר 5.

 

באלרוסה הרוסית מנסים להקטין את גובה הלהבות. "מדיניות המכירות שלנו קיבלה תמיכה עצומה הן מקניינים והן ממתחרים, כשיציבות המחיר הוא מפתח ללקוחות רבים שלנו ולאפשרות שלא יגיעו לחדלות פירעון, מה שגם מונע ירידת ערך של המניות שלהם", אמר יבגני אגוריב, סמנכ"ל המכירות באלרוסה. "לא מדובר במחיר, אלא דרישה לסחורה לאחר שאנשים ישבו בבית בשל הסגר", הוסיף.

 

בדה בירס קצת יותר גמישים. הם גם יכולים להרשות לעצמם. נכון לשנה שעברה החברה שולטת על 36% מתעשיית היהלומים העולמית. בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת החברה שלטה בלמעלה מ-80% מהשוק – אבל בואו לא נרחם עליהם. תעשיית התכשיטים משובצי יהלומים הוערכה ב-2019 בכ-80 מיליארד דולר. רק התכשיטים.

 

אז דה הירס הרשתה ללקוחות שלה להגיע למטה שבאנטוורפן בבלגיה, במקום לטוס לבוצוואנה כדי לאמוד ולהעריך את הסחורה. כמו כן, היא הרשתה לקניינים שלה לדחות חלק או לשנות חלק מהרכישות שלהם. בעבר, אם לקוח היה מבקש דבר כזה, המשמעות היא שהיה מקבל פחות יהלומים. אבל בתקופת קורונה עסקינן. בכל מקרה, רק בודדים מתוך 80 הקניינים הרגילים של החברה הגיעו להתרשם מהסחורה.

היהלומים ישרדו את המהמורה

בינתיים, המחיר של תכשיטי יהלומים לא צפוי להיפגע. הסיבה המרכזית היא שאם קמעונאים ינסו לחתוך במחירים, הם יגיעו לפשיטת רגל. עם זאת, צריך לזכור שמראש תעשיית היהלומים היא אחת מהתעשיות המנוהלות ביותר, כאשר דה בירס ואלרוסה, כבר עשרות שנים מחזיקות את ידן קצר על שיבר הסחורה, כדי לא להוריד את הערך שלה.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חארטה בלטה 21/06/2020 16:24
    הגב לתגובה זו
    אפשר לחיות בלי יהלומים בכלל אי אפשר בלי דלק ולחם.
  • 2.
    בשביל מה היתה הכתבה הזאת (ל"ת)
    אז 21/06/2020 15:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איש 21/06/2020 11:40
    הגב לתגובה זו
    קים קרדשיאן?ומדונה?רולנאלדו?סבבה תמכרו להם.יהלומים זה פסה ובקרוב מחירים ירדו בחצי לפחות.אין קונים וגם לא יהיה קונים.
  • ברכה 21/06/2020 12:57
    הגב לתגובה זו
    נראים כמו המקור בעשירית מחיר ומייצרים את אותה פוזה .
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.