טראמפ (X)
טראמפ (X)

טראמפ פיטר שני נציבים דמוקרטים ברשות התחרות -האם זה ישנה את כללי הרגולציה בארה"ב?

רוי שיינמן | (4)
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

טראמפ פיטר שני נציבים דמוקרטים ב-FTC (רשות התחרות האמריקאית). בממשל טוענים: הנשיא רשאי לפטר, הדמוקרטים זועמים: "צעד בלתי חוקי ומושחת". המהלך הזה עשוי לשנות את מאזן הכוחות ברגולציה על החברות הגדולות בארה"ב - לטובת החברות. 


אלברו בדויה, שכיהן כנציב מאז 2022, צייץ לאחר פיטוריו: "הנשיא בדיוק פיטר אותי באופן לא חוקי. מדובר בשחיתות פשוטה וברורה".

גם רבקה סלוטר, שמכהנת מאז 2018, פרסמה הצהרה חריפה בה היא טענה כי הצעד מנוגד לחוק ולתקדימי בית המשפט העליון. "אי אפשר פשוט לפטר נציבים רק כי הנשיא לא אוהב אותם. מדובר בהפרה בוטה של העצמאות של הוועדה".


מה משמעות הפיטורים – והאם זה חוקי?

ה-FTC היא סוכנות פדרלית עצמאית שאחראית על אכיפת חוקי התחרות ההוגנת והגנה על הצרכן. בדרך כלל, בוועדה מכהנים חמישה נציבים – שלושה מהמפלגה השלטת ושניים מהמפלגה היריבה. כעת, לאחר פיטוריהם של בדויה וסלוטר, נותרו בוועדה רק שני נציבים – שניהם רפובליקנים, ובראשם היו"ר אנדרו פרגוסון, מקורבו של הסנאטור לשעבר מיץ' מקונל.


הפיטורים עשויים להוביל לשינוי כיוון בפעילות הוועדה, שמנהלת כיום תביעות משמעותיות נגד ענקיות הטכנולוגיה, כמו גוגל, אמזון ומטא. ממשל טראמפ טען כי יש לו את הסמכות החוקית לבצע את המהלך, ואף פרסם חוות דעת משפטית הקובעת כי "החוק המעניק לנציבי ה-FTC הגנה מפיטורים מנוגד לחוקה".


עם זאת, מדובר בסוגיה מורכבת. בשנת 1935 פסק בית המשפט העליון כי הנשיא אינו יכול לפטר נציבים בסוכנויות עצמאיות אלא אם הוכחה עילה מוצדקת, כמו רשלנות או שחיתות. פסיקה זו נחשבת לאבן יסוד בעצמאות הרגולטורים בארה"ב, וייתכן שהמהלך של טראמפ יגיע לדיון משפטי בבית המשפט העליון.


מהן ההשלכות על החברות הגדולות?

ביטול הבלמים של נציבים דמוקרטים עשוי להעניק לוועדה סמכות רחבה להחליט על מדיניות רגולציה מבלי להתמודד עם התנגדות פנימית. המשמעות היא שינוי אפשרי בהליכי האכיפה נגד מונופולים ובתחום ההגנה על הצרכנים.

קיראו עוד ב"גלובל"

השלב הבא: קרב בבית המשפט? בבית הלבן טוענים כי מדובר במהלך לגיטימי במסגרת סמכותו של הנשיא, אך הדמוקרטים כבר נערכים למאבק משפטי. "המהלך הזה לא יישאר ללא תגובה", אומרים בצד הדמוקרטי. כעת, השאלה הגדולה היא האם בית המשפט העליון, עם הרכב שמרני מובהק, יתערב ויפסול את הפיטורים – או שיאפשר לטראמפ לשנות את כללי המשחק ברגולציה האמריקאית



תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כמו אצלנו לשמאלנים מותר למנות וכשימנים ממנים זה לא חוקי לא מוסרי לכו חפשו (ל"ת)
    אנונימי 19/03/2025 09:30
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    צריכים את טראמפ כאן כדי לזרוק את דייפ סטייט שלנו לפח (ל"ת)
    סודי 19/03/2025 09:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לפי התגובה של הנציבים נראה שהיו צריכים לעוף מזמן. כמו רונן בר. (ל"ת)
    מ שבכ 19/03/2025 08:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני לא מרשה. אוציא לטראמפ מכתב!! (ל"ת)
    געלי מיארה 19/03/2025 08:41
    הגב לתגובה זו
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

רחפן נגד רחפנים (טיטאן)רחפן נגד רחפנים (טיטאן)

הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים

מלחמת אוקראינה שמה את הרחפנים במרכז, סין דוחפת ייצור והוזלה בקנה מידה תעשייתי, וארה"ב מנסה להדביק קצב עם תוכניות מאוחרות ותלות רכיבים בעייתית

ליאור דנקנר |

המאבק בין ארה"ב לסין על עליונות צבאית מתנקז יותר ויותר לשאלה מי שולט בשמיים הנמוכים. הרחפנים משנים את אופי הלחימה, לא רק ככלי איסוף מודיעין אלא כמערכת נשק שמחליפה חלק מהיכולות שפעם היו שמורות למטוסים מאוישים, לטילים ולמערכי ארטילריה. 

מלחמת אוקראינה מדגימה את זה בשטח, עם השמדת אלפי טנקים ומערכות ארטילריה באמצעות רחפנים, שתרמו ל-60-70% מהנזק לציוד רוסי מתחילת השנה. במקביל, שילוב בינה מלאכותית דוחף את המהפכה קדימה, עם יכולת פעולה אוטונומית, זיהוי מטרות בטווחים של מאות ק"מ ותקיפה מדויקת.


תעשייה מול מערכות, סין בונה יתרון סדרתי

סין משקיעה מעל 20 מיליארד דולר בפיתוח רחפנים צבאיים ב-2025, ומפעילה כ-300 חברות בתחום שמייצרות לפי ההערכות כ-70% מהשוק העולמי. זה לא רק עניין של נתח שוק, אלא גם של יכולת ייצור תעשייתית, שרשרת אספקה ורכיבים שמגיעים מהר. בארה"ב התמונה הפוכה יותר, עם תקציבים נמוכים יחסית, ריבוי ספקים קטנים וקצב ייצור איטי, שמקשה לעבור מתוכניות פיתוח לסדרות גדולות בקנה מידה של אלפי יחידות.

רחפני התאבדות חושפים פער. הסוויץ'בלייד 300 האמריקאי פועל בטווח 10 ק"מ עם מטען 5 פאונד, בעוד ה-CH-901 הסיני מגיע ל-20 ק"מ עם מטען כפול, ובקצב ייצור שמגיע ל-10,000 יחידות בשנה. בדצמבר, ארה"ב פרסה את לוקאס, רחפן התאבדות זול שפותח בהנדסה הפוכה מדגם שאהד 136 האיראני, בעלות 35 אלף דולר ליחידה וטווח 2,000 ק"מ. כפי שפורט בארה"ב לומדת מהאיראנים: מפתחת כטב"מים ורחפנים זולים, השינוי מאפשר תקיפות המוניות זולות, בהשראת השימוש הרוסי באוקראינה וההתקפות החות'יות.

רחפני "לווין נאמן" כמו אקס קיו 58א ואלקירי האמריקאי פועלים לצד אף 35, אבל ה-GJ-11 הסיני נכנס לאותה משבצת עם טווח של 4,000 ק"מ ושילוב בינה מלאכותית שמאפשר זיהוי מטרות בצורה עצמאית. בסין מדברים פחות על פלטפורמה בודדת ויותר על תפיסה תעשייתית של קנה מידה, וכאן מגיע הניסוי המעשי. במהלך השנה, סין הדגימה נחילים של 100 יחידות בדיוק 95%. כפי שתואר בהכטב"ם הסיני שמפחיד את המערב- "אם כל הכטב"מים", Jiutian משגר נחילי התאבדות ללא מקבילה מבצעית מערבית.