יוון תקבל 8.5 מיליארד יורו בכדי לעמוד בפירעונות של חודש יולי

איתן יונסי | (1)
נושאים בכתבה יוון

שרי האוצר של האיחוד האירופי הסכימו אמש להעניק לאתונה הלוואה בגובה 8.5 מיליארד אירו (כ-9.5 מיליארד דולר) בכדי לאפשר ליוון לעמוד במועדי פירעונות גדולים של חודש יולי, ובכך למנוע חלדות פירעון של המדינה.

מדינות אירופה כבר נושאות נטל של 86 מיליארד יורו בגין חבילת החילוץ שהוענקה ליוון לפני כשנתיים. מדובר בתכנית החילוץ השלישית של המדינה מאז שנת 2010. קרן המטבע הבינלאומית השתתפה גם היא בתוכניות החילוץ הקודמות, אך תחילה סירבה להשתתף בתכנית החילוץ הנוכחית בשל דעתה כי יוון זקוקה להקלה בחוב, דבר שאינו מתקבל בעין יפה בקרב הנושים האירופים.

היעדרותה של קרן המטבע מתכנית החילוץ הכבידה על שאר המדינות האירופאיות, ובמיוחד על גרמניה, הרואות את השתתפות קרן המטבע העולמית כגורם אמינות מרכזי. בברלין כאמור, בכדי להמשיך ולהעניק גיבוי עבור הלוואות של גוש היורו עבור אתונה, הפרלמנט הגרמני כעת מתעקש על השתתפותה של קרן המטבע בתכנית החילוץ. 

אמש, קרן המטבע הבינלאומית הסכימה לקחת חלק בתכנית החילוץ והציעה להעניק סכום של כמעט 2 מיליארד דולר בהסכם מותנה. הקרן לא תעביר את הכספים עד שגוש היורו יעביר פרטים נוספים על הקלת חובות לשנת 2018.

כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, אמרה בשיחה ל-CNBC כי הקרן רוצה שהחוב היווני ייהפך יותר בר-קיימא לפני שכספים יועברו לתכנית החילוץ היוונית. לגארד הוסיפה כי "על מנת שנהיה מעורבים בהסדרים הכספיים, יש צורך להבהיר עוד פרטים בעניין החילוץ". מדינות גוש היורו הסכימו כאמור לנקוט במספר צעדי הקלה על היוונים, כמו למשל הארכת מועד פירעון חלק מאגרות החוב היווניות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 16/06/2017 12:51
    הגב לתגובה זו
    תהיה ננס לבן . למה אנחנו לא מקבלים כאלה צקים .
משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.