נציג הממשלה: שופטים ייבחרו לפי אידיאולוגיה; עמית: עברה כאן חלחלה

שופטי בית המשפט העליון מביעים דאגה עמוקה מדבריו של נציג הממשלה, עו"ד יעקב בן-שמש, לפיהם כוונת השינוי בוועדה לבחירת שופטים היא להעניק עדיפות לאידיאולוגיה של "ציבורים שלמים המודרים מבתי המשפט". בסיום הדיון בעתירות נגד השינוי, שנמשך למעלה מתשע שעות (ברוטו), נאמר במפורש שזוהי הכוונה - כולל במינוי השופטים לבתי משפט השלום והמחוזיים, והתחזק הרושם שנוצר רוב ברור לקבלת העתירות.

עמית: השינויים בוועדה לבחירת שופטים הם שינוי משטרי

היום: בג"ץ דן בהרכב מלא בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים

השופט חאלד כבוב: "לי זה בלתי מתקבל על הדעת, וכנראה גם לחברי, ששופט שלום ייבחר לפי שיקול אידיאולוגי. שהוא ישחרר ממעצר קבוצה מסוימת ויעצור אחרת". הנשיא יצחק עמית: "שים לב לתחושת החלחלה שעברה כאן".

השופטת יעל וילנר: "אנה אנחנו באים, אם שופט שלום ושופט מחוזי ייבחרו לפי מה שהם מצביעים בקלפי?" השופט יחיאל כשר הוסיף, כי מדובר בעמדה המעניקה עדיפות לתיקים המהווים חצי אחוז מעבודתו של בית המשפט העליון, וכי ברור שהמקום הראשון יינתן לאידיאולוגיה, גם על חשבון המקצועיות.

 "יבקשו ממנו שיראה צילום שהוא מצביע?"

וילנר: "איך זה יתבצע? בראיון האישי ישאלו אותו למי הוא מצביע? והרי לא יאמינו לו, אז יבקשו ממנו שיראה צילום שהוא מצביע?" עמית: "הוועדה בהרכבה המוצע גם יכולה לבטל את הכללים לפיהם נבחרים שופטים". וילנר: "שופט השלום יפסוק לפי הדעה הפוליטית שלו לגבי הדעות הפוליטיות של הצדדים שלפניו".

המשנה לנשיא נעם סולברג, שלפני כן הסתייג מן העתירות: "חשבתי שמדובר על אידיאולוגיות מתוך עולם המשפט; לא חשבתי לרגע שמדובר על ההצבעה בקלפי". עמית: "אנחנו נמצאים כאן בשביל האזרח. בעוד כמה שנים. הוא ייעצר ויובא בפני שופט וגורלו ייחרץ לפי האם הוא הצביע בעד אלמוני או בעד פלוני". כבוב: "כל מינוי לבית המשפט העליון ייראה כפוליטי".

 סולברג ומינץ הקשו על עמדת היועצת

סולברג והשופט דוד מינץ, הסבורים (לפי פסק הדין בנוגע לעילת הסבירות) שאין לבג"ץ סמכות לפסול חוקי יסוד, הקשו קודם לכן על מנהל מחלקת הבג"צים, עו"ד ענר הלמן; הוא הציג את עמדת היועצת המשפטית, גלי בהרב-מיארה, התומכת בקבלת העתירות.

סולברג ציין, כי "אנחנו בסוגיות האלה חותרים לריסון שיפוטי ככל הניתן" וביקש להתייחס לאפשרות של דחיית ההכרעה. מינץ: "יכול להיות שהאיזון הופר. האם אנחנו במצב של ביקורת שיפוטית? דעתי בעניין הזה ידועה, אבל גם לדעת הרוב בעילת הסבירות - האם אנחנו במצב [שמצדיק ביטול חוק יסוד]?"

• עמית: השינויים בוועדה לבחירת שופטים הם שינוי משטרי
• עמית: לא מקדמים שופטים ראויים בגלל שיקולים פוליטיים

וילנר: "גם היום יושבים פוליטיקאים בוועדה וטוב שכך". הלמן: "אני לא רוצה להשתמש במילה 'סחיטה', אבל בסוף ייאלצו למנות שופטים פחות מתאימים בשביל שיהיה שופט שלום בעכו". השופטת גילה כנפי-שטייניץ: "במספר מכריע של מדינות יש משקל נכבד לדרג הפוליטי". הלמן: "בכל מערכת המשפט המקובל הולכים לכיוון ההפוך".

סולברג: "אחת הטענות בעילת הסבירות הייתה העדר הסכמה רחבה. הנשיא אמר שם שהסכמה רחבה מחזקת את החוסן הלאומי, דברים חשובים. מדוע ההסכמה כאן אינה פתח לחשיבה טובה יותר?" הלמן: "תפקידו של בית המשפט החוקתי הוא להגיד לכנסת: עד כאן. פה הלכו על הלב: מי השופט". סולברג: "וטו של שופטי העליון על המינויים לבית המשפט העליון - זה בלב השיטה?" הלמן: "אין ולא היה וטו. לפי התיקון, יוכלו שני חברים למנוע מינוי אפילו לשלום". 

"מעניין כמה יהיה שווה הראש של שופט עליון"

מינץ: "נותנים לנו נבואת בלהות. אתה אומר: שופט שלום יחשוב מה להחליט בתיק מעצרים. תורת המשחקים תקבע לנו את כל זה? המדינה תתמוטט? זה יפגע במשטר הדמוקרטי שלנו?" סולברג: "אני רחוק מלומר שהכל אידיאלי; ממש לא. השאלה היא האם ניקח שוב את סמכותנו שלא קיבלנו מהר סיני ונבטל חוק יסוד".

עמית הגיב: "אני חושב שכאשר מפרשים חוק, צריכים לקחת את האפשרויות הגרועות ביותר, כי הוא לא הפיך. הסחר-מכר בין הקואליציה לאופוזיציה עלול לגלוש החוצה: תן לי שופט שלום תמורת שגריר. מעניין כמה יהיה שווה הראש של שופט עליון". הלמן: "המשמעות היא שאין רשות שופטת עצמאית. אני לא מדבר על השחתה אלא על פוליטיזציה". מינץ: "ברגע ששופט מגיע להחלטה שאינה נכונה משיקולים פוליטיים - זו שחיתות, זה דבר בלתי נתפס".

כנפי-שטייניץ: "בית המשפט ביטל חוק יסוד לראשונה בתולדות המדינה לפני שנתיים וחצי, ועכשיו אנחנו מתבקשים לעשות זאת שוב. אי-אפשר לתאר את המחירים של זה, לפעמים הם מתבררים אחרי עשר שנים. אם המערכת הפוליטית מקבלת החלטה, למה בית המשפט צריל להכניס את ראשו לזה? אנחנו ממילא על סף בחירות, גם אחרי בחירות צריך להרכיב את הוועדות". הלמן דחה את האפשרות של פסיקה עם תחולה נדחית.

• אוחנה דוחה את הצעת בג"ץ לקיים הצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה
• בלומברג תשלם 357,000 שקל למי שאמור היה לנהל את נציגותה בישראל

 "אפשר לתקן, אבל למה לא לפי הספר?"

עוד הקשו השופטים על נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד נדב ויסמן. וילנר שאלה מה יקרה אם במקום נציגי לשכת עורכי דין, יהיו בוועדה שני אנשי מקצוע שייבחרו בידי גוף ניטראלי כגון לשכת המדינה. רונן ביקשה התייחסות גם לפרשת אפי נוה, ש"הייתה אחת הסיבות שהלשכה לא נראתה כגוף המתאים לבצע את התפקיד הזה". ויסמן השיב, שאין גוף מתאים אחר, וכי פגם של אדם מסוים אינו יוצר מניעות מוסדית. סולברג: "עלתה הצעה שהלשכה תוכל לייעץ, אבל למה ששניים מחבריה יהיו חברים בוועדה?"

בא כוח הכנסת, עו"ד יצחק ברט, אמר שהשינוי הוא תגובה לפגיעה באמון הציבור בבתי המשפט. עמית: "מי שנמצא היום בתחתית אמון הציבור, הוא יגדיל את אמון הציבור בכך שיטפל [במינוי השופטים]?" ברק-ארז: "הבהרנו שהבעיה איננה שינוי הסטטוס-קוו" אלא המהלך לגופו.

שטיין התייחס לפרוצדורה: "אפשר להציב כמה וכמה סימני שאלה לגבי המצב הקיים. אפשר לתקן, אבל למה לא לפי הספר? למה שוב ושוב פועלים לא לפי הספר ואנחנו צריכים להתערב?" כבוב: "עושים את זה בריצת אמוק, בלי לבדוק, תיקון של חוק יסוד". ברק-ארז: "ההתמודדות של הממשלה והכנסת עם הפוליטיזציה המוחלטת של המינויים בערכאות הדיוניות מאוד לוקה בחסר, והיא המרכז של השינוי". רונן: "בערכאות הדיוניות ניתן רוב מוחלט לגורמים שאינם מקצועיים".

ברט: "אבל ניתנה לשופטים זכות וטו". עמית: "זה אומר או שיתוק או הסכמה [בלית ברירה]. המילים 'הסכמה רחבה' הפכו לזכות וטו, אם לא הבנת מה קרה פה בזמן האחרון". כשר: "מה בדיוק מסתתר מאחורי הססמה על העדר גיוון דעות בעליון? שרוצים להקריב את המקצועיות לטובת הדעות". רונן: "הגיוון ששר המשפטים מחפש הוא של דעות ולא סוציו-אקונומי".