מנוע החיפוש המפורסם בעולם מגיע לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 72 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-19 באוגוסט
19 באוגוסט 2020 - אפל חוצה לראשונה שווי של 2 טריליון דולר
ב-19 באוגוסט 2020 נכנסה אפל להיסטוריה כשחצתה את רף 2 טריליון דולר בשווי שוק - הראשונה בעולם שעשתה זאת. ההישג נרשם פחות משנתיים לאחר שעברה את רף הטריליון הראשון, עדות לקצב הצמיחה המהיר ולביקושים יוצאי הדופן למוצריה ושירותיה. מגפת הקורונה של אותם ימים דווקא חיזקה את מעמדה: הביקוש למחשבי מק, אייפדים ושירותי ענן קפץ, בעוד הצרכנים השקיעו יותר בטכנולוגיה לשימוש ביתי. עבור המשקיעים זו הייתה נקודת מפנה שסימלה את השליטה של ענקיות הטכנולוגיה על הכלכלה הגלובלית. עם זאת, נשמעו אזהרות מפני הערכות שווי מנופחות ותלות בסביבה של ריבית אפסית. אפל הוצבה כמודל לכלכלה החדשה - יציבה, מבוססת אקוסיסטם ושואבת ערך מעשרות תחומי חיים, אך גם פגיעה לנוכח שינויים רגולטוריים ותחרות גוברת. מעבר לערך המניה, הצלחתה של אפל חיזקה את אמון השווקים במודלים עסקיים הנשענים על שירותים מתמשכים, והובילה גל השקעות דומה בחברות טכנולוגיה אחרות.
19 באוגוסט 2004 - גוגל מונפקת בנאסד״ק, מזנקת ב-18% ביום המסחר הראשון
ב-19 באוגוסט 2004 השלימה גוגל את הנפקתה ההיסטורית בבורסת נאסד״ק, כשהיא
מתמחרת את מניותיה ב-85 דולר באמצעות מכרז הולנדי - שיטה ייחודית שבה המשקיעים מציעים מחיר מראש, והחברה בוחרת את המחיר שיאפשר למכור את כל המניות. גוגל, שהוקמה בשנת 1998 על ידי לארי פייג' וסרגיי ברין, גייסה בהנפקה כ-1.7 מיליארד דולר והגיעה לשווי של כ-23 מיליארד
דולר ביום הראשון למסחר, לאחר זינוק של כ-18%, מהלך שסימן התלהבות אדירה מצד המשקיעים. צעד זה לא רק מיצב את גוגל ככוח פיננסי משמעותי, אלא גם סימן שינוי פרדיגמה עולמי: מנוע חיפוש שהפך לאחת ממכונות הפרסום היעילות והרווחיות בעולם. ההנפקה הוכיחה למשקיעים שהכלכלה
החדשה יכולה להציע מודלים עסקיים יציבים המבוססים על דאטה, טכנולוגיה ומסחר פרוגרמטי. בהמשך, שווי החברה זינק פי כמה, והיא הפכה ל"שומר הסף" של האינטרנט. עם זאת, כבר אז עלו דיונים נוקבים על פרטיות, ריכוזיות כוח והשלכות שליטה של תאגיד יחיד על מידע עולמי. לאורך השנים,
אירוע ההנפקה של גוגל נתפס כנקודת מפנה בתולדות ההון סיכון, שכן הוא סיפק הוכחה מוחשית לכך שחברות אינטרנט יכולות להצדיק שווי עתק ולבנות אימפריות יציבות סביב מידע ופרסום. 19 באוגוסט 2010 - אינטל רוכשת את מק’אפי ב-7.7 מיליארד דולר
ב-19 באוגוסט 2010
הכריזה אינטל על רכישת מק’אפי - אחת מחברות אבטחת המידע הגדולות בעולם שנוסדה בסוף שנות ה-80 - בסכום של 7.7 מיליארד דולר במזומן, מהלך שנתפס כהפתעה אסטרטגית. אינטל, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, ביקשה באמצעות העסקה לשלב יכולות אבטחת מידע כחלק מובנה במוצרי החומרה
שלה. בכך סימנה החברה מגמה חדשה של אינטגרציה בין עולם החומרה לעולם הסייבר, מתוך הבנה שהגנת מידע תהפוך לרכיב קריטי בכל התקן דיגיטלי. המשקיעים הגיבו בחשש לשאלת הסינרגיה בין תרבויות ארגוניות שונות, אך גם בהבנה שמדובר בניסיון לגוון מקורות הכנסה ולהתמודד עם התחרות
