בזמן מלחמה ואינפלציה הזהב נחלש והמשקיעים ממהרים לממש רווחים

על רקע ההסלמה במזרח התיכון והזינוק החד במחירי האנרגיה, ניתן היה לצפות כי הזהב יתפקד כנכס מקלט מרכזי עבור משקיעים. השילוב בין סיכון גיאופוליטי לבין חשש מעלייה באינפלציה נתפס לאורך שנים כקרקע אידיאלית לעליות במחיר המתכת היקרה. אולם בפועל, התגובה של הזהב הייתה הפוכה מהצפוי.

מאז תחילת העימות בין ארה״ב וישראל לאיראן, מחיר הזהב ירד בחדות, ובשלב מסוים אף נסחר בכ-14% מתחת לרמתו טרם פרוץ הלחימה. מדובר בתנועה חריגה במיוחד לנכס שמזוהה כהגנה מפני זעזועים, במיוחד בתקופות של אי־ודאות גלובלית. הפער בין הציפיות לבין המציאות בולט במיוחד נוכח העובדה שגם נכסים מסוכנים יותר, כולל מניות קטנות וספקולטיביות, הציגו ביצועים טובים יותר מהזהב בתקופה זו. כלומר, המשקיעים לא רק שלא ראו בזהב מקלט, אלא אף העדיפו להחזיק בנכסים תנודתיים יותר.

התחזקות הדולר

הסבר ראשוני לירידות נוגע להתחזקות הדולר. מאחר שהזהב מתומחר בדולרים, התחזקות המטבע האמריקאי אמורה להכביד על מחירו. ואכן, הדולר התחזק מאז תחילת הלחימה, בין היתר בזכות מעמדה של ארה״ב כיצואנית אנרגיה, מה שמקל עליה להתמודד עם זעזועים בשוק הנפט. עם זאת, כאשר בוחנים את מחיר הזהב במונחים של מטבעות אחרים, מתברר כי הירידות אינן ייחודיות לדולר. הזהב ירד גם בכ-11% במונחי ליש״ט, בכ-10% באירו ובכ-11% ביין. נתונים אלה מצביעים על כך שהתחזקות הדולר מסבירה רק חלק קטן מהתמונה.

גם תנודתיות יומית בשווקים אינה תומכת בהסבר הזה. למשל, ביום שבו הדולר דווקא נחלש, הזהב רשם את אחד מימי הירידות החדים ביותר במהלך העימות, עם ירידה של כמעט 6%. כלומר, הקשר בין השניים קיים אך אינו דומיננטי.

• הנאסד״ק ירד ב-0.3%; טאואר זינקה ב-17%, טסלה איבדה 3%
• המספר היומי - 5,050 דולר לאונקיית זהב. למה הפעם המחיר כמעט לא זז?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גורם נוסף שמקובל לקשר למחיר הזהב הוא התשואות הריאליות, ובעיקר אלו של אג"ח ממשלתיות צמודות מדד בארה״ב (TIPS). כאשר התשואות הללו עולות, הזהב הופך לפחות אטרקטיבי, שכן הוא אינו מייצר תשואה שוטפת. ואכן, בתקופה האחרונה נרשמה עלייה בתשואות הריאליות, על רקע שינוי חד בציפיות השוק למדיניות הפד. המשקיעים עברו מציפייה למספר הורדות ריבית השנה להערכה כי הריבית תישאר גבוהה לאורך זמן, ואף ייתכן שתעלה.

עם זאת, גם כאן מדובר בהסבר חלקי בלבד. בשנה האחרונה נרשמה סטייה מהקשר המסורתי בין הזהב לתשואות, כאשר המחיר המשיך לעלות למרות עלייה בתשואות. רק במהלך העימות חזר הקשר השלילי באופן חלקי, וגם אז הוא מסביר רק חלק מהירידות.

ההסבר המרכזי

ההסבר המרכזי שמסתמן קשור למבנה השוק ולרמות החשיפה של המשקיעים. במהלך השנה האחרונה, הזהב הפך לנכס פופולרי במיוחד, כאשר זרימות הון משמעותיות נכנסו אליו, כולל דרך קרנות סל גדולות כמו SPDR Gold Shares. במצב כזה, כאשר מתרחש אירוע חיצוני כמו מלחמה, משקיעים רבים בוחרים לצמצם סיכון. הדרך המהירה ביותר לעשות זאת היא למכור נכסים שבהם קיימת חשיפה גבוהה ורווחים מצטברים - ובמקרה זה, הזהב.

• שוק הלוויינים במסלול נמוך מושך השקעות של מיליארדים
• על רקע זינוק בתשואות: פאני מיי ופרדי מק מגדילות רכישות אג"ח משכנתאות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• חברת הרחפנים שמזנקת יותר מ-300% ביום המסחר הראשון שלה

בנוסף, חלק מהמשקיעים השתמשו במינוף כדי להגדיל את החשיפה לזהב. כאשר התנודתיות עולה, אותם משקיעים נאלצים לסגור פוזיציות, מה שמגביר את הלחץ על המחיר. תופעה זו מוכרת גם משוקי מניות, במיוחד במניות פופולריות בקרב קרנות גידור.

העליות החדות במחיר הזהב בשנים האחרונות נתמכו גם ברכישות של בנקים מרכזיים, שבחרו להגדיל את החזקותיהם בזהב על חשבון מטבעות, בעיקר לאחר הקפאת נכסים רוסיים בעקבות הפלישה לאוקראינה. אולם כעת, המצב עשוי להשתנות. מדינות שתלויות בייבוא אנרגיה נדרשות להשתמש ברזרבות מט"ח כדי לממן רכישות נפט וגז במחירים גבוהים יותר, מה שמפחית את יכולתן להגדיל אחזקות בזהב. גם מדינות עשירות באנרגיה עלולות לשנות כיוון. אם שיבושים במצרי הורמוז יפגעו ביצוא, הן עשויות להזדקק לנזילות ולמכור נכסים, כולל זהב, במקום לרכוש אותו.

ברמה הפרטית, משקי בית במדינות כמו הודו וסין, שבהן זהב מהווה רכיב מרכזי בחיסכון, עשויים לבחור לממש חלק מההחזקות כדי להתמודד עם העלייה ביוקר המחיה, במיוחד לנוכח מחירי אנרגיה גבוהים.