כבמטה קסם: הכנסות מג'יק ירדו ב-2% הרווח זינק ב-39%

ברבעון ה-4 של 2004: רווח של 1.71 מ' ד' או 5 סנט למניה על הכנסות של 17.03 מ' ד' ובשנה החולפת כולה: הרווח זינק ב-33% ל-3.07 מ' ד' או 10 סנט למניה וההכנסות צמחו ב-3% ל-65.2 מ' ד'
שרון שפורר |

מג'יק תעשיות תוכנה, ספקית טכנולוגיה לפיתוח ואינטגרציה עסקיים, פרסמה היום את התוצאות לרבעון ולשנת הכספים שהסתיימו ב-31 בדצמבר 2004. הכנסות החברה ברבעון החולף הסתכמו ב-17.03 מיליון דולר, גידול של 13% מ-15.02 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 וקיטון של 2% בהשוואה לרבעון המקביל של 2003.

בשורה התחתונה הציגה מג'יק רווח נקי של 1.71 מיליון דולר או 5 סנט למניה ברבעון - גידול של 128% בהשוואה לרווח נקי של 750 אלף דולר או 2 סנט למניה ברבעון השלישי של 2004 וגידול של 39% לעומת 1.23 מיליון דולר או 4 סנט למניה, עליהם דווח ברבעון המקביל של 2003.

מניתוח התפלגות ההכנסות עולה, כי מכירות רשיונות התוכנה במהלך הרבעון הסתכמו ב-4.96 מיליון דולר, גידול של 5% לעומת 4.71 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 ו-6.36 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2003. מכירות היישומים הסתכמו ב-2.65 מיליון דולר, גידול של 101% בהשוואה ל-1.32 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004, וגידול של 18% לעומת 2.25 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

זאת ועוד. ההכנסות מתחזוקה ותמיכה הסתכמו ב-3.48 מיליון דולר, גידול של 8% לעומת 3.21 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 ו-22% לעומת 2.85 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2003. ההכנסות מייעוץ ומשירותים אחרים הסתכמו ב-5.94 מיליון דולר, גידול של 3% לעומת 5.77 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 ו-2% לעומת 5.83 מיליון דולר עליהם דווח ברבעון הרביעי של 2003.

ברבעון הרביעי של 2004 היוו המכירות באירופה 37% מסך ההכנסות, ואילו צפון אמריקה, יפאן ושאר מדינות העולם היוו 33%, 18% ו-12% מסך ההכנסות, בהתאמה. בהשוואה לרבעון השלישי של 2004, המכירות באירופה גדלו ב-12%, ואילו בצפון אמריקה, יפאן ושאר העולם גדלו המכירות ב-11% 12% ו-15%, בהתאמה.

עוד ברבעון. הרווח הגולמי ברבעון החולף הסתכם ב-10.19 מיליון דולר - גידול של 10% לעומת 9.30 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 וקיטון של 8% לעומת רווח גולמי של 11.11 מיליון דולר ברבעון המקביל של 2003.

באשר לשנת 2004, דיווחה החברה על הכנסות של 65.2 מיליון דולר - גידול של 3% מ-63.4 מיליון דולר ב-2003. הרווח הנקי הסתכם ב-4.09 מיליון דולר או 13 סנט למניה - גידול של 33% בהשוואה לרווח נקי של 3.07 מיליון דולר או 10 סנט למניה בשנת 2003.

מבחינת התפלגות ההכנסות בשנה זו עולה, כי מכירות רשיונות התוכנה גדלו ב-5% בהשוואה ל-19.7 מיליון דולר ב-2003 אשתקד והסתכמו ב-20.6 מיליון דולר. מכירות היישומים הסתכמו ב-7.41 מיליון דולר, גידול של 2% לעומת 7.28 מיליון דולר ב-2003. ההכנסות מתחזוקה ותמיכה הסתכמו ב-12.56 מיליון דולר, גידול של 16% לעומת 10.85 מיליון דולר בשנה הקודמת. ההכנסות מייעוץ ומשירותים אחרים הסתכמו ב-24.59 מיליון דולר, ירידה של 4% לעומת 25.55 מיליון דולר שדווחו בשנת הכספים 2003.

הרווח הגולמי של מג'יק בשנה החולפת הסתכם ב-39.69 מיליון דולר, גידול של 1% לעומת 39.25 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

בשנת הכספים החולפת היוו המכירות באירופה 39% מסך הכנסות החברה, ואילו המכירות בצפון אמריקה, יפאן ושאר מדינות העולם היוו 32%, 18% ו-11% מהכנסות החברה, בהתאמה. בהשוואה לשנת הכספים 2003, גדלו המכירות באירופה ב-3%, ואילו המכירות בצפון אמריקה, יפאן ושאר מדינות העולם גדלו ב-21%.

מנכ"ל מג'יק תעשיות תוכנה, מנחם הספרי, הגיב על התוצאות ואמר: "אני שמח לדווח על תוצאות הרבעון הרביעי, המייצגות צמיחה בכל קווי העסקים שלנו בהשוואה לרבעון הקודם. iBOLT, מנוע הצמיחה של מג'יק, השיג ביצועים טובים ברבעון ובכל שנת הכספים 2004 ובשנת פעילותו הראשונה הניב מכירות של יותר מ-5 מיליון דולר".

באשר לשנה הקרובה אמר הספרי, כי "ב-2005 נפנה חלק משמעותי ממשאבי השיווק, הפיתוח העסקי והמו"פ של מג'יק ל-iBOLT במטרה לנצל את פוטנציאל השוק שלו במלואו. אנו מאמינים שהשחרור הקרוב של גרסה 2.5 של iBOLT, המהווה פריצת דרך, יחזק עוד את מעמדנו ויכולתנו להתחרות באופן אפקטיבי בשווקי האינטגרציה וניהול תהליכים עסקיים. אנו מקדישים מאמצים רבים לתחום שירות ושמירת הלקוחות ועד כה הצלחנו בכך, כפי שניתן ללמוד מגידול רבעוני של 22% וגידול שנתי של 16% בהכנסות מתחזוקה ותמיכה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למחוק את העתירה נגד הביטוח הלאומי

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.