הגוברת בענף. העסקה שימשה סמן לעליית חשיבות הסייבר בכלכלה הדיגיטלית, וחיזקה את הדיון סביב הצורך בהשקעות מסיביות בהגנה על נתונים ברמת הליבה. בנוסף, העסקה הביאה לכך שחברות טכנולוגיה נוספות זיהו את תחום אבטחת הסייבר כהכרחי לאסטרטגיה שלהן, ובחמש השנים שלאחר מכן
נרשמה עלייה חדה במיזוגים ורכישות בתחום. 6 שנים אחרי העסקה, מכרה אינטל את השליטה במקאפי לקרן TPG כך שהחברה חזרה להיות עצמאית. 19 באוגוסט 1953 - הפיכה באיראן נגד רה"מ מוסאדק, הנפט חוזר לשליטת המערב
ב-19 באוגוסט 1953 התרחשה בטהרן ההפיכה שהדיחה
את ראש הממשלה מוחמד מוסאדק, מי שזכה לפופולריות עצומה בזכות החלטתו להלאים את תעשיית הנפט האיראנית. ההפיכה, שבוצעה בתמיכה פעילה של המערב, אפשרה לחברות נפט בריטיות ואמריקאיות לחזור ולשלוט במשאב האסטרטגי. עבור הכלכלה העולמית, זה היה רגע שהבטיח זמינות נפט יציבה
למערב במחירים נוחים, אך באיראן עצמה הוא נתפס כבגידה בריבונות הכלכלית והלאומית. ההפיכה חיזקה את שלטון השאה והביאה לצמיחה זמנית, אך גם יצרה פערים חברתיים עמוקים ותסכול שהבשיל לגל מחאה מתמשך. עשרות שנים אחר כך, המתח שנולד ב-1953 נחשב לגורם מרכזי במהפכה האסלאמית
של 1979. האירוע המחיש את הקשר הישיר בין אנרגיה, כלכלה וגיאו־פוליטיקה, והשפעתו ניכרה לאורך עשורים בשוקי האנרגיה וביחסי המזרח התיכון עם המערב. מעבר להשלכות הכלכליות, הוא סימן גם את תחילת העידן שבו מדיניות החוץ האמריקאית נקשרה באופן הדוק למשק האנרגיה, מגמה שהמשיכה
ללוות את העולם גם בעשורים הבאים. 
צי צבא סין, קרדיט: גרוקלראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין
לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה
ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש
הגרוע ביותר." מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה
יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום
ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.
לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.
התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.
- המניה שנפלה 11% בגלל המתיחות בין סין ליפן
- סין מתריעה בפני סטודנטים לדחות תכניות לימודים ביפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות
היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.
ה-SU7 של שיואמי. קרדיט: רשתות חברתיותתוך פחות משנתיים, שיאומי רווחית יותר מטסלה
19 חודשים בלבד אחרי השקת הסדאן החשמלית SU7, חטיבת הרכב וה-AI של שיאומי מייצרת רווח רבעוני של כ-98 מיליון דולר, הרבה לפני טסלה ואחרים בענף; האקוסיסטם, המותג והיעילות הובילו לרווחיות מהירה
שיאומי ממשיכה להפתיע את תעשיית הרכב החשמלי, כאשר חטיבת ה-EV והבינה המלאכותית שלה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח של כ-98 מיליון דולר, פחות משנתיים לאחר שהשיקה את הסדאן החשמלית SU7. החברה הגיע לאיזון משמעותית מהר יותר מהמתחרות, היות וטסלה נזקקה ליותר
מחמש שנים עד שהציגה רווח רבעוני ראשון, ולי-אוטו הגיעה לכך רק אחרי כשנתיים. בעידן שבו רוב הסטארט-אפים בתחום שורפים מזומנים לאורך שנים, שיאומי נכנסת לתמונה עם יתרון מבני יוצא דופן: קהל עצום של משתמשים קיימים, אמון מותג גבוה, ואקו-סיסטם שמחברת את העולם הדיגיטלי
של הלקוחות עם עולם הרכב החדש.
כוחו של הרגל
הכניסה של שיאומי לעולם הרכב מתבססת על נכסים שהחברות המסורתיות פשוט אינן מחזיקות. מאות מיליוני משתמשים שכבר רכשו סמארטפונים, שעונים חכמים ומוצרים ביתיים של החברה הפכו לקהל טבעי לשלב הבא: הרכב
החשמלי. עבורם, עליית המדרגה מרכישת טלפון לרכישת רכב לא מצריכה שינוי תודעתי גדול: הם כבר נמצאים עמוק באקוסיסטם של שיאומי, סומכים על המותג ורגילים לממשקיו. בנוסף, הארכיטקטורה מבוססת התוכנה של רכבי החברה מאפשרת לה לייצר מקורות הכנסה נוספים מתוך מערכות הרכב, בדומה
למודלים שמוכרים מעולם המובייל. כך נוצרת סביבה שבה עלות גיוס הלקוח כמעט אפסית, וזה יתרון אדיר לחברה, בענף שבדרך כלל משלם סכומי עתק על כל לקוח חדש.
האסטרטגיה המנצחת: דגם יחיד והשקה שמתנהלת כמו מוצר אלקטרוני
שיאומי אימצה גישה שונה
לחלוטין מהמקובל בענף הרכב. במקום להשיק מספר רחב של דגמים ולחלק משאבים בין פיתוחים מקבילים, היא התמקדה בדגם אחד ויחיד, ה-SU7, וטיפלה בו כמו מוצר אלקטרוני מהונדס היטב. שרשרת אספקה הדוקה, שליטה גבוהה ברכיבים קריטיים ותכנון השקה המדמה את עולם הסמארטפונים יצרו
ביקוש גדול כבר מהרגע הראשון. וברגע שהחברה עמדה ביעדי הביקוש, היא היתה יכולה להתמקד ברווחיות ולא בהגדלת נפח מכירות, ובכך חסכה שנים של הפסדים שמאפיינות את רוב הכניסות החדשות לענף הרכב.
ה-YU7: הדגם השני שהפך להצלחה מסחררת בתוך שעות
כמעט
בלי להתאמץ, דגם ה-SUV השני של החברה, YU7, הפך במחצית 2025 לאחד הסיפורים החמים בשוק הרכב הסיני. בתוך שעות ספורות מקבלת ההזמנות כבר נרשמו כ-289 אלף הזמנות, נתון שממחיש כיצד מותג טכנולוגיה מצליח לייצר באזז שהמתחרות מתקשות לשחזר. ההתרחבות הזו הפכה את פעילות הרכב
של שיאומי לאחת המרכזיות בחברה, כאשר יותר מרבע מהכנסות הקבוצה כבר מגיעות ממנה, הרבה מעבר לזרוע ה-IoT ההיסטורית.
לצד האופטימיות, הענף הסיני כולו נכנס לתקופה מאתגרת. הממשלה מתכוונת לצמצם את הטבת המס על רכבים חשמליים והיברידיים, והמשך סבסוד הטרייד-אין
עדיין לא מובטח. כבר באוקטובר הורגשו ירידות במכירות הרכב, ושיאומי נאלצה לפעול כדי למזער פגיעה בביקוש. החברה מציעה ללקוחות הנחת גישור של עד כ-2,100 דולר למי שיזמין רכב עד סוף נובמבר ויקבל אותו במהלך 2026, צעד שמעודד הזמנות אך בהכרח יפגע במרווחי הרווח.
