כבמטה קסם: הכנסות מג'יק ירדו ב-2% הרווח זינק ב-39%

ברבעון ה-4 של 2004: רווח של 1.71 מ' ד' או 5 סנט למניה על הכנסות של 17.03 מ' ד' ובשנה החולפת כולה: הרווח זינק ב-33% ל-3.07 מ' ד' או 10 סנט למניה וההכנסות צמחו ב-3% ל-65.2 מ' ד'
שרון שפורר |

מג'יק תעשיות תוכנה, ספקית טכנולוגיה לפיתוח ואינטגרציה עסקיים, פרסמה היום את התוצאות לרבעון ולשנת הכספים שהסתיימו ב-31 בדצמבר 2004. הכנסות החברה ברבעון החולף הסתכמו ב-17.03 מיליון דולר, גידול של 13% מ-15.02 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 וקיטון של 2% בהשוואה לרבעון המקביל של 2003.

בשורה התחתונה הציגה מג'יק רווח נקי של 1.71 מיליון דולר או 5 סנט למניה ברבעון - גידול של 128% בהשוואה לרווח נקי של 750 אלף דולר או 2 סנט למניה ברבעון השלישי של 2004 וגידול של 39% לעומת 1.23 מיליון דולר או 4 סנט למניה, עליהם דווח ברבעון המקביל של 2003.

מניתוח התפלגות ההכנסות עולה, כי מכירות רשיונות התוכנה במהלך הרבעון הסתכמו ב-4.96 מיליון דולר, גידול של 5% לעומת 4.71 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 ו-6.36 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2003. מכירות היישומים הסתכמו ב-2.65 מיליון דולר, גידול של 101% בהשוואה ל-1.32 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004, וגידול של 18% לעומת 2.25 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

זאת ועוד. ההכנסות מתחזוקה ותמיכה הסתכמו ב-3.48 מיליון דולר, גידול של 8% לעומת 3.21 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 ו-22% לעומת 2.85 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2003. ההכנסות מייעוץ ומשירותים אחרים הסתכמו ב-5.94 מיליון דולר, גידול של 3% לעומת 5.77 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 ו-2% לעומת 5.83 מיליון דולר עליהם דווח ברבעון הרביעי של 2003.

ברבעון הרביעי של 2004 היוו המכירות באירופה 37% מסך ההכנסות, ואילו צפון אמריקה, יפאן ושאר מדינות העולם היוו 33%, 18% ו-12% מסך ההכנסות, בהתאמה. בהשוואה לרבעון השלישי של 2004, המכירות באירופה גדלו ב-12%, ואילו בצפון אמריקה, יפאן ושאר העולם גדלו המכירות ב-11% 12% ו-15%, בהתאמה.

עוד ברבעון. הרווח הגולמי ברבעון החולף הסתכם ב-10.19 מיליון דולר - גידול של 10% לעומת 9.30 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 וקיטון של 8% לעומת רווח גולמי של 11.11 מיליון דולר ברבעון המקביל של 2003.

באשר לשנת 2004, דיווחה החברה על הכנסות של 65.2 מיליון דולר - גידול של 3% מ-63.4 מיליון דולר ב-2003. הרווח הנקי הסתכם ב-4.09 מיליון דולר או 13 סנט למניה - גידול של 33% בהשוואה לרווח נקי של 3.07 מיליון דולר או 10 סנט למניה בשנת 2003.

מבחינת התפלגות ההכנסות בשנה זו עולה, כי מכירות רשיונות התוכנה גדלו ב-5% בהשוואה ל-19.7 מיליון דולר ב-2003 אשתקד והסתכמו ב-20.6 מיליון דולר. מכירות היישומים הסתכמו ב-7.41 מיליון דולר, גידול של 2% לעומת 7.28 מיליון דולר ב-2003. ההכנסות מתחזוקה ותמיכה הסתכמו ב-12.56 מיליון דולר, גידול של 16% לעומת 10.85 מיליון דולר בשנה הקודמת. ההכנסות מייעוץ ומשירותים אחרים הסתכמו ב-24.59 מיליון דולר, ירידה של 4% לעומת 25.55 מיליון דולר שדווחו בשנת הכספים 2003.

הרווח הגולמי של מג'יק בשנה החולפת הסתכם ב-39.69 מיליון דולר, גידול של 1% לעומת 39.25 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

בשנת הכספים החולפת היוו המכירות באירופה 39% מסך הכנסות החברה, ואילו המכירות בצפון אמריקה, יפאן ושאר מדינות העולם היוו 32%, 18% ו-11% מהכנסות החברה, בהתאמה. בהשוואה לשנת הכספים 2003, גדלו המכירות באירופה ב-3%, ואילו המכירות בצפון אמריקה, יפאן ושאר מדינות העולם גדלו ב-21%.

מנכ"ל מג'יק תעשיות תוכנה, מנחם הספרי, הגיב על התוצאות ואמר: "אני שמח לדווח על תוצאות הרבעון הרביעי, המייצגות צמיחה בכל קווי העסקים שלנו בהשוואה לרבעון הקודם. iBOLT, מנוע הצמיחה של מג'יק, השיג ביצועים טובים ברבעון ובכל שנת הכספים 2004 ובשנת פעילותו הראשונה הניב מכירות של יותר מ-5 מיליון דולר".

באשר לשנה הקרובה אמר הספרי, כי "ב-2005 נפנה חלק משמעותי ממשאבי השיווק, הפיתוח העסקי והמו"פ של מג'יק ל-iBOLT במטרה לנצל את פוטנציאל השוק שלו במלואו. אנו מאמינים שהשחרור הקרוב של גרסה 2.5 של iBOLT, המהווה פריצת דרך, יחזק עוד את מעמדנו ויכולתנו להתחרות באופן אפקטיבי בשווקי האינטגרציה וניהול תהליכים עסקיים. אנו מקדישים מאמצים רבים לתחום שירות ושמירת הלקוחות ועד כה הצלחנו בכך, כפי שניתן ללמוד מגידול רבעוני של 22% וגידול שנתי של 16% בהכנסות מתחזוקה ותמיכה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.