אתיקה: הכלכלנים מול אנשי האקדמיה

אנשי אקדמיה בעד התמודדות עם הדילמות האתיות בדרך במודל. כלכלית - כך מסתבר שוב ושוב, זה לא כל כך עובד. רקטור המסלול האקדמי במכללה למינהל סבור כי הגיע השעה לטפל בתחום

אתיקה בעסקים הינו נושא מרכזי וחשיבות המחקר בתחום זה גדולה יותר מאשר בתחומים המהווים כבר דיספלינה מוגדרת זאת משום שהצעדים הראשונים של חלוצי הכרה בתחום ויישומו באירגונים לא זכה להצלחה מסחררת.

התפשטות התפיסה של אתיקה בעסקים הצליחה בשני תחומים: מעורבות קהילתית של עסקים ובניית קוד אתי בחברות. אבל מעבר לכך, עיקרה היה להגיע ליישום של התנהגות אתית של העסקים ביחסי עובד- מעביד, ביחסי ספק-לקוח, ביחסים עם השלטון וביחסים עם הקהילה. בכך לא האירה ההצלחה פנים ללוחמי האתיקה בעסקים.

לטעמי, הסיבה העיקרית לחוסר ההצלחה של יישום שקוף וברור של התנהגות אתית בחיי היום יום של העסקים מקורה בפשטנות הרבה בה נתפס מושג האתיקה בעסקים. הדוגמאות שהוצגו להמחשת הנושא היו טריויאליות: האם מן הראוי לגנוב? לשקר? להערים? כתוצאה מכך, מנהלים רבים ואנשי מקצוע סברו ועדיין סבורים שאתיקה בעסקים אינו נושא רלבנטי. הבעיות האתיות שהם עומדים בפניהם מסובכות לאין שיעור. החלטות אתיות אינן בחירה בין נכון ללא נכון, אלא בין נכון לנכון. כדי להיות רלבנטי, השם שיש להעניק לנושא אינו אתיקה בעסקים אלא דילמות אתיות בעסקים.

נדגים: האם על איש המכירות לנסות ולהערים על הלקוח, שמתקשה לשלם על מוצר, לסבך אותו בקנייה שהוא אינו יכול לעמוד בה או האם עליו לומר ללקוח, כי למתחרהו יש את המוצר במחיר זול יותר?

מה צריכה חברת פיליפ מוריס לעשות האם להיענות להצעה, שהיא מבחינתה מוכנה לה, להפסיק את ייצור הסיגריות או להיענות לתחינתם של מגדלי הטבק ונציגי הצבור שלהם מרחבי ארה"ב לבל תעשה זאת משום שפעולה זו תנשל רבים רבים ממקורות הפרנסה שלהם.

האם יש תשובה כוללת לשאלות הללו?

אנשי אקדמייה ניסו להציע התמודדות עם הדילמות האתיות בדרך של יצירת מודל של פירמה בה בעלי עניין מחליפים את בעלי המניות. לאמור, הפירמה אינה משרתת רק אדון אחד- בעלי המניות שרצונם ברווח מקסימלי- אלא גם של בעלי עניין אחרים והם העובדים, הקהילה הרלבנטית ולפעמים החברה כולה. כך ישוקללו טובתם של כל בעלי העניין בהחלטות הקטנות והגדולות של העסקים ושיקול הרווח לא יהיה היחיד.

אולם לדעת כלכלנים גישה זו מסוכנת משום שהתנהגות העסק כעסק של בעלי עניין תגרום לו להקטין את רווחיו הפוטנציאליים והוא יהיה חשוף להשתלטות של פירמות המבקשות רווח מקסימאלי. כך עלולים להעלם מן העולם עסקים שטובת כל בעלי העניין לנגד עיניהם. ויש אפילו המביאים תקדימים לטיעון הזה.

האם צודקים הכלכלנים? האם ישנה תשובה אחרת לדילמות האתיות? האם ישנה אפשרות ליצור פרוגרמה להתנהגות אתית שתנוסח ותוגשם על ידי העסקים?

הוראת האתיקה בעסקים המקובלת כיום בכל בתי הספר למינהל עסקים בעולם המערבי לא הצליחה לתת תשובה הולמת ועינינו נשואות למחקר.

נדרשים מרכזים שישמשו נקודת מפגש ואינטראקציה בין אנשי עסקים, אנשי מקצוע ואנשי אקדמיה בכירים שיוכלו במשותף לתת תשובה לדילמות של מימוש האתיקה בעסקים. אני קורא לאמץ את נושא האתיקה בעסקים כתחום בולט בהוראה ובמחקר. סוף סוף המסורת היהודית, שהאתיקה בחיים בכלל היא מאושיותיה, מחייבת גם אותנו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"