כבמטה קסם: הכנסות מג'יק ירדו ב-2% הרווח זינק ב-39%

ברבעון ה-4 של 2004: רווח של 1.71 מ' ד' או 5 סנט למניה על הכנסות של 17.03 מ' ד' ובשנה החולפת כולה: הרווח זינק ב-33% ל-3.07 מ' ד' או 10 סנט למניה וההכנסות צמחו ב-3% ל-65.2 מ' ד'
שרון שפורר |

מג'יק תעשיות תוכנה, ספקית טכנולוגיה לפיתוח ואינטגרציה עסקיים, פרסמה היום את התוצאות לרבעון ולשנת הכספים שהסתיימו ב-31 בדצמבר 2004. הכנסות החברה ברבעון החולף הסתכמו ב-17.03 מיליון דולר, גידול של 13% מ-15.02 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 וקיטון של 2% בהשוואה לרבעון המקביל של 2003.

בשורה התחתונה הציגה מג'יק רווח נקי של 1.71 מיליון דולר או 5 סנט למניה ברבעון - גידול של 128% בהשוואה לרווח נקי של 750 אלף דולר או 2 סנט למניה ברבעון השלישי של 2004 וגידול של 39% לעומת 1.23 מיליון דולר או 4 סנט למניה, עליהם דווח ברבעון המקביל של 2003.

מניתוח התפלגות ההכנסות עולה, כי מכירות רשיונות התוכנה במהלך הרבעון הסתכמו ב-4.96 מיליון דולר, גידול של 5% לעומת 4.71 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 ו-6.36 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2003. מכירות היישומים הסתכמו ב-2.65 מיליון דולר, גידול של 101% בהשוואה ל-1.32 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004, וגידול של 18% לעומת 2.25 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

זאת ועוד. ההכנסות מתחזוקה ותמיכה הסתכמו ב-3.48 מיליון דולר, גידול של 8% לעומת 3.21 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 ו-22% לעומת 2.85 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2003. ההכנסות מייעוץ ומשירותים אחרים הסתכמו ב-5.94 מיליון דולר, גידול של 3% לעומת 5.77 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 ו-2% לעומת 5.83 מיליון דולר עליהם דווח ברבעון הרביעי של 2003.

ברבעון הרביעי של 2004 היוו המכירות באירופה 37% מסך ההכנסות, ואילו צפון אמריקה, יפאן ושאר מדינות העולם היוו 33%, 18% ו-12% מסך ההכנסות, בהתאמה. בהשוואה לרבעון השלישי של 2004, המכירות באירופה גדלו ב-12%, ואילו בצפון אמריקה, יפאן ושאר העולם גדלו המכירות ב-11% 12% ו-15%, בהתאמה.

עוד ברבעון. הרווח הגולמי ברבעון החולף הסתכם ב-10.19 מיליון דולר - גידול של 10% לעומת 9.30 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 וקיטון של 8% לעומת רווח גולמי של 11.11 מיליון דולר ברבעון המקביל של 2003.

באשר לשנת 2004, דיווחה החברה על הכנסות של 65.2 מיליון דולר - גידול של 3% מ-63.4 מיליון דולר ב-2003. הרווח הנקי הסתכם ב-4.09 מיליון דולר או 13 סנט למניה - גידול של 33% בהשוואה לרווח נקי של 3.07 מיליון דולר או 10 סנט למניה בשנת 2003.

מבחינת התפלגות ההכנסות בשנה זו עולה, כי מכירות רשיונות התוכנה גדלו ב-5% בהשוואה ל-19.7 מיליון דולר ב-2003 אשתקד והסתכמו ב-20.6 מיליון דולר. מכירות היישומים הסתכמו ב-7.41 מיליון דולר, גידול של 2% לעומת 7.28 מיליון דולר ב-2003. ההכנסות מתחזוקה ותמיכה הסתכמו ב-12.56 מיליון דולר, גידול של 16% לעומת 10.85 מיליון דולר בשנה הקודמת. ההכנסות מייעוץ ומשירותים אחרים הסתכמו ב-24.59 מיליון דולר, ירידה של 4% לעומת 25.55 מיליון דולר שדווחו בשנת הכספים 2003.

הרווח הגולמי של מג'יק בשנה החולפת הסתכם ב-39.69 מיליון דולר, גידול של 1% לעומת 39.25 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

בשנת הכספים החולפת היוו המכירות באירופה 39% מסך הכנסות החברה, ואילו המכירות בצפון אמריקה, יפאן ושאר מדינות העולם היוו 32%, 18% ו-11% מהכנסות החברה, בהתאמה. בהשוואה לשנת הכספים 2003, גדלו המכירות באירופה ב-3%, ואילו המכירות בצפון אמריקה, יפאן ושאר מדינות העולם גדלו ב-21%.

מנכ"ל מג'יק תעשיות תוכנה, מנחם הספרי, הגיב על התוצאות ואמר: "אני שמח לדווח על תוצאות הרבעון הרביעי, המייצגות צמיחה בכל קווי העסקים שלנו בהשוואה לרבעון הקודם. iBOLT, מנוע הצמיחה של מג'יק, השיג ביצועים טובים ברבעון ובכל שנת הכספים 2004 ובשנת פעילותו הראשונה הניב מכירות של יותר מ-5 מיליון דולר".

באשר לשנה הקרובה אמר הספרי, כי "ב-2005 נפנה חלק משמעותי ממשאבי השיווק, הפיתוח העסקי והמו"פ של מג'יק ל-iBOLT במטרה לנצל את פוטנציאל השוק שלו במלואו. אנו מאמינים שהשחרור הקרוב של גרסה 2.5 של iBOLT, המהווה פריצת דרך, יחזק עוד את מעמדנו ויכולתנו להתחרות באופן אפקטיבי בשווקי האינטגרציה וניהול תהליכים עסקיים. אנו מקדישים מאמצים רבים לתחום שירות ושמירת הלקוחות ועד כה הצלחנו בכך, כפי שניתן ללמוד מגידול רבעוני של 22% וגידול שנתי של 16% בהכנסות מתחזוקה ותמיכה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.    

אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

 

הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.


הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה  יוכפל. 

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.