אלו 5 הבורסות שטסו הכי גבוה מתחילת השנה - סיבה ממשית לדאגה?

האם כשהמדד המוביל מזנק ב-52% זה אומר שהכלכלה המקומית פורחת? ממש לא בטוח. האם זה אומר שמפה יגיעו צרות? ייתכן מאוד.
נושאים בכתבה בורסות העולם

מכניסה לרשימה הבאה הבורסה בת"א רחוקה מאוד, אבל לא בטוח שזה מעיד על משהו רע. מדד המעו"ף טיפס רק 4% מתחילת השנה, ולמרות שבשליש הראשון של השנה המדדים המקומיים נראו טוב מאלו שבארה"ב למשל, חילופי המקומות לא איחרו להגיע וה-S&P 500 מנפק כבר תשואה שנתית של 6.8%, אבל גם המדד הזה לא מתקרב לתשואות של 5 המדדים החמים בעולם מתחילת השנה. CNN money ניתח את מצב המדינות שהבורסות שלהן צועדות בראש - תשפטו אתם אם זו לא סיבה להיות קצת מודאג...

המדד שסיפק את התשואה הגבוהה מתחילת השנה ובהפרש עצום הוא המרבל (Merval) הארגנטיני שטס 52% מתחילת השנה.

לאחרונה המדינה שוב הדרדרה למיתון והמטבע המקומי, הפסו, נחלש מאוד מול סל המטבעות העולמי.

ממש לא בטוח שיש צידוק אמיתי לעליות השערים ההיסטריות במדינה שהכלכלה שלה במצב קשה וכשהממשלה נמצאת על זמן שאול. נשיאת המדינה, כריסטינה קירחנר, הסכימה להפגש לפני יומיים עם מספר קרנות גידור הדורשות שהמדינה תפרע את החובות שלה כלפיהם.

מקורבים לנשיאה לוחצים עליה להסכים להחזר מיידי של 1.5 מיליארד דולר, כדי להמנע ממצב של פשיטת רגל - וזו תהיה כבר השנייה בתוך 13 שנים. השיחות ממשיכות להתנהל כשארגנטינה קיבלה אולטימטום להחזרת החובות שלה עד סוף החודש הנוכחי.

אז למה המדד הזה עלה בצורה כזו ?

פול כריסטופר, האסטרטג הראשי בוולס פארגו מסביר את התופעה כשאמר כי "יש כרגע רוטציה כללית ליציאה מפוזיציות בטוחות ליותר סיכון. בעיקר, המדינות שהיו להן את התמחורים הכי אטרקטיביים זכו לביקושים גדולים." הריבית הנמוכה שולחת את המשקיעים לחפש תשואות גבוהות כדי למנף את כספם, אבל ייתכן שהם נסחפים הוא מזהיר. "הריבית הנמוכה דחפה את הכסף במדינה הזו למקומות שהוא כנראה לא צריך להיות בהן."

במקום השני ברשימה נצבת הבורסה בהודו כשמדד NIFTY טס כבר 23.5% מתחילת השנה.

אחרי שלוש שנים של שממה, המשקיעים חמים על שוק המניות המקומי לאור השינוי המעודד בשלטון עם הבחרו של נרנדרה מודי. הנשיא המכהן בא ממפלגה שתומכת בעסקים ובחידוש, אבל בטווח הקרוב ישנה "סכנת תיקון", לדברי קולין בל מנכ"ל חברת הברוקרז' אורבאך גרייסון. הוא מוסיף כי בטווח הרחוק בהחלט יש אופטימיות לגבי שינוי של ממש בהתפתחות הכלכלה ההודית, אבל כרגע ייתכן שהאופטימיות הזו מוגזמת.

במקום השלישי ברשימה: מדד ה-KAX מדנמרק עם תשואה שנתית של 21.5%.

בניגוד לזינוקים המפחידים משהו בארגנטינה, במקרה של דנמרק מדובר בכלכלה שמצבה משתפר ומתחזק. החוב הממשלתי מתכווץ ע"פ הדיווחים של דנסקה בנק המקומי. כריסטופר מוסיף כי "השוק הדני "הוזנח" בזמן ששווקים זולים אחרים עלו במהירות."

במקום הרביעי המדד המוביל בבירת פקיסטן, קאראצ'י, KSE100 שטס 20.5% מתחילת השנה.

בשורה התחתונה, יש במדינה כמה חברות סולידיות עם ביצועים טובים, המצב הגיאופוליטי התייצב בשנתיים האחרונות, אבל לומר ששלטונו של מושראף יציב במיוחד יהיה קשה. ושוב, המשקיעים מנסים לנצל מקומות שהתמחור שלהן צנח בעוצמה בימי המשבר של 2008 שבא גם לאחר רצח הנשיאה בנזיר בוטו. אותם משקיעים מחפשים סיכויים גדולים בשווקים המתעוררים ולפעמים הכסף מופנה לפחות יציבים שבניהם. בינתיים, זה עבד להם.

קיראו עוד ב"גלובל"

החמישית והאחרונה ברשימה היא הבורסה של דובאי. המדדים המובילים בנסיכות הנפט אומנם מנפקים תשואה של 17% מתחילת השנה, אבל בחודש יוני החולף נרשמה שם צניחה חופשית של 20% נוכח המתיחות הגואה בעירק. בנוסף, החששות מפיצוץ בועת הנדל"ן בנסיכות עשויה להעיב על שוק המניות המקומי.

"הספקולנטים המקומיים הם אלה שנותנים את הטון בשוק הזה, כשהמצב נראה טוב הוא נראה שם טוב מאוד." אומר בל על המתרחש בדובאי. מצד שני, אחרי זינוק של 200% מ-2012 ברור שמדובר בעוד שוק תנודתי שחשוף לסיכונים הגיאו-פוליטיים במזרח התיכון ולא מעט משקיעים חוששים שדובאי עוד תמצא את עצמה בתוך הבלאגן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שימי 03/07/2014 14:49
    הגב לתגובה זו
    אין שום סיכוי לרוח בבורסה המקומית הספקולנטים לוקחים את כל הכסף על ידי המכונות
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו

הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט גז טראמפ

ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.

הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.

ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".

המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.

אלפי מקומות עבודה חדשים 

האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.