אתיקה: הכלכלנים מול אנשי האקדמיה

אנשי אקדמיה בעד התמודדות עם הדילמות האתיות בדרך במודל. כלכלית - כך מסתבר שוב ושוב, זה לא כל כך עובד. רקטור המסלול האקדמי במכללה למינהל סבור כי הגיע השעה לטפל בתחום

אתיקה בעסקים הינו נושא מרכזי וחשיבות המחקר בתחום זה גדולה יותר מאשר בתחומים המהווים כבר דיספלינה מוגדרת זאת משום שהצעדים הראשונים של חלוצי הכרה בתחום ויישומו באירגונים לא זכה להצלחה מסחררת.

התפשטות התפיסה של אתיקה בעסקים הצליחה בשני תחומים: מעורבות קהילתית של עסקים ובניית קוד אתי בחברות. אבל מעבר לכך, עיקרה היה להגיע ליישום של התנהגות אתית של העסקים ביחסי עובד- מעביד, ביחסי ספק-לקוח, ביחסים עם השלטון וביחסים עם הקהילה. בכך לא האירה ההצלחה פנים ללוחמי האתיקה בעסקים.

לטעמי, הסיבה העיקרית לחוסר ההצלחה של יישום שקוף וברור של התנהגות אתית בחיי היום יום של העסקים מקורה בפשטנות הרבה בה נתפס מושג האתיקה בעסקים. הדוגמאות שהוצגו להמחשת הנושא היו טריויאליות: האם מן הראוי לגנוב? לשקר? להערים? כתוצאה מכך, מנהלים רבים ואנשי מקצוע סברו ועדיין סבורים שאתיקה בעסקים אינו נושא רלבנטי. הבעיות האתיות שהם עומדים בפניהם מסובכות לאין שיעור. החלטות אתיות אינן בחירה בין נכון ללא נכון, אלא בין נכון לנכון. כדי להיות רלבנטי, השם שיש להעניק לנושא אינו אתיקה בעסקים אלא דילמות אתיות בעסקים.

נדגים: האם על איש המכירות לנסות ולהערים על הלקוח, שמתקשה לשלם על מוצר, לסבך אותו בקנייה שהוא אינו יכול לעמוד בה או האם עליו לומר ללקוח, כי למתחרהו יש את המוצר במחיר זול יותר?

מה צריכה חברת פיליפ מוריס לעשות האם להיענות להצעה, שהיא מבחינתה מוכנה לה, להפסיק את ייצור הסיגריות או להיענות לתחינתם של מגדלי הטבק ונציגי הצבור שלהם מרחבי ארה"ב לבל תעשה זאת משום שפעולה זו תנשל רבים רבים ממקורות הפרנסה שלהם.

האם יש תשובה כוללת לשאלות הללו?

אנשי אקדמייה ניסו להציע התמודדות עם הדילמות האתיות בדרך של יצירת מודל של פירמה בה בעלי עניין מחליפים את בעלי המניות. לאמור, הפירמה אינה משרתת רק אדון אחד- בעלי המניות שרצונם ברווח מקסימלי- אלא גם של בעלי עניין אחרים והם העובדים, הקהילה הרלבנטית ולפעמים החברה כולה. כך ישוקללו טובתם של כל בעלי העניין בהחלטות הקטנות והגדולות של העסקים ושיקול הרווח לא יהיה היחיד.

אולם לדעת כלכלנים גישה זו מסוכנת משום שהתנהגות העסק כעסק של בעלי עניין תגרום לו להקטין את רווחיו הפוטנציאליים והוא יהיה חשוף להשתלטות של פירמות המבקשות רווח מקסימאלי. כך עלולים להעלם מן העולם עסקים שטובת כל בעלי העניין לנגד עיניהם. ויש אפילו המביאים תקדימים לטיעון הזה.

האם צודקים הכלכלנים? האם ישנה תשובה אחרת לדילמות האתיות? האם ישנה אפשרות ליצור פרוגרמה להתנהגות אתית שתנוסח ותוגשם על ידי העסקים?

הוראת האתיקה בעסקים המקובלת כיום בכל בתי הספר למינהל עסקים בעולם המערבי לא הצליחה לתת תשובה הולמת ועינינו נשואות למחקר.

נדרשים מרכזים שישמשו נקודת מפגש ואינטראקציה בין אנשי עסקים, אנשי מקצוע ואנשי אקדמיה בכירים שיוכלו במשותף לתת תשובה לדילמות של מימוש האתיקה בעסקים. אני קורא לאמץ את נושא האתיקה בעסקים כתחום בולט בהוראה ובמחקר. סוף סוף המסורת היהודית, שהאתיקה בחיים בכלל היא מאושיותיה, מחייבת גם אותנו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

השקעות נדלן
צילום: Freepik

יורחבו תנאי הפטור ממס לקופות גמל

משרד האוצר ורשות המיסים מפרסמים תזכיר חוק להרחבת הפטור ממס לקופות גמל, שיאפשר להן להשקיע במגוון רחב יותר של נכסים מבלי לאבד את הפטור ממס; ההצעה תעמוד כעת להערות הציבור

תמיר חכמוף |

משרד האוצר יפרסם היום להערות הציבור תזכיר חוק שמטרתו להרחיב את מסגרת ההשקעות המותרת לקופות גמל, באופן שיצמצם את המקרים שבהם קופות גמל נמנעות מהשקעה המותרת להן במסגרת הוראות רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, בגלל שהשקעה זו אינה פטורה ממס במסגרת פקודת מס הכנסה.

הצעת החוק היא תוצר של עבודת צוות בראשות יוראי מצלאוי, סגן בכיר למנכ"ל משרד האוצר, אשר כלל נציגים מאגף תקציבים, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, הכלכלן הראשי ורשות המיסים.

כיום, ההבדלים הרגולטוריים בין פקודת מס הכנסה לתקנות רשות שוק ההון, מביאים לתופעות כגון הקצאה לא יעילה של השקעות קופות הגמל, עלויות עסקה גבוהות, הסטה לחו"ל של השקעות מסוימות, וחוסר שוויון בין קופות הגמל לקופות ביטוח, וגם בין גופים המחזיקים רק קופות גמל לכאלו המחזיקים גם קופות ביטוח.

לאור זאת, מוצע לקבוע כי יורחבו תנאי הפטור כל עוד קופות הגמל מבצעות השקעות בהתאם להוראות הפיקוח, ובלבד שהרחבה זו אינה פוגעת בעקרונות המיסוי העומדים בבסיס הפטור (כגון אי מתן פטור על הכנסה עסקית במהותה).

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "כמו שינויים רחבים שאנו מובילים הצעד הזה פותח צוהר לתוספת משמעותית של השקעות למען המדינה והאזרח. בעזרת השינוי הזה נראה יותר השקעות בתחומי הנדל"