השווקים גועשים: הדאקס ביצע תנודה של 1.5% בזמן נאום פוטין - מה הסיבה?

לפני זמן קצר סיפק פוטין נאום לא מתפשר וזכה לתשואות. באותו הזמן, המדדים באירופה, החוזים העתידיים והאירו עלו בחדות. צפו בנאום
אמיר נהרי | (8)
נושאים בכתבה פוטין רוסיה

בעוד הנשיא פוטין נאם בקרמלין מול הפרלמנט הרוסי, המדדים באירופה ביצעו תנועה חזקה כלפי מעלה. הדאקס עלה כמעט ב-1.5% תוך דקות ספורות, זאת למרות שלא נראה כי בכוונתו של פוטין להיכנע לדרישות המערב ועמידתו ממשיכה להיות נחושה ואיתנה. גם החוזים העתידיים על וול סטריט עולים 0.4% לאחר שהיו בירידה ושער האירו דולר אף הוא בתנודה חזקה.

במבט ראשון, נאומו של פוטין לא מתחנף ומלא דוגמאות היסטוריות, אולם השווקים בחנו גם את המשמעויות של מה שפוטין לא אמר. מצד אחד, פוטין הצביע על צביעות המערב כגון מתקפת נאט"ו בקוסבו בשנות ה-90 או הכרזת המלחמה של האו"ם כנגד צפון קוריאה בשנת 1950 תוך כדי עקיפת ברה"מ במועצת הביטחון. פוטין הוסיף וגיבה את משאל העם בקרים כאשר אמר כי "העם בקרים הביעה את רצונו להיות חלק מרוסיה". על-פניו, מדבריו של פוטין לא ברור מדוע המדדים עולים.

פיודור לוקיאנוב, ראש הועדה לתכנון מדיניות חוץ וביטחון במוסקבה, אמר כי "אין פה משא ומתן. את רוסיה לא מעניין המחיר הפוליטי של היחסים עם המערב. המשבר נמצא רק בתחילתו, כאשר פוטין ובני בריתו מוכנים למאבק ממושך ומאמינים כי להם את המשאבים לעמוד בו".

מצד שני, כאשר בוחנים את מה שפוטין לא אמר, אכן מתחילה להתעורר תמונה מעודדת יותר. מה שהוא לא אמר - לא נקט בצעדים כנגד המערב, ולא טען לסיפוח דונטסק. הוא דווקא מדבר על אחדות עם האוקריאנים - נשמע יותר שהוא רוצה להשפיע פוליטית על אוקראינה (ללא קרים) ולא להשתלט על עוד חלקים - קרי הוא רוצה לשנות ממשל שם ולא להיכנס ולהיות הממשל.

בעוד פוטין מצהיר כי קרים תהפוך לחלק אינטגראלי מרוסיה, המערב מעלה הילוך ומדיח את רוסיה מפורום ה-G8 - שמונה המדינות המתועשות. הצעד החריף בא לאחר שהמערב כבר הטיל סנקציות על כ-21 אישים בכירים ברוסיה ואוקראינה כתגובה לפעולותיה של רוסיה בקרים.

צפו בנאום המלא של פוטין

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    השוק מתנהג כשוק זו הזמנות לצאת ולראות את האחרים סובלים (ל"ת)
    דודו 18/03/2014 22:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנחנו צריכים ללמוד מפוטין לא להיות תבוסתנים (ל"ת)
    רן 18/03/2014 15:51
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נוני 18/03/2014 15:08
    הגב לתגובה זו
    הבאלאגאן רק מתחיל שם..
  • 4.
    zvco 18/03/2014 14:58
    הגב לתגובה זו
    מעתה יקרא g7
  • 3.
    השווקים גועשים ואף אחד לא יודע על מה (ל"ת)
    פומפידו 18/03/2014 14:24
    הגב לתגובה זו
  • מיקי 18/03/2014 17:27
    הגב לתגובה זו
    רבית בריצפה אין מה לעשות עם הכסף. עיניין של זמן עד שהכל התפוצץ לכולם בפרצוף.
  • 2.
    חי 18/03/2014 14:22
    הגב לתגובה זו
    סה'כ רצו לשרוף סטופלוסים של חובבנים. אם היו רוצים לרדת היו מחפשים תירוץ לירידות. הכל תלוי בפוזיציה של הגדולים
  • 1.
    השווקים שיכורים (ל"ת)
    אינגליש מן 18/03/2014 14:12
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


זוהראן ממדני  (X)זוהראן ממדני (X)

השמאל יבנה והימין ימכור - האם בחירתו של ממדאני תשפיע על שוק הנדל"ן של ניו יורק?

על הנדל"ן בניו יורק, המחירים וההשפעה הצפויה של בחירת ממדאני

אסף רוזנהיים |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני

אין מדינה שמייצגת יותר את הקפיטליזם מאשר ארה"ב, ואין עיר שמייצגת יותר את ארה"ב מאשר ניו יורק, וזו התעוררה בימים האחרונים לראש עיר חדש ורדיקאלי: זוהרן ממדאני, נציג הזרם הסוציאליסטי הדמוקרטי. פעילים בשוק הנדל"ן חרדים מממדאני. הצהרותיו במהלך הקמפיין כללו התחייבות להקפאת שכר דירה, פיתוח דיור ציבורי במימון עירוני, העלאות מיסים על עסקים ועל בעלי הכנסות גבוהות, ואף פתיחת רשתות מזון עירוניות מוזלות. כל אלו הציפו חששות כבדים בקרב יזמים, משקיעים ובעלי נכסי, והצפי היה לגל עזיבה עם היבחרו.

אולם לצד החששות, מומחים רבים מציינים כעת, לאחר היבחרו, כי השפעתו המעשית של ממדאני על שוק הנדל"ן בעיר מוגבלת מאוד, וכי יסודות השוק הניו-יורקי איתנים דיים כדי לעמוד גם בפני רוחות פוליטיות חזקות. לטענתם, גם ממדאני עצמו יודע שעל-מנת להוציא את תוכניותיו מהכוח אל הפועל, הוא יצטרך שיתוף פעולה הדוק של המגזר העסקי.

הכיוון: הגדלת ההיצע

החשש המרכזי בשוק נוגע להתערבות רגולטורית אגרסיבית ובלתי זהירה, תופעה שכבר טלטלה בעבר את שוק הנדל"ן בניו יורק. כך, ב-2019 נכנס לתוקף חוק הגנת הדיור והשוכרים (HSTPA), שהגיע בהפתעה ושינה בן לילה את הפעילות הנדל"נית ברחבי העיר. אלא שהפעם הסיטואציה מעט שונה: חלק גדול מהצעדים הדרמטיים כבר יושמו בשנים האחרונות, תחת שליטה דמוקרטית שהכתיבה את הטון בהיבט המדינתי והעירוני. חוקים כמו HSTPA, "פינוי הוגן" והגינות בדמי שכירות, כבר עיצבו מחדש את כללי המשחק.

במקביל, תנועות חדשות כמו YIMBYism (בתרגום חופשי: "כן, בחצר האחורית שלי", מעין זרם אידיאולוגי ותנועת מדיניות ציבורית התומכים בהגדלת היצע הדיור באמצעות עידוד בנייה חדשה),  צוברות כוח. עמדתן היא שהדרך לשפר את איכות החיים ולהוריד מחירים איננה דרך הגבלות, אלא על-ידי הגדלה משמעותית של ההיצע, והן מחזירות את הדיון הציבורי לכיוון הגדלת ההיצע והאצת הפיתוח.

 

מה באמת יכול ממדאני לעשות?