אתיקה: הכלכלנים מול אנשי האקדמיה

אנשי אקדמיה בעד התמודדות עם הדילמות האתיות בדרך במודל. כלכלית - כך מסתבר שוב ושוב, זה לא כל כך עובד. רקטור המסלול האקדמי במכללה למינהל סבור כי הגיע השעה לטפל בתחום

אתיקה בעסקים הינו נושא מרכזי וחשיבות המחקר בתחום זה גדולה יותר מאשר בתחומים המהווים כבר דיספלינה מוגדרת זאת משום שהצעדים הראשונים של חלוצי הכרה בתחום ויישומו באירגונים לא זכה להצלחה מסחררת.

התפשטות התפיסה של אתיקה בעסקים הצליחה בשני תחומים: מעורבות קהילתית של עסקים ובניית קוד אתי בחברות. אבל מעבר לכך, עיקרה היה להגיע ליישום של התנהגות אתית של העסקים ביחסי עובד- מעביד, ביחסי ספק-לקוח, ביחסים עם השלטון וביחסים עם הקהילה. בכך לא האירה ההצלחה פנים ללוחמי האתיקה בעסקים.

לטעמי, הסיבה העיקרית לחוסר ההצלחה של יישום שקוף וברור של התנהגות אתית בחיי היום יום של העסקים מקורה בפשטנות הרבה בה נתפס מושג האתיקה בעסקים. הדוגמאות שהוצגו להמחשת הנושא היו טריויאליות: האם מן הראוי לגנוב? לשקר? להערים? כתוצאה מכך, מנהלים רבים ואנשי מקצוע סברו ועדיין סבורים שאתיקה בעסקים אינו נושא רלבנטי. הבעיות האתיות שהם עומדים בפניהם מסובכות לאין שיעור. החלטות אתיות אינן בחירה בין נכון ללא נכון, אלא בין נכון לנכון. כדי להיות רלבנטי, השם שיש להעניק לנושא אינו אתיקה בעסקים אלא דילמות אתיות בעסקים.

נדגים: האם על איש המכירות לנסות ולהערים על הלקוח, שמתקשה לשלם על מוצר, לסבך אותו בקנייה שהוא אינו יכול לעמוד בה או האם עליו לומר ללקוח, כי למתחרהו יש את המוצר במחיר זול יותר?

מה צריכה חברת פיליפ מוריס לעשות האם להיענות להצעה, שהיא מבחינתה מוכנה לה, להפסיק את ייצור הסיגריות או להיענות לתחינתם של מגדלי הטבק ונציגי הצבור שלהם מרחבי ארה"ב לבל תעשה זאת משום שפעולה זו תנשל רבים רבים ממקורות הפרנסה שלהם.

האם יש תשובה כוללת לשאלות הללו?

אנשי אקדמייה ניסו להציע התמודדות עם הדילמות האתיות בדרך של יצירת מודל של פירמה בה בעלי עניין מחליפים את בעלי המניות. לאמור, הפירמה אינה משרתת רק אדון אחד- בעלי המניות שרצונם ברווח מקסימלי- אלא גם של בעלי עניין אחרים והם העובדים, הקהילה הרלבנטית ולפעמים החברה כולה. כך ישוקללו טובתם של כל בעלי העניין בהחלטות הקטנות והגדולות של העסקים ושיקול הרווח לא יהיה היחיד.

אולם לדעת כלכלנים גישה זו מסוכנת משום שהתנהגות העסק כעסק של בעלי עניין תגרום לו להקטין את רווחיו הפוטנציאליים והוא יהיה חשוף להשתלטות של פירמות המבקשות רווח מקסימאלי. כך עלולים להעלם מן העולם עסקים שטובת כל בעלי העניין לנגד עיניהם. ויש אפילו המביאים תקדימים לטיעון הזה.

האם צודקים הכלכלנים? האם ישנה תשובה אחרת לדילמות האתיות? האם ישנה אפשרות ליצור פרוגרמה להתנהגות אתית שתנוסח ותוגשם על ידי העסקים?

הוראת האתיקה בעסקים המקובלת כיום בכל בתי הספר למינהל עסקים בעולם המערבי לא הצליחה לתת תשובה הולמת ועינינו נשואות למחקר.

נדרשים מרכזים שישמשו נקודת מפגש ואינטראקציה בין אנשי עסקים, אנשי מקצוע ואנשי אקדמיה בכירים שיוכלו במשותף לתת תשובה לדילמות של מימוש האתיקה בעסקים. אני קורא לאמץ את נושא האתיקה בעסקים כתחום בולט בהוראה ובמחקר. סוף סוף המסורת היהודית, שהאתיקה בחיים בכלל היא מאושיותיה, מחייבת גם אותנו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.