מבני תעשייה שילשה את הרווח הנקי ב-2004
חברת הנדל"ן מבני תעשייה שבשליטת איש העסקים אליעזר פישמן, פרסמה הבוקר את תוצאותיה הרבעוניות והשנתיות ל-2004. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות ב-2004 צמחו בשעור של 13%, מהכנסות של 387 מיליון שקל, להכנסות בגובה 439 מיליון שקל.
עיקר העליה נבעה בעיקר מהכנסות מדמי שכירות שצמחו ב-12.5% לרמה של 342 מיליון שקל וצמיחה של 28% בהכנסות מדמי ניהול שהסתכמו ב-74 מיליון שקל. בסעיף הכנסות ממכירת דירות רשמה החברה קיטון של 24% והסתכמו בהכנסות בגובה 13.5 מיליון שקל.
בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של 108 מיליון שקל בכל שנת 2004, פי שלוש מהרווח הנקי בתקופה המקבילה אשתקד, בה הסתכם הרווח הנקי ב-35 מיליון שקל. גידול זה התאפשר לאחר גידול של 30 מיליון שקל בסעיף הכנסות אחרות והטבת מס בשעור של 8.5 מיליון שקל, לאחר תשלום מס של 23 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
כאמור, סעיף הכנסות אחרות קפץ ב-57%. במהלך שנת 2004 נהנתה החברה מרווחים מעסקאות בניירות ערך בסכום של 27 מיליון שקל. סכום זה התווסף לרווחים ממימוש מקרקעין ורכוש קבוע בסכום של 50 מיליון שקל. סה"כ הסתכם סעיף אחרות ב-82 מיליון שקל, לעומת 52 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
