כבמטה קסם: הכנסות מג'יק ירדו ב-2% הרווח זינק ב-39%
מג'יק תעשיות תוכנה, ספקית טכנולוגיה לפיתוח ואינטגרציה עסקיים, פרסמה היום את התוצאות לרבעון ולשנת הכספים שהסתיימו ב-31 בדצמבר 2004. הכנסות החברה ברבעון החולף הסתכמו ב-17.03 מיליון דולר, גידול של 13% מ-15.02 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 וקיטון של 2% בהשוואה לרבעון המקביל של 2003.
בשורה התחתונה הציגה מג'יק רווח נקי של 1.71 מיליון דולר או 5 סנט למניה ברבעון - גידול של 128% בהשוואה לרווח נקי של 750 אלף דולר או 2 סנט למניה ברבעון השלישי של 2004 וגידול של 39% לעומת 1.23 מיליון דולר או 4 סנט למניה, עליהם דווח ברבעון המקביל של 2003.
מניתוח התפלגות ההכנסות עולה, כי מכירות רשיונות התוכנה במהלך הרבעון הסתכמו ב-4.96 מיליון דולר, גידול של 5% לעומת 4.71 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 ו-6.36 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2003. מכירות היישומים הסתכמו ב-2.65 מיליון דולר, גידול של 101% בהשוואה ל-1.32 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004, וגידול של 18% לעומת 2.25 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
זאת ועוד. ההכנסות מתחזוקה ותמיכה הסתכמו ב-3.48 מיליון דולר, גידול של 8% לעומת 3.21 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 ו-22% לעומת 2.85 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2003. ההכנסות מייעוץ ומשירותים אחרים הסתכמו ב-5.94 מיליון דולר, גידול של 3% לעומת 5.77 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 ו-2% לעומת 5.83 מיליון דולר עליהם דווח ברבעון הרביעי של 2003.
ברבעון הרביעי של 2004 היוו המכירות באירופה 37% מסך ההכנסות, ואילו צפון אמריקה, יפאן ושאר מדינות העולם היוו 33%, 18% ו-12% מסך ההכנסות, בהתאמה. בהשוואה לרבעון השלישי של 2004, המכירות באירופה גדלו ב-12%, ואילו בצפון אמריקה, יפאן ושאר העולם גדלו המכירות ב-11% 12% ו-15%, בהתאמה.
עוד ברבעון. הרווח הגולמי ברבעון החולף הסתכם ב-10.19 מיליון דולר - גידול של 10% לעומת 9.30 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 וקיטון של 8% לעומת רווח גולמי של 11.11 מיליון דולר ברבעון המקביל של 2003.
באשר לשנת 2004, דיווחה החברה על הכנסות של 65.2 מיליון דולר - גידול של 3% מ-63.4 מיליון דולר ב-2003. הרווח הנקי הסתכם ב-4.09 מיליון דולר או 13 סנט למניה - גידול של 33% בהשוואה לרווח נקי של 3.07 מיליון דולר או 10 סנט למניה בשנת 2003.
מבחינת התפלגות ההכנסות בשנה זו עולה, כי מכירות רשיונות התוכנה גדלו ב-5% בהשוואה ל-19.7 מיליון דולר ב-2003 אשתקד והסתכמו ב-20.6 מיליון דולר. מכירות היישומים הסתכמו ב-7.41 מיליון דולר, גידול של 2% לעומת 7.28 מיליון דולר ב-2003. ההכנסות מתחזוקה ותמיכה הסתכמו ב-12.56 מיליון דולר, גידול של 16% לעומת 10.85 מיליון דולר בשנה הקודמת. ההכנסות מייעוץ ומשירותים אחרים הסתכמו ב-24.59 מיליון דולר, ירידה של 4% לעומת 25.55 מיליון דולר שדווחו בשנת הכספים 2003.
הרווח הגולמי של מג'יק בשנה החולפת הסתכם ב-39.69 מיליון דולר, גידול של 1% לעומת 39.25 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
בשנת הכספים החולפת היוו המכירות באירופה 39% מסך הכנסות החברה, ואילו המכירות בצפון אמריקה, יפאן ושאר מדינות העולם היוו 32%, 18% ו-11% מהכנסות החברה, בהתאמה. בהשוואה לשנת הכספים 2003, גדלו המכירות באירופה ב-3%, ואילו המכירות בצפון אמריקה, יפאן ושאר מדינות העולם גדלו ב-21%.
מנכ"ל מג'יק תעשיות תוכנה, מנחם הספרי, הגיב על התוצאות ואמר: "אני שמח לדווח על תוצאות הרבעון הרביעי, המייצגות צמיחה בכל קווי העסקים שלנו בהשוואה לרבעון הקודם. iBOLT, מנוע הצמיחה של מג'יק, השיג ביצועים טובים ברבעון ובכל שנת הכספים 2004 ובשנת פעילותו הראשונה הניב מכירות של יותר מ-5 מיליון דולר".
באשר לשנה הקרובה אמר הספרי, כי "ב-2005 נפנה חלק משמעותי ממשאבי השיווק, הפיתוח העסקי והמו"פ של מג'יק ל-iBOLT במטרה לנצל את פוטנציאל השוק שלו במלואו. אנו מאמינים שהשחרור הקרוב של גרסה 2.5 של iBOLT, המהווה פריצת דרך, יחזק עוד את מעמדנו ויכולתנו להתחרות באופן אפקטיבי בשווקי האינטגרציה וניהול תהליכים עסקיים. אנו מקדישים מאמצים רבים לתחום שירות ושמירת הלקוחות ועד כה הצלחנו בכך, כפי שניתן ללמוד מגידול רבעוני של 22% וגידול שנתי של 16% בהכנסות מתחזוקה ותמיכה".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
