וייסמן נותן גז בארה"ב: מכר צינורות דלק ב-300 מ' ד'

אלון מכרה שני צינורות הולכת דלקים לחברת HEP ב-150 ו-120 מיליון דולר במזומן ו-30 מיליון דולר בתמורה ליחידות השתתפות. וייסמן: טרם החלטנו אם להתמודד על בז"ן בישראל
חזי שטרנליכט |

חברת אלון בניהולו של דודי וייסמן, מודיעה היום על המשך ההערכות שלה להתרחב בעסקיה בארה"ב. החברה השלימה את עסקת מכירת צינורות הדלק בארה"ב. אלון מכרה שני צינורות הולכת דלקים לחברת HEP, המתמחה בתחום רכישה ותפעול צינורות דלק, במחיר של 150 מיליון דולר, 120 מיליון דולר במזומן ו-30 מיליון דולר נוספים ביחידות השתתפות של HEP, בסך הכל כ-300 מיליון דולר.

כזכור רכשה אלון לפני מספר חודשים את צינור הדלק TRUST & RIVER (באורך של 379 מייל) במחיר של 9.4 מליון דולר. הצינור נרכש מקרנות פנסיה כחלק מהאופציה שניתנה לאלון בעיסקה המקורית לרכישת עסקי טוטאל פינה בארה"ב. בנוסף לצינור זה מכרה אלון גם את צינור FINTEX שאורכו 135 מייל. העסקה נחתמה לאחר שהתקבלו אישור הממונה על ההגבלים העסקיים ולאחר שהתקבלו אישורים רגולטוריים למכירה

יו"ר אלון ארה"ב ונשיא דור אלון, דודי ויסמן, מסר עם השלמת העיסקה כי "עסקת מכירת הצינורות מאפשרת לאלון הן להציף ערך בגין מכירת הצינורות והן לשמור בידיה את זכויות הגישה לצינורות אלה ל-15 שנה. זאת ועוד, עסקת המכירה מאפשרת לאלון להמשיך ולהרחיב את פעילותה בשוק האמריקאי, כאשר בקופת החברה כ-200 מיליון דולר לצרכי התרחבות."

עוד הוסיף ויסמן כי "במסגרת אסטרטגית ההתרחבות המתוכננת בכוונת אלון לרכוש מספר מפעלים נוספים של אספלט ולהפוך לאחד מחמש יצרניות האספלט הגדולות בארה"ב. כן מתכוונת החברה לרכוש בית זיקוק נוסף בארה"ב, אשר ישתלב בפעילות החברה בשוק זה. החברה נמצאת בשלבי מו"מ להשלמת העסקאות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה

אושר תקציב נוסף של 31 מיליארד שקל

אדיר בן עמי |

 הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 אושרה בממשלה, וכעת תפעל הממשלה להשלמת החקיקה בכנסת. 

תוספת התקציב נדרשה בשל הגידול בהוצאות מערכת הבטחון לצורך מימון הוצאות המלחמה, בין היתר למערכה עם איראן והמלחמה בעזה. התקציב הנוסף לשנת 2025 יגדיל את הוצאות הממשלה בכ-30.8 מיליארד ש"ח, וכרוך בהגדלת תקרת הגרעון מ-4.9% ל-5.2% והגדלת מגבלת ההוצאה לכ-650.3 מיליארד ש"ח. 

במקביל, אושר תעדוף הוצאות הממשלה נוכח מבצע "עם כלביא" והמשכות הלחימה העצימה ברצועת עזה. מדובר בצעדים המשנים את סדרי העדיפויות בתוך תקציב המדינה הקיים, ולא כתוספת למסגרת התקציב. השינויים משקפים תעדוף של הוצאות הנובעות ממבצע 'עם כלביא' וכן צעדי מדיניות נוספים, ובהם צעדים להאצת הצמיחה במשק. 

הקצאות התקציב כוללות, בין היתר, הקצאה לטובת מתווה להקלת יציאת עובדים לחל"ת, הצבת מיגוניות ושיפוץ מקלטים, שיפוי לרשויות עבור הוצאות חירום ועוד. עיקר המקורות להחלטה בא מהפחתת הקצאות תקציב ליישום הסכמים קואליציוניים וכן תקציב שיועד להטבות מס. במסגרת זאת אישרה הממשלה הפחתה רוחבית בתקציבי משרדי הממשלה משנת 2026 בשיעור של 3.35%. שינוי סדר העדיפויות הממשלתי לצורך מימון הוצאות אזרחיות הנובעות ממבצע 'עם כלביא' וצעדי מדיניות נוספים בתוך מסגרות התקציב הקיימות מבטא את מחויבותה של הממשלה לעקרונות ניהול תקציב אחראי, והפנמה של הצורך לרסן את הנטל שגרעון פיסקלי משית על הציבור.

 בתוך כך, היום נודע מה היקף התמיכה הביטחונית של ארה"ב בישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים