לבנון
צילום: Getty Images Israel

איך לבנון מרוויחה מהמשבר באיראן?

עליית מחירים חדה באיגרות החוב שבחדלות פירעון משקפת ציפיות לשינוי במאזן הכוחות האזורי ולהתקדמות ברפורמות, אך אי־הוודאות הפוליטית והכלכלית נותרת גבוהה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה לבנון איראן

איגרות החוב הדולריות של לבנון, שנמצאות בחדלות פירעון מאז 2020, חזרו בחודשים האחרונים למרכז תשומת הלב של משקיעים זרים. על רקע התפתחויות פוליטיות במזרח התיכון, ובעיקר באיראן, נרשמה עלייה חדה במחירן, תנועה חריגה בשוק שנחשב עד לאחרונה כמעט קפוא.

מאז תחילת השנה עלו מחירי האג"ח הלבנוניות ביותר מ־25%, כאשר בחודש האחרון בלבד נרשמה קפיצה מרמות של כ־23 סנט לכמעט 29 סנט לדולר. מדובר ברמות הגבוהות ביותר מאז קריסת הכלכלה הלבנונית וחדלות הפירעון הרשמית לפני כחמש שנים. אחד הגורמים המרכזיים לעלייה הוא ההערכה בשווקים כי גל המחאות הנרחב באיראן עלול להחליש את השפעתה האזורית של טהראן, ובכלל זה את מעמדו של חיזבאללה בלבנון. עבור משקיעים, כל סימן להיחלשות הארגון מתורגם לתקווה לשיפור בתהליכי קבלת ההחלטות הכלכליות בביירות.

בשוקי ההון הבינלאומיים ניכרת בתקופה האחרונה תיאבון גובר לחוב ריבוני בעייתי, במיוחד כזה שנסחר במחירים נמוכים במיוחד. משקיעים מחפשים מצבים שבהם שינוי פוליטי או גיאו־אסטרטגי עשוי להוביל להסדר חוב ולהקפצת ערך מהירה. הדוגמה הבולטת לכך הגיעה מוונצואלה, שם זינקו איגרות החוב לאחר שארה״ב השתלטה על הנשיא ניקולס מדורו, מהלך שעורר ציפיות להסרת סנקציות ולהסדר חוב עתידי. הצלחת המהלך הזה הגבירה את החשש בקרב מנהלי קרנות מלהישאר מחוץ להזדמנויות דומות.

על רקע זה, לבנון הפכה ליעד בולט. חלק מהמשקיעים מעריכים כי היחלשות חיזבאללה עשויה להסיר חסמים פוליטיים שעמדו בעבר בפני הסכם עם קרן המטבע הבינלאומית, ולהאיץ רפורמות במערכת הפיננסית.


מאזן הכוחות בלבנון משתנה

האג"ח הלבנוניות החלו להתאושש עוד לפני ההתפתחויות האחרונות באיראן, בין היתר בשל סימנים לירידה בהשפעה הפוליטית של חיזבאללה. מהלכים ביטחוניים בשנה וחצי האחרונות פגעו בהנהגת הארגון, והדבר שינה את מאזן הכוחות הפנימי במדינה. עם זאת, לבנון עדיין רחוקה מהסדר חוב מוסכם. הכלכלה המקומית ממשיכה להתמודד עם קריסה של המערכת הבנקאית, אובדן אמון ציבורי ומחסור חריף במטבע זר. גם הרפורמות שמקודמות כיום נמצאות בשלבים מוקדמים בלבד.

אחד הגורמים שתמכו בעלייה במחירי האג"ח הוא קידום חוק המכונה “חוק הפערים”, שמטרתו להסדיר את חלוקת ההפסדים העצומים שנוצרו בעקבות המשבר הבנקאי של 2019. החוק טרם אושר בפרלמנט, אך עצם קיומו מעניק למשקיעים מסגרת ראשונית להערכת שווי עתידי. אנליסטים מציינים כי החוק עשוי להבהיר מה יהיה חלקם של מחזיקי האג"ח לאחר פיצוי המפקידים, סוגיה שהייתה עד כה עמומה לחלוטין. עם זאת, הם מדגישים כי קשה לנתק בין ההתפתחויות הפנימיות בלבנון לבין הרקע האזורי הרחב.

ההערכות הקודמות בשוק דיברו על שיעור החזר של כ־25 סנט לדולר בלבד במסגרת הסדר חוב עתידי. כעת, חלק מהמשקיעים סבורים כי שיפור במצב הכלכלי והתחזקות עתודות המדינה, בין היתר בעקבות עליית מחירי הזהב, עשויים לשפר את התמונה.

קיראו עוד ב"גלובל"


המצב באיראן עדיין לא ברור

לצד האופטימיות, מנהלי קרנות מזהירים מפני הסתמכות יתר על תרחישים פוליטיים לא ודאיים. המחאות באיראן, קשות ככל שיהיו, טרם הובילו לשינוי משטר, וההשפעה על ארגוני שלוחה באזור אינה מובטחת. גם אם תתרחש היחלשות אזורית של איראן, תהליך הסרת סנקציות ושיקום כלכלי נוטה להיות איטי ומדורג, כפי שניתן היה לראות במקרים קודמים. המשמעות היא שגם התאוששות מלאה של החוב הלבנוני אינה צפויה בטווח הקצר.

במקביל, ההתפתחויות באיראן עצמן מעוררות עניין מחודש בשווקים הפיננסיים המקומיים שם. משקיעים בינלאומיים בוחנים אפשרות לחזור לשוק המניות האיראני, שנותר סגור כמעט לחלוטין לזרים בשנים האחרונות.

מדדי המניות באיראן עדיין רחוקים מרמות השיא שלהם במונחי דולר, והאפשרות לשינוי כלכלי או להסרת סנקציות נתפסת כזרז פוטנציאלי. לעת עתה, מדובר בציפיות בלבד - אך כמו במקרה הלבנוני, די בהן כדי להניע את השוק.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה