נפט
צילום: iStock

מחירי הנפט צונחים - מה הסיבה?

הפסקת האש בין איראן לישראל, בשילוב מסרים מפויסים מצד וושינגטון, הפיגה את החשש מהסלמה במזרח התיכון, והנפט מאבד כ-4.5%

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה נפט

מחירי הנפט הגיבו בירידות חדות להודעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לפיה תתאפשר מכירת נפט מאיראן לסין, מהלך שנתפס כסימן לריכוך מדיניות "הלחץ המקסימלי" כלפי טהרן. דבריו של טראמפ, שנאמרו לאחר ההכרזה על הפסקת אש בין איראן לישראל, הובילו לירידה של יותר מ־4.5% במחירי הנפט הגולמי.


ההקלה האפשרית בסנקציות האמריקאיות, בשילוב תחושת רגיעה יחסית באזור המפרץ לאחר התקיפה המוגבלת של איראן על בסיס אמריקאי בקטאר שהסתיימה ללא נפגעים, הפחיתו את הלחץ בשווקים, שהיו מתוחים מחשש לפגיעה בזרימת הנפט ממדינות המפרץ.


טראמפ מפתיע ברטוריקה רכה כלפי איראן וגם כלפי ישראל

בהודעה שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, כתב טראמפ: "סין יכולה כעת להמשיך לרכוש נפט מאיראן. אני מקווה שתרכוש גם מהאמריקאים. זה היה כבוד גדול עבורי לגרום לזה לקרות". בכך רמז טראמפ על שינוי כיוון אפשרי במדיניות מול איראן, חודש בלבד לאחר שאיים להעניש כל מדינה שתרכוש נפט איראני.


למרות הפסקת האש, טראמפ הביע אי שביעות רצון משני הצדדים: "אני לא מרוצה מישראל. אני גם לא מרוצה מאיראן, אבל אני ממש לא מרוצה אם ישראל מפרה את ההסכם הבוקר", אמר לעיתונאים בדרכו לפסגת נאט"ו בהולנד. התגובות מצביעות על איזון מסוים בו ארה"ב מנסה מצד אחד למנוע עימות ישיר, ומצד שני להחזיר את היציבות לאזור רגיש מבחינה גיאופוליטית וכלכלית.


למרות שבתחילת השבוע דווח כי הפרלמנט האיראני אישר את סגירת מצר הורמוז, הדיווחים טרם אומתו רשמית, וההחלטה הסופית מצויה בידיה של מועצת הביטחון הלאומית האיראנית. מדובר במסדרון ימי חיוני לייצוא נפט של מדינות מרכזיות כמו ערב הסעודית, איחוד האמירויות, עיראק, כוויית ובחריין. כל עיכוב בתנועה בו עלול לגרור קפיצה חדה במחירים. בברקליס ציינו כי תרחיש של סגירת המצר עדיין נחשב ל"איום בקצה המערכת", אך אם יתממש, מחירי הנפט עשויים לזנק מעל 100 דולר לחבית בשל מגבלות תעבורתיות קשות.


בינתיים, סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) הודיעה כי ברשותה עתודות חירום של כ־1.2 מיליארד חביות, ונכון להיום חלק מיצרניות OPEC+ כבר הגדילו תפוקה כדי להקל על ההשפעה של אירועים בלתי צפויים. למרות הפסקת האש, המשקיעים בשוק האנרגיה ממשיכים לעקוב בדריכות אחרי כל סימן להסלמה מחודשת, כשהיציבות באזור תלויה בשבריריות השיחות בין איראן, ישראל וארה"ב.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טראמפ אדם בלתי צפוי שמשנה החלטות כל הזמן.אי אפשר לדעת מה יאמר מחר .ולכן כדאי עכשו להשקיע בנפט (ל"ת)
    שלמה 24/06/2025 19:51
    הגב לתגובה זו
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

הפד הבנק המרכזי של ארהב
צילום: טוויטר

הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא

בעוד וול סטריט מתכוננת לעוד הורדה בריבית הפד כבר השבוע, מנהלי אג"ח בוושינגטון מזהירים שהמועמד המוביל של טראמפ, קווין האסט, עלול לדחוף למסלול הפחתות חד ומהיר יותר למרות שהאינפלציה עדיין מעל היעד



ליאור דנקנר |

השבוע הפדרל ריזרב מתכנס לעוד החלטת ריבית, כשהשוק מתמחר כמעט ודאות לעוד הפחתה של רבע נקודת אחוז. החוזים העתידיים על הריבית מצביעים על הסתברות גבוהה מאוד לצעד נוסף כלפי מטה, אחרי קיץ שבו נרשמה התדרדרות בשוק העבודה האמריקאי. במקביל, לא כל חברי הוועדה שותפים להמשך ההקלות, וחלקם מזהירים שהאינפלציה עדיין לא חזרה בצורה ברורה ליעד 2%.

הסגירה של הממשל באוקטובר ונובמבר הקשתה על איסוף נתוני מאקרו עדכניים והשאירה את חברי הפד עם פחות מידע מהרגיל. למרות זה, הצהרות של בכירים שנחשבים קרובים לקו של ג'רום פאוול אותתו שהפחתה "בטווח הקרוב" עדיין על הפרק, והחזירו את השוק לתרחיש של עוד הורדה כבר השבוע.

אבל בזמן שהכותרות מתמקדות בהודעה הקרובה ובהצהרה של פאוול, חלק הולך וגדל מהשיח בשוק האג"ח כבר זז לדבר הבא: מי ינהל את המדיניות המוניטרית אחרי שפאוול יסיים את הכהונה במאי הקרוב, ומה זה יעשה למסלול הריבית בשנתיים הקרובות.


מה צפוי אחרי פאוול: האסט עולה לפני השטח

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע שיכריז בתחילת השנה על המועמד שלו ליו"ר הפד הבא. לפי דיווחים, קווין האסט (Kevin Hassett), לשעבר יו"ר מועצת היועצים הכלכליים בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ, נחשב כיום למועמד מוביל.

האסט מזוהה היטב עם הקו הכלכלי של טראמפ. הוא תמך במדיניות המכסים ובקריאות לריבית נמוכה יותר, וממשיך לשמש כיועץ בכיר עם משרד באגף המערבי של הבית הלבן. עבור חלק מהשחקנים בשוק החוב, זו אינדיקציה ליו"ר פד שעשוי לתת משקל גדול יותר לצמיחה, לשוקי ההון ולסדר היום של הבית הלבן, ופחות לקו זהיר של שמירה על אינפלציה קרובה ליעד.