אנבידיה מפתחת מחשב על מבוסס AI עם חברת התרופות אלי לילי

חברת הפארמה, אלי לילי (Eli Lilly), הכריזה על שותפות עם אנבידיה (NVIDIA) לבניית מחשב־על חדש שיעמוד בשירות הפיתוח התרופתי. המערכת מבוססת על יותר מאלף יחידות DGX B300 של אנבידיה, ענקית הטכנולוגיה המפתחת שבבי GPU (עיבוד גרפי) מתקדמים ופתרונות בינה מלאכותית, והיא תיבנה במסגרת אחת ממפעלי הבינה המלאכותית הראשונים מסוגה בתעשייה.

שיתוף הפעולה יבוא לידי ביטוי בכך שכל היסטוריית הנתונים של אלי לילי, המכילים ניסויים מעשרות שנים של מחקר, כישלונות והצלחות מכל שנות קיומה, הופכים לנכס מרכזי, כאשר החברה מדגישה כי היא מושכת את "נכס המידע העמוק” שלה ומשלבת אותו עם כוח החישוב, יכולות עיבוד נתונים אינטנסיביות ולמידת המכונה וכך מתכוונת החברה לאמן מודלים על “מיליוני ניסויים” כדי לגלות תרופות פוטנציאליות, לצמצם מחזורי פיתוח ולקדם תרופות מהר יותר."

במקביל לכך, המהלך איננו רק בתחום פיתוח התרופות אלא בעצם משתלב גם בייצור, בבקרת איכות, באימאג’ינג רפואי ובניהול שרשרת האספקה. למשל, השימוש ב-digital twins (רפליקה וירטואלית של אדם או מוצר שקיים בעולם הגשמי), רובוטיקה חכמה ואמצעים חישוביים במסלולי הייצור, כל אלה מוזכרים כיישומים עתידיים בפועל של השותפות.  עם זאת, הציבור הרחב ירגיש את ההשפעה המלאה של המערכת בעוד זמן. בכירים באלי לילי  מדגישים כי גם לאחר גילוי מולקולה מבוססת AI, עדיין דרושות שנים של מחקר, ניסויים קליניים ואישור רגולטורי עד שנגיע לנקודה בה מטופלים יצרכו תרופות שנוצרו מהשותפות.

AI  כשותף מדעי

היתרון המרכזי בשיתוף הפעולה הוא ההבטחה להפחית את הזמן והמשאבים הדרושים לגילוי פוטנציאלי של תרופות. היום תהליך פיתוח תרופה עשוי לארוך מעל לעשור, כשהעלויות מגיעות למיליארדי דולרים. על-פי הדיווחים, המערכת החדשה מאפשרת הרחבת ההיקף במחקר מולקולרי  בדיקה של חלופות רבות יותר ובזירוז ברגע ההתחלתי ובכך “להעביר את המדע משיטת ניסוי-טעות לעיצוב מכוון של תרופות."

• אנבידיה זינקה 8%: "השקעות AI של 660 מיליארד דולר הגיוניות לחלוטין"
• אנבידיה מתקשה להתרומם גם כשכסף גדול זורם לשוק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בד בבד נמצא פה גם שינוי אסטרטגי בתעשייה: אלי לילי מדגישה כי היא עברה משימוש בבינה מלאכותית ככלי עזר לשימוש שבו היא "שותף מדעי". המשמעות היא שאי אפשר להשאיר את המערכת רק ככלי סטטי אלא היא צריכה להשתלב בשרשרת העבודה המדעית של החברה, משלב גילוי המולקולה ועד לייצור, שיווק ואפילו ניטור לאחר אישור.

עם זאת, צריך לזכור כי ההטמעה אינה מיידית וכי טכנולוגיות מדעי החיים הן מורכבות, כאשר ישנן הרבה הבטחות בתחום הבינה המלאכותית בתרופות שטרם הוציאו לשוק תרופה מאושרת רגולטורית. בנוסף, שימוש בבינה מלאכותית יצריך התאמות רגולטוריות ופתרון של סוגיות אתיות, כמו למשל בהגנת מידע, שקיפות של מודלים, וטיפול בממצאים הנוצרים על-ידי אלגוריתמים.

• וול-סטריט עברה לעליות שערים; אורקל קופצת ב-9%, מאנדיי צונחת ב-21%
• אלי לילי מחזקת את פעילות ה-RNA: תרכוש את אורנה תרפיוטיקס תמורת 2.4 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים...

אלי לילי לא לבד בשותפות עם אנבידיה וישנן חברות נוספות שכבר נכנסות לזירה, כמו למשל שיתוף הפעולה של אנבידיה עם חברת Novo Nordisk, מה שמבהיר כי מדובר במרוץ גלובלי ולא במהלך ייחודי של אלי לילי. השותפות החדשה בין אלי לילי לאנבידיה עדיין עשויה לסמן קפיצה משמעותית ביכולתה של תעשיית התרופות להשתמש בכוח מחשוב ועיבוד מידע מתקדם לכיוון פיתוח מהיר וממוקד יותר של תרופות. אך עם כל ההתרגשות , הדרך עוד ארוכה עד שהפיתוחים יגיעו הגעה לציבור הרחב, ונדרש עוד זמן, השקעה והתמודדות עם רגולציה ומחקר. מעבר להשפעה הישירה על קצב הפיתוח, לשיתוף הפעולה בין אנבידיה ללילי עשויה להיות גם השפעה עקיפה על מבנה העבודה בתעשיית התרופות כולה. אם בעבר תהליכי פיתוח נשענו בעיקר על צוותים קליניים, חוקרים ומעבדות, הרי שכיום יכולה להתגבש שכבה חדשה של "מדעני נתונים תרופתיים", חוקרים המשלבים רקע ביולוגי עם הבנה עמוקה במודלים חישוביים ובבינה מלאכותית. המשמעות היא שהשוק עשוי לדרוש סוג חדש של מומחים, המסוגלים לחבר בין עולמות המולקולה והאלגוריתם, וזה עשוי לשנות גם את מבנה כוח האדם בחברות הפארמה הגדולות.

בנוסף, נראה כי מהלך כזה מציב את אנבידיה בעמדה אסטרטגית חשובה במיוחד בתחום מדעי החיים. אחרי שכבשה את תחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית, החברה מזהה פוטנציאל עצום ביישום בינה מלאכותית ברפואה, ומפתחת תשתיות ייעודיות לתעשיות רגולטוריות ומורכבות כמו פארמה, ביוטכנולוגיה ובריאות דיגיטלית. אומנם אלי לילי היא אחת הראשונות לאמץ את המודל החדש של מחשוב-על לתרופות, אבל אם השיטה תוכיח את עצמה, ייתכן שענף הפארמה כולו ייכנס לעידן שבו בינה מלאכותית אינה רק כלי תומך – אלא גורם מניע מרכזי בכל שרשרת הערך התרופתית.

אלי לילי (Eli Lilly and Company) הוקמה ב-1876 והמטה שלה נמצא בעיר יָנַָקְפּוֹלִיס, שבאינדיאנה, ארצות הברית החברה מעסיקה כ-47 אלף עובדים ברחבי העולם וכעת היא מפתחת ומייצרת תרופות בתחומים כמו סוכרת, השמנה, אונקולוגיה, אימונולוגיה ונוירולוגיה. בין המוצרים הבולטים: Trulicity, Mounjaro, Zepbound  ועוד. המניה שלה נסחרת בבורסה בניו יורק (NYSE) תחת הסימון LLY. מחיר המניה בזמן האחרון ממש מעל כ-924 דולרים.

אנבידיה (NVIDIA Corporation) הוקמה ב-1993, המטה שלה ממוקם בסנטה קלארה, קליפורניה, ארצות הברית.  החברה מתמחה בפיתוח שבבים גרפיים (GPUs), מערכות על שבבים, תוכנות בינה מלאכותית ותשתיות חישוב גבוה. החברה נסחרת בבורסת נאסד״ק (NASDAQ) תחת הסימון NVDA. ומחזיקה בנתח שוק משמעותי בשבבים למרכזי דאטה ולבינה מלאכותית ואף הוגדרה כמובילה עולמית בסגמנט זה.