מנוע החיפוש המפורסם בעולם מגיע לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 72 שנה

19 באוגוסט 2020 - אפל חוצה לראשונה שווי של 2 טריליון דולר

ב-19 באוגוסט 2020 נכנסה אפל להיסטוריה כשחצתה את רף 2 טריליון דולר בשווי שוק - הראשונה בעולם שעשתה זאת. ההישג נרשם פחות משנתיים לאחר שעברה את רף הטריליון הראשון, עדות לקצב הצמיחה המהיר ולביקושים יוצאי הדופן למוצריה ושירותיה. מגפת הקורונה של אותם ימים דווקא חיזקה את מעמדה: הביקוש למחשבי מק, אייפדים ושירותי ענן קפץ, בעוד הצרכנים השקיעו יותר בטכנולוגיה לשימוש ביתי. עבור המשקיעים זו הייתה נקודת מפנה שסימלה את השליטה של ענקיות הטכנולוגיה על הכלכלה הגלובלית. עם זאת, נשמעו אזהרות מפני הערכות שווי מנופחות ותלות בסביבה של ריבית אפסית. אפל הוצבה כמודל לכלכלה החדשה - יציבה, מבוססת אקוסיסטם ושואבת ערך מעשרות תחומי חיים, אך גם פגיעה לנוכח שינויים רגולטוריים ותחרות גוברת. מעבר לערך המניה, הצלחתה של אפל חיזקה את אמון השווקים במודלים עסקיים הנשענים על שירותים מתמשכים, והובילה גל השקעות דומה בחברות טכנולוגיה אחרות. 

19 באוגוסט 2004 - גוגל מונפקת בנאסד״ק, מזנקת ב-18% ביום המסחר הראשון

ב-19 באוגוסט 2004 השלימה גוגל את הנפקתה ההיסטורית בבורסת נאסד״ק, כשהיא מתמחרת את מניותיה ב-85 דולר באמצעות מכרז הולנדי - שיטה ייחודית שבה המשקיעים מציעים מחיר מראש, והחברה בוחרת את המחיר שיאפשר למכור את כל המניות. גוגל, שהוקמה בשנת 1998 על ידי לארי פייג' וסרגיי ברין, גייסה בהנפקה כ-1.7 מיליארד דולר והגיעה לשווי של כ-23 מיליארד דולר ביום הראשון למסחר, לאחר זינוק של כ-18%, מהלך שסימן התלהבות אדירה מצד המשקיעים. צעד זה לא רק מיצב את גוגל ככוח פיננסי משמעותי, אלא גם סימן שינוי פרדיגמה עולמי: מנוע חיפוש שהפך לאחת ממכונות הפרסום היעילות והרווחיות בעולם. ההנפקה הוכיחה למשקיעים שהכלכלה החדשה יכולה להציע מודלים עסקיים יציבים המבוססים על דאטה, טכנולוגיה ומסחר פרוגרמטי. בהמשך, שווי החברה זינק פי כמה, והיא הפכה ל"שומר הסף" של האינטרנט. עם זאת, כבר אז עלו דיונים נוקבים על פרטיות, ריכוזיות כוח והשלכות שליטה של תאגיד יחיד על מידע עולמי. לאורך השנים, אירוע ההנפקה של גוגל נתפס כנקודת מפנה בתולדות ההון סיכון, שכן הוא סיפק הוכחה מוחשית לכך שחברות אינטרנט יכולות להצדיק שווי עתק ולבנות אימפריות יציבות סביב מידע ופרסום.

19 באוגוסט 2010 - אינטל רוכשת את מק’אפי ב-7.7 מיליארד דולר

ב-19 באוגוסט 2010 הכריזה אינטל על רכישת מק’אפי - אחת מחברות אבטחת המידע הגדולות בעולם שנוסדה בסוף שנות ה-80 - בסכום של 7.7 מיליארד דולר במזומן, מהלך שנתפס כהפתעה אסטרטגית. אינטל, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, ביקשה באמצעות העסקה לשלב יכולות אבטחת מידע כחלק מובנה במוצרי החומרה שלה. בכך סימנה החברה מגמה חדשה של אינטגרציה בין עולם החומרה לעולם הסייבר, מתוך הבנה שהגנת מידע תהפוך לרכיב קריטי בכל התקן דיגיטלי. המשקיעים הגיבו בחשש לשאלת הסינרגיה בין תרבויות ארגוניות שונות, אך גם בהבנה שמדובר בניסיון לגוון מקורות הכנסה ולהתמודד עם התחרות הגוברת בענף. העסקה שימשה סמן לעליית חשיבות הסייבר בכלכלה הדיגיטלית, וחיזקה את הדיון סביב הצורך בהשקעות מסיביות בהגנה על נתונים ברמת הליבה. בנוסף, העסקה הביאה לכך שחברות טכנולוגיה נוספות זיהו את תחום אבטחת הסייבר כהכרחי לאסטרטגיה שלהן, ובחמש השנים שלאחר מכן נרשמה עלייה חדה במיזוגים ורכישות בתחום. 6 שנים אחרי העסקה, מכרה אינטל את השליטה במקאפי לקרן TPG כך שהחברה חזרה להיות עצמאית. 

19 באוגוסט 1953 - הפיכה באיראן נגד רה"מ מוסאדק, הנפט חוזר לשליטת המערב 

ב-19 באוגוסט 1953 התרחשה בטהרן ההפיכה שהדיחה את ראש הממשלה מוחמד מוסאדק, מי שזכה לפופולריות עצומה בזכות החלטתו להלאים את תעשיית הנפט האיראנית. ההפיכה, שבוצעה בתמיכה פעילה של המערב, אפשרה לחברות נפט בריטיות ואמריקאיות לחזור ולשלוט במשאב האסטרטגי. עבור הכלכלה העולמית, זה היה רגע שהבטיח זמינות נפט יציבה למערב במחירים נוחים, אך באיראן עצמה הוא נתפס כבגידה בריבונות הכלכלית והלאומית. ההפיכה חיזקה את שלטון השאה והביאה לצמיחה זמנית, אך גם יצרה פערים חברתיים עמוקים ותסכול שהבשיל לגל מחאה מתמשך. עשרות שנים אחר כך, המתח שנולד ב-1953 נחשב לגורם מרכזי במהפכה האסלאמית של 1979. האירוע המחיש את הקשר הישיר בין אנרגיה, כלכלה וגיאו־פוליטיקה, והשפעתו ניכרה לאורך עשורים בשוקי האנרגיה וביחסי המזרח התיכון עם המערב. מעבר להשלכות הכלכליות, הוא סימן גם את תחילת העידן שבו מדיניות החוץ האמריקאית נקשרה באופן הדוק למשק האנרגיה, מגמה שהמשיכה ללוות את העולם גם בעשורים הבאים.