הבנק המרכזי האירופי אירופה
צילום: Istock

בית המשפט בגרמניה: חלק מתוכניות הרכישה של ה-ECB לא חוקיות

דרמה היום באיחוד האירופאי, כאשר בית המשפט בגרמניה דורש מהבנק המרכזי באירופה (ECB) הבהרות בתוך 3 חודשים בנוגע לרכישות שהוא מבצע בשוק האג"ח הממשלתי. האם הניסוי הגדול של השנים האחרונות יופסק?
עמית נעם טל | (4)
נושאים בכתבה האיחוד האירופי

האם הניסוי הכלכלי הגדול בשנים האחרונות באירופה לא חוקי? בית המשפט בגרמניה קבע היום כי חלק מתוכניות הרכישה שהבנק המרכזי באירופה (ECB) עשויות להפר את החוקה של האיחוד האירופאי. להחלטה היום עשויות להיות השפעות משמעותיות על השווקים בחודשים הקרובים. 

נתחיל מההתחלה: בעקבות משבר החובות באירופה בתחילת העשור הקודם, מבצע הבנק המרכזי באירופה מספר תוכנית רכישות בשוקי האג"ח, כאשר התוכנית הגדולה ביותר מתמקדת בשוק האג"ח הממשלתי (PSPP). נכון לשבוע האחרון, הבנק מחזיק אגרות חוב ממשלתיות של מדינות האיחוד האירופאי בהיקף של 2.19 טריליון אירו. הרכישות הגדולות שמצבע הבנק הצליחו להפחית משמעותית את החששות מחדלות פירעון של המדינות החלשות ביבשת (יוון, איטליה וספרד). 

יש רק בעיה – החוקה באיחוד האירופאי אוסרת על מימון גירעונות ממשלתיים באמצעות הדפסת כסף של הבנק המרכזי. גרמניה, שזוכרת עדיין את תוצאות ההיפר אינפלציה של שנות ה-30, נחשבת בשנים האחרונות כ"ניצית" ביותר בגישתה בנוגע לפעולות ה-ECB. 

בתחילת הדרך, הייתה הסכמה כי הבנק המרכזי יבצע השקעות לפי שיטת "מפתח הון", כלומר הבנק ירכוש אגרות חוב לפי גודל הכלכלה. בנוסף, היה איסור על הבנק המרכזי לרכוש מעל ל-33% מכלל האג"ח של כל מדינה. איסור זה היה צריך "להבטיח" כי  הבנק לא יממן ישירות את גירעונות הממשלתיים. 

הבנק המרכזי באירופה הגיע קרוב למגבלות אלו בחודשים האחרונים ולנוכח הרכישות הצפויות, הבנק יעלה מעל לרף הנ"ל כבר בחודשים הקרובים. נציין כי הגירעונות הגדולים שיצרה הקורונה יחייבו את הבנק להגדיל עוד יותר את הרכישות בשנים הקרובות. לפיכך, נראה כי בגרמניה מנסים לצנן את ההתלהבות של חלק מהמדינות באיחוד

אבל זה לא הכל. בית המשפט בגרמניה טוען היום כי הבנק המרכזי לא לקח בחשבון את כל ההשפעות של תוכנית הרכישות. "כך לדוגמה, תוכנית ה-PSPP גרמה לפגיעה משמעותית בחסכון הפרטי. יתר על כן, ככל שה-PSPP מורידה את הריבית הכללית בשוק, היא מאפשרת לחברות לא פרודקטיביות להישאר בשוק. בסופו של דבר, ככל שהתוכנית מתארכת, כך גדל הסיכון שהמערכת האירופאית הופכת להיות תלויה בה",

בית המשפט בגרמניה קבע היום כי ה-ECB צריך להוכיח ב-3 החודשים הקרובים כי תוכנית הרכישות שלו "פרופורציונלית" ומתאימה לנתונים הכלכליים. אחרת, הבנק המרכזי בגרמניה לא יורשה להשתתף בפעילות זו של ה-ECB. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    החוק הוא לשמור על הבורסה כל האמצעים כשרים (ל"ת)
    תומר 05/05/2020 17:54
    הגב לתגובה זו
  • חוק נוסף זה להשאר בור גמור בנושא של היסטוריה כלכלית (ל"ת)
    רבקה 05/05/2020 20:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 05/05/2020 16:52
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף נמצא מי שמבין שהמלך עירום. האם גם בארהב יימצא אותו אחד , ימים יגידו
  • 1.
    מה שארה״ב עושה זה גם לא חוקי לפי החוקה האמריקאית (ל"ת)
    רבקה 05/05/2020 16:46
    הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.