גם אירופה פתחה באדום בשל רמיזותיו של גרינספאן

יו"ר הבנק הפדראלי רמז, כי העלאות הריבית תמשכנה לאורך תקופה משמעותית בכדי לבלום לחצים אינפלציוניים והיבשת - גועשת. במרכז: מניית יצרנית התכשיטים בולגרי נופלת ב-2.8% ומניות חברות האנרגיה סובלות מירידות שערים
שרון שפורר |

גם אירופה פתחה את יום המסחר השלישי בשבוע מוטרדת מרמיזתו של יו"ר הפדרל רזרב האמריקני, אלן גרינספאן (לצד העלאת הריבית הצפויה ב-0.25% ל-2.75%) אמש, כי העלאות הריבית ימשכו לאורך תקופה משמעותית, וזאת בכדי לבלום לחצים אינפלציוניים המופעלים על המערכת הכלכלית של ארה"ב.

בפרנפקורט, פתח הדאקס בירידה בת 0.67% לרמה של 4,291.92 נקודות. הפוטסי נסחר בלונדון בירידה של 0.625 לרמה של 4,906.8 נקודות. הקאק הפריזאי מצטרף אל השניים עם ירידה בת 0.7% לרמה של 4,018.94 נקודות.

מניות חברת בולגרי נופלות הבוקר ב-2.8%. יצרנית התכשיטים השלישית בגודלה בעולם דיווחה על נפילה של 3.9% ברווח יהרבעון הרביעי של 2004 ל-46.3 מיליון אירו (כ-61 מיליון דולר), בעקבות הוצאות חד פעמיות הקשורות, בין היתר, למענקים לעובדים. התחזיות בשוק דיברו אמנם על ירידה ברווחי בולגרי אך ירידה מתונה יותר עד ל-48 מיליון אירו.

עוד משוכות את תשומת הלב הבוקר - מניות חברות האנרגיה. מניות הגדולה באירופה, BP פתחו בנפילה של 1.6% ואלו של טוטאל צנחו בפאריז ב-1.3%. ברקע לירידות השערים, ניצבת רגיעה בזירת הנפט העולמית. מחיר חבית נפט גולמי בניו יורק השלים אמש שלושה ימי ירידות, נרגע משיא אליו הגיע בסוף השבוע וסובב סביב 55.55 דולר בשעות המסחר האלקטרוני שבבורסת הסחורות בניו יורק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.