לשפשף את העיניים: רשימת סמנכ"לי הכספים בניו יורק שמרוויחים הכי הרבה, מי לוקח הביתה 70 מיליון דולר בשנה?

הוול סטריט ג'ורנל מפרסם את רשימת 5 ה-CFO's שלוקחים הכי הרבה כסף. ברשימה - 4 גברים ואישה אחת, שנולדה ב...חולון!

סוגיית שכר הבכירים בישראל הייתה אחת הסוגיות היותר שנויות במחלוקת בשנים האחרונות. האם הם שווים את הכסף, האם פערי השכר מוצדקים וכו'. בוול סטריט ג'ורנל פרסמו השבוע את רשימת חמשת ה-CFO's (סמנכ"ל הכספים) שלוקחים בשנה הכי הרבה כסף הבייתה - והם מרוויחים "קצת" יותר מהקולגות שלהם בישראל. הספירה הסתיימה ב-1 ביוני 2013 והולכת 12 חודשים אחורה. החישוב כולל את שכרם של אותם מנהלים, הבונוסים, המניות והאופציות שחולקו להם במסגרת השנה הזו ועוד לא מעט צ'ופרים נוספים שהם קיבלו. החברות עצמן באופן לא מפתיע סירבו להתייחס למספרים.

מקום חמישי: קית' שרין, ג'נרל אלקטריק. למרות שהוא מרוויח רק שליש ממוביל הרשימה מדובר עדיין בשכר עתק שמשאיר הרחק מאחור את השכר השנתי הממוצע של רשימת הסמנכ"לים המלאה. שרין שלשל לכיסו משכורת שנתית של 20.2 מיליון דולר ובנוסף מחזיק בתואר 'סגן היו"ר' של ענקית האלקטרוניקה העולמית. מעניין לראות שאותם מנהלים העבירו את ההתמקדות שלהם להתסכלות על השיפור במספרי השכר שלהם ופחות על מיני חבילות תמריצים, תוכניות פרישה והטבות כמו רכב חברה או חברויות שהעניקו להם הטבות.

מקום רביעי: מייקל אנג'לקיס, קומקאסט. בדומה לשרין, גם אנג'לקיס, זכה לתואר 'סגר היו"ר' בחברה אשר עוסקת בפיתוח, ניהול והפעלת רשתות תקשורת בכבלים, הכנת לוחות שידורים וניהול תוכן וערוצי טלוויזיה. אנג'לאקיס הרוויח שלושה מיליון דולר יותר מפותח הרשימה ושלשל שכר שנתי של 23.2 מיליון דולר. בדומה למנהל הכספים של ג'נרל אלקטריק, גם השכר של אנג'לקיס קשור באופן משמעותי לביצועי החברה.

מקום שלישי, פטריק פיצ'ט, גוגל. האיש שעומד בראש מנוע החיפוש החשוב בעולם, מתמקם במקום השלישי ברשימה עם שכר שנתי של 38.7 מיליון דולר. בנוסף משמש פיצ'ט כסגן נשיא גוגל ומועסק בגוגל החל מאוגוסט 2008. פיצ'ט אומנם מרוויח 15 מיליון יותר מהבא אחריו ברשימה אבל רק כמחצית מהאיש שמוביל אותה.

מקום שני, ספרא כץ, אורקל. ככל שמתקדמים במעלה הרשימה הפערים בין המרוויחים גדלים. כך, מכניסה ה-CFO של אורקל סכום מדהים של 51.7 מיליון דולר בשנה האחרונה. כץ היא האישה היחידה ברשימת הטופ-5. מרבית שכרה ניתן לה בדמות אופציות למניות החברה בשווי של 48.3 מיליון דולר בעת קבלתן. היא משמשת גם כנשיאת אורקל העולמית ונצבה השנה במקום ה-23 ברשימת הנשים המשפיעות ביותר בעולם של מגזין פורבס לאחר שקפצה מהמקום ה-48 ברשימה שנה קודם לכן.

מקום ראשון, פיטר אופנהיימר, אפל. איש הכספים מספר אחת של חברת הטכלוגיה ניצב בראש רשימת מקבלי השכר השנתי הגבוה עם סכום דמיוני של 68.6 מיליון דולר - השכר הגבוה ביותר ששולם בשלוש השנים האחרונות לסמנכ"ל כספים כלשהו. בשל צורת מתן המשכורות באפל, אופנהיימר קיבל שכר גבוה בהרבה מהמנכ"ל טים קוק, שהרוויח 'רק' 4.2 מיליון דולר. אבל אל תדאגו לו, לפני שנה הוא זכה לחבילת מניות בשווי של 372.6 מיליון דולר. באותה תקופה אופנהיימר הרוויח שכר של 1.4 מיליון דולר בלבד והשנה הגיע ה"פיצוי" עם מענק של מניות בשווי 66 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    איזה מסכנים 10/07/2013 13:59
    הגב לתגובה זו
    כל היום לאכול ולבלוע עוד עוד ועוד גועל נפש אנשים באפריקה ועוד רעבים ללחם חינוך ואלה בולעים בולסים בקבר התולעים יכלו אותם בוזס גועל נפש לאן שהעולם הגיע
  • 7.
    בא 10/07/2013 13:49
    הגב לתגובה זו
    גיבור .בטח גם כותב ספר ,שם הספר ,איך להוציא את המיץ מהעובדים .
  • 6.
    ממש הפקרות | | | 10/07/2013 13:42
    הגב לתגובה זו
    היו עובדים שם .
  • אוי סתום כבר עם הבכיינות שלך!!! (ל"ת)
    עופר 10/07/2013 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ספרא כץ - לתפקיד נגיד בנק ישראל (ל"ת)
    הרבהיותר טובה מפרנקל 10/07/2013 13:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כמה סטקים הוא אוכל ביום ומה עושה בכסף ? ? (ל"ת)
    אז מה ? ? 10/07/2013 13:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עזיז החתול 10/07/2013 12:59
    הגב לתגובה זו
    למה לא ? למה צריך לקנא ? כל הכבוד להם ואם מגיע להם יותר שיקבלו יותר.
  • ביצועים ,קישקושים ,עבדים מייצרים בסין וזה לא הזיז לו . (ל"ת)
    בא 10/07/2013 13:50
    הגב לתגובה זו
  • אדיוט. כבר איבדת כל פרופורציות הא ? (ל"ת)
    אחד 10/07/2013 13:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ואפילו מאוד (ל"ת)
    זה הרבה 10/07/2013 12:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הוא במינוס גדול מאוד ,זה לא שווה לו . (ל"ת)
    בא 10/07/2013 12:04
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.