דוחות חלשים לקורנית: עברה להפסד נקי של 8.9 מיליון דולר
חברת קורנית דיגיטל (סימול:KRNT), המפתחת מדפסות דיגיטליות, דיווחה על קיטון של 32% בהכנסות הרבעון הראשון, לצד מעבר להפסד של 8.9 מיליון דולר.
הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2020 עמדו על כ-26.2 מיליון דולר, בנטרול כ-0.6 מיליון דולר המיוחס להשפעה החשבונאית של כתבי האופציות בגין עסקת אמזון, קיטון של 32% בהשוואה להכנסות של כ-38.6 מיליון דולר, בנטרול של כ-0.6 מיליון דולר המיוחס להשפעה החשבונאית של כתבי האופציות בגין עסקת אמזון, ברבעון המקביל 2019.
בשורה התחתונה, רושמת החברה מעבר הפסד נקי (Non-GAAP) של כ-8.9 מיליון דולר (22 סנט למניה), לעומת רווח נקי של כ-1.6 מיליון דולר (4 סנט למניה) ברבעון המקביל 2019.
ההפסד הנקי (GAAP) עמד על כ-10.1 מיליון דולר (25 סנט למניה), בהשוואה להפסד נקי של כ-1.2 מיליון דולר ברבעון המקביל 2019 (3 סנט למניה).
ההפסד התפעולי (Non-GAAP) הסתכם בכ-10.5 מיליון דולר, ביחס לרווח תפעולי של כ-2.0 מיליון דולר ברבעון המקביל 2019. ההפסד התפעולי (GAAP), הסתכם בכ-13.0 מיליון דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של כ-1.1 מיליון דולר ברבעון המקביל 2019.
- קורנית דיגיטל: תחזית פושרת לרבעון השני; המניה יורדת
- קורנית קופצת ב-13% אחרי דוחות חזקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רונן סמואל, מנכ"ל קורנית דיגיטל: "למרות שתוצאות הרבעון הראשון שלנו בשנת 2020 הושפעו מהמהלכים הגלובאליים שננקטו לבלימת מגיפת הקורונה, אנו מעודדים מאוד מהפתיחה המחודשת של הכלכלה העולמית ורואים מסלול ברור לחידוש הצמיחה בהכנסות. השיבוש שנגרם בתעשיה יצר נקודת מפנה בתעשיית הטקסטיל, האיץ עוד יותר את המעבר למסחר אלקטרוני, וחשף את האתגרים והכשלים העצומים בשרשרת האספקה המסורתית של תעשיית הטקסטיל. בכל המגזרים של ענפי הטקסטיל הואץ הצורך לניהול גמיש של מלאים וקולקציות, דבר שיוצר צורך מוגבר באימוץ טכנולוגיות דיגיטליות לייצור טקסטיל לפי דרישה באופן ידידותי לסביבה".
"אנו מאמינים כי ההשפעה קצרת הטווח של המשבר על התעשייה מניעה את השוק במהירות רבה יותר לכיוון שלנו וזה בא לידי ביטוי ב-pipeline החזק שלנו. בהסתכלות על המשך השנה, אנו צופים כי הלקוחות יאיצו את השקעותיהם בקורנית כהערכות לפעילות השיא. אנו מאמינים יותר מתמיד בפתרונות הייחודיים שלנו ובמיצובנו החזק בתעשייה. קורנית ערוכה היטב לממש את ההזדמנויות בשוק, ואנחנו מצפים לספק צמיחה בחצי השני של 2020".
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
אמזוןישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
אמזון חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61% ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.
היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.
החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.
הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה
בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- אמזון משיקה שבב AI חדש שיתחרה באנבידיה- "השבב שלנו יעיל יותר וחוסך בעלויות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.
