
שיחות השלום בין ארה"ב לאיראן נפתחו בשווייץ - וטראמפ כבר מאיים בתקיפה נוספת
הצדדים מנסים לגבש הסכם קבע בתוך 60 יום סביב תוכנית הגרעין, פתיחת מצר הורמוז והקלות כלכליות לטהרן; ברקע, המתיחות מול חיזבאללה וישראל ממשיכה לאיים על התהליך
חמישה ימים בלבד לאחר חתימת מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן, שני הצדדים פתחו בסבב שיחות רשמי ראשון בשווייץ בניסיון לגבש הסכם קבע שיסדיר את סוגיית הגרעין האיראני, יבטיח את פתיחתו של מצר הורמוז וימנע חזרה לעימות צבאי באזור.
הדיונים מתקיימים באתר הנופש בורגנשטוק שבשווייץ ומשתתפים בהם נציגים בכירים מארה"ב, איראן, קטאר ופקיסטן. את המשלחת האמריקאית מוביל סגן הנשיא ג'יי.די ואנס, בעוד שמצד איראן משתתף שר החוץ עבאס עראקצ'י. קטאר ופקיסטן משמשות כמתווכות בין הצדדים. למרות האווירה הדיפלומטית, השיחות נפתחו על רקע מתיחות מחודשת. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ איים כי וושינגטון תשוב לתקוף את איראן אם חיזבאללה ימשיך בפעילותו נגד ישראל. לדבריו, איראן נושאת באחריות ישירה להתנהלות של שלוחותיה באזור.
טראמפ התייחס גם לסוגיית מצר הורמוז, אחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם. הנשיא הזהיר כי כל ניסיון איראני לחסום מחדש את המעבר ייתקל בתגובה אמריקאית חריפה, והבהיר כי הנושא הועלה באופן ישיר בשיחות מול טהרן.
הסבב הנוכחי נחשב לשלב ראשון בלבד בתהליך שצפוי להימשך שבועות ואף חודשים. מזכר ההבנות שנחתם בין המדינות מעניק לצדדים 60 יום להגיע להסכמות רחבות יותר, עם אפשרות להאריך את תקופת המשא ומתן במידת הצורך.
מסגרת עבודה
לדברי ואנס, מטרת הפגישה הנוכחית אינה לפתור את כל המחלוקות אלא לבנות את מסגרת העבודה שתאפשר לנהל משא ומתן מעשי על הנושאים המרכזיים. לדבריו, מדובר בפעם הראשונה שבה צוותים מקצועיים משני הצדדים יושבים יחד באופן ישיר כדי למפות את הפערים ולנסות לגבש פתרונות.
הנושאים שעל הפרק חורגים בהרבה מסוגיית הגרעין. לפי דיווחים בתקשורת האיראנית, טהרן מבקשת לדון גם בעתיד הלחימה בלבנון, בנוכחות הישראלית באזור הגבול ובשחרור נכסים איראניים בהיקף של מיליארדי דולרים שהוקפאו במדינות שונות. במקביל, המתיחות הביטחונית מול ישראל ממשיכה להעיב על התהליך. איראן מאשימה את ישראל בהפרת הפסקת האש בלבנון וטוענת כי המצב בגזרה הצפונית מהווה חלק בלתי נפרד מהדיונים מול וושינגטון.
ישראל, שאינה צד להסכם הזמני בין ארה"ב לאיראן, ממשיכה בפעילות הצבאית נגד חיזבאללה בדרום לבנון. מערכת הביטחון הישראלית מדגישה כי הכוחות יישארו באזור כל עוד יתקיימו איומים ביטחוניים מצד הארגון. שר הביטחון ישראל כ"ץ הבהיר כי ישראל אינה מתכוונת לסגת מהאזורים שבהם היא פועלת וכי צה"ל ימשיך לפעול נגד תשתיות טרור ומתחמים תת-קרקעיים המשמשים את חיזבאללה.
הסוגיה הרגישה ביותר מבחינה כלכלית נותרה מצר הורמוז
לאחר שהודיעה על פתיחתו מחדש במסגרת ההבנות עם ארה"ב, איראן חזרה בימים האחרונים לאיים בהגבלות חדשות על התנועה הימית. בטהרן טוענים כי ספינות יידרשו לקבל אישור ולעמוד בדרישות ביטוח מיוחדות כדי לעבור במצר. למרות האיומים, זרימת הנפט לא נפסקה. נתוני מעקב אחר מכליות מראים כי מיליוני חביות נפט ממשיכות לעבור דרך המצר מדי יום, כולל משלוחים גדולים מעיראק ומכוויית בדרכם לשוקי אסיה.
פיקוד המרכז האמריקאי דיווח כי במהלך סוף השבוע נרשמה עלייה בתנועת הספינות באזור, כאשר עשרות כלי שיט מסחריים העבירו יותר מ-17 מיליון חביות נפט ומוצרי אנרגיה דרך הנתיב הימי. במקביל, ארה"ב ממשיכה ללוות כלי שיט באזור ולהבטיח את חופש השיט. בממשל האמריקאי מדגישים כי גם אם איראן תנסה להציב מגבלות חדשות, וושינגטון לא תאפשר פגיעה בתנועת הסחר הבינלאומית.
- מלוני שוברת את הברית עם טראמפ: העימות שהפך למשבר פוליטי באיטליה
- ארה"ב ואירופה דנות במסלול גישה מיוחד למודלי AI מתקדמים
מאחורי הקלעים מתקיים גם ויכוח כלכלי רחב יותר. במסגרת ההבנות הראשוניות הסכימה ארה"ב להסיר חלק מהמגבלות על יצוא הנפט האיראני ולבטל צעדים שנועדו לחסום את פעילות הנמלים במדינה. בתמורה התחייבה איראן לשמור על פתיחות המצר ולהימנע מצעדים שיפגעו באספקת האנרגיה העולמית.
למרות האיומים ההדדיים והפערים שנותרו בין הצדדים, שני המחנות משדרים בשלב זה אופטימיות זהירה. ואנס אמר כי הושגה התקדמות כבר בשעות הראשונות של הדיונים וכי הוא מצפה להמשך התקדמות בימים הקרובים. עם זאת, הדרך להסכם קבע עדיין ארוכה, והצלחת התהליך תהיה תלויה ביכולתם של הצדדים להתמודד עם סוגיות ביטחוניות, כלכליות ופוליטיות שמלוות את היחסים ביניהם כבר עשרות שנים.