ממחלקת פעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר (רביעי), כי החודש נרשם גידול נוסף בתנועות ההון הנכנסות למשק. גידול זה מתבטא בגידול בהשקעות של תושבי חוץ במניות ישראליות, בעיקר בבורסה לני"ע בת"א ובהשקעות באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים. לעומת זאת, תנועות ההון היוצאות מהמשק נמוכות, למרות הרפורמה במס והמשך הצמצום בפער הריביות. בחודש פברואר התחזק השקל מול הדולר בכ-0.6%, ומול סל המטבעות נותר כמעט ללא שינוי.

להערכת המחלקה לפעילות המשק במט"ח, משקפת התפתחות זו השפעה משולבת של החלשות הדולר בעולם ושל גורמים מקומיים. התחזקות השקל מול הדולר, הייתה בשיעור נמוך יותר משיעור ההתחזקות מול הדולר של מרבית המטבעות של משקים מתעוררים אחרים. בסיכון שער החליפין, כפי שמשתקף בסטיית התקן הגלומה באופציות מעבר לדלפק, נמשכה מגמת הירידה, שהחלה באמצע חודש ינואר, מרמה של כ-6.7% לרמה של 5.0% בתחילת חודש מארס. רמה זו נשמרה גם במחצית הראשונה של חודש זה. ירידה בסטיית התקן הגלומה נרשמה, בחודש האחרון, גם במשקים מתעוררים אחרים, אם כי רמתה של סטיית התקן בשווקים אלו היא הרבה יותר גבוהה מזו שבשקל.

גם בפרמיית הסיכון של ישראל נרשמה החודש ירידה נוספת, ירידה שתאמה את המגמות בחלק מן המשקים המתעוררים.

פעילות המגזרים בשוק שקל/מט"ח

במהלך חודש פברואר תושבי חוץ מכרו נטו מט?ח בהיקף של כ-1.9 מיליארד דולר כמעט בכל המכשירים: רכישת מניות ישראליות בהיקף של כמיליארד דולר (80% בתיק ני"ע למסחר), רכישת אג"ח ממשלתיות בהיקף של כ-200 מיליון ועסקאות עתידיות בהיקף של כ-800 מיליון. עד אמצע חודש מארס המשיכו תושבי חוץ למכור מט"ח בהיקף ניכר - כמיליארד דולר נוספים, בעיקר באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים, רכישת מניות למסחר והשקעות ישירות.

רכישת המניות למסחר בת"א הסתכמה בשבועיים הראשונים של מארס בכ-390 מיליון דולר שמתוכם כ-250 מיליון מקורם ברכישת 6.5% ממניות בנק לאומי. מתחילת 2005 מסתכמות השקעות תושבי חוץ בתיק ני"ע למסחר בכ-1.6 מיליארד דולר. זאת, תוך עלייה חדה במשקלם במחזורי המסחר בבורסה בת"א, בהמשך למגמה של החודשים האחרונים ובמקביל למגמה דומה של עלייה בהשקעות בינלאומיות במשקים מתעוררים אחרים.

הסקטור העסקי של תושבי ישראל רכש בחודש פברואר מט"ח נטו בהיקף של כ-1.7 מיליארד דולר, בהמשך למגמה בחודשים האחרונים. הרכישות, רובן, היו קצרות טווח, בעיקר באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים - 1.2 מיליארד - ופירעון אשראי במט"ח ממערכת הבנקאות בהיקף של כ-400 מיליון דולר.

רכישות המט"ח באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים מרוכזת אצל החברות בעלות עודף ההתחייבויות במט"ח. פירעונות האשראי במט"ח מתחילת 2005 מסתכמים בכמיליארד דולר, מפוזרים במספר רב של חברות שעיקר פעילותן שקלית, ומקיפים את מרבית הענפים במשק כאשר הבולט שבהם הוא ענף הנדל"ן. רכישות המט"ח של הסקטור העסקי התבטאו בשינוי בכוון חשיפתו לשינויים בשער החליפין ? במהלך שנת 2004 עבר המגזר העסקי מעודף התחייבויות במט?ח לעודף נכסים.

משקיעים מוסדיים - השקיעו בנכסים זרים בחו"ל בחודש פברואר סכום של כ-160 מיליוני דולר ? בעיקר במניות, בקרנות נאמנות בארה"ב ובאירופה ובפיקדונות בחו"ל. פעילות זו מתרחשת על רקע החלתו, בתחילת 2005, של השלב האחרון של הרפורמה במיסוי, המבטל את האפליה בין מיסוי על השקעה מקומית להשקעה בני"ע זרים.

משקי בית רכשו, במהלך פברואר, מט"ח בהיקף של 160 מיליון דולר בלבד. החודש נמשכו מימושים נטו בקרנות המט"ח, מגמה שהחלה באמצע 2004, למרות הרפורמה במס והמשך הצמצום בפער הריביות, ועל רקע הגידול בצבירה בקרנות הנאמנות השקליות.

הפעילות במאזן התשלומים

בחודש פברואר הסתכם הגירעון המסחרי בכ-500 מיליון דולר. נתוני המגמה מצביעים על האטה בקצב הגידול בגירעון, על רקע האטה בקצב הגידול ביבוא וביצוא. החשבון השוטף של מאזן התשלומים לשנת 2004 שהתפרסם על ידי הלמ"ס הסתכם בעודף של 500 מיליוני דולר, בהמשך לעודף של כ-600 מיליון בשנת 2003. להערכת המחלקה לפעילות המשק במט"ח עודף זה יתוקן כלפי מעלה בעתיד.

ההשקעות של תושבי חוץ במשק הסתכמו בחודש פברואר בכמיליארד דולר, שמקורם בהמשך השקעות בבורסה לני"ע בת"א. ההשקעות הישירות הסתכמו בהיקף של כ-200 מיליון. בשבועיים הראשונים של חודש מארס חל גידול ניכר בהיקף ההשקעות הישירות של תושבי חוץ במשק.

השקעות תושבי ישראל בחו"ל במניות בחו"ל (ישירות ובתיק ני"ע למסחר) הסתכמו בכ-300 מיליון דולר בלבד.