כבמטה קסם: הכנסות מג'יק ירדו ב-2% הרווח זינק ב-39%

ברבעון ה-4 של 2004: רווח של 1.71 מ' ד' או 5 סנט למניה על הכנסות של 17.03 מ' ד' ובשנה החולפת כולה: הרווח זינק ב-33% ל-3.07 מ' ד' או 10 סנט למניה וההכנסות צמחו ב-3% ל-65.2 מ' ד'
שרון שפורר |

מג'יק תעשיות תוכנה, ספקית טכנולוגיה לפיתוח ואינטגרציה עסקיים, פרסמה היום את התוצאות לרבעון ולשנת הכספים שהסתיימו ב-31 בדצמבר 2004. הכנסות החברה ברבעון החולף הסתכמו ב-17.03 מיליון דולר, גידול של 13% מ-15.02 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 וקיטון של 2% בהשוואה לרבעון המקביל של 2003.

בשורה התחתונה הציגה מג'יק רווח נקי של 1.71 מיליון דולר או 5 סנט למניה ברבעון - גידול של 128% בהשוואה לרווח נקי של 750 אלף דולר או 2 סנט למניה ברבעון השלישי של 2004 וגידול של 39% לעומת 1.23 מיליון דולר או 4 סנט למניה, עליהם דווח ברבעון המקביל של 2003.

מניתוח התפלגות ההכנסות עולה, כי מכירות רשיונות התוכנה במהלך הרבעון הסתכמו ב-4.96 מיליון דולר, גידול של 5% לעומת 4.71 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 ו-6.36 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2003. מכירות היישומים הסתכמו ב-2.65 מיליון דולר, גידול של 101% בהשוואה ל-1.32 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004, וגידול של 18% לעומת 2.25 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

זאת ועוד. ההכנסות מתחזוקה ותמיכה הסתכמו ב-3.48 מיליון דולר, גידול של 8% לעומת 3.21 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 ו-22% לעומת 2.85 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2003. ההכנסות מייעוץ ומשירותים אחרים הסתכמו ב-5.94 מיליון דולר, גידול של 3% לעומת 5.77 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 ו-2% לעומת 5.83 מיליון דולר עליהם דווח ברבעון הרביעי של 2003.

ברבעון הרביעי של 2004 היוו המכירות באירופה 37% מסך ההכנסות, ואילו צפון אמריקה, יפאן ושאר מדינות העולם היוו 33%, 18% ו-12% מסך ההכנסות, בהתאמה. בהשוואה לרבעון השלישי של 2004, המכירות באירופה גדלו ב-12%, ואילו בצפון אמריקה, יפאן ושאר העולם גדלו המכירות ב-11% 12% ו-15%, בהתאמה.

עוד ברבעון. הרווח הגולמי ברבעון החולף הסתכם ב-10.19 מיליון דולר - גידול של 10% לעומת 9.30 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2004 וקיטון של 8% לעומת רווח גולמי של 11.11 מיליון דולר ברבעון המקביל של 2003.

באשר לשנת 2004, דיווחה החברה על הכנסות של 65.2 מיליון דולר - גידול של 3% מ-63.4 מיליון דולר ב-2003. הרווח הנקי הסתכם ב-4.09 מיליון דולר או 13 סנט למניה - גידול של 33% בהשוואה לרווח נקי של 3.07 מיליון דולר או 10 סנט למניה בשנת 2003.

מבחינת התפלגות ההכנסות בשנה זו עולה, כי מכירות רשיונות התוכנה גדלו ב-5% בהשוואה ל-19.7 מיליון דולר ב-2003 אשתקד והסתכמו ב-20.6 מיליון דולר. מכירות היישומים הסתכמו ב-7.41 מיליון דולר, גידול של 2% לעומת 7.28 מיליון דולר ב-2003. ההכנסות מתחזוקה ותמיכה הסתכמו ב-12.56 מיליון דולר, גידול של 16% לעומת 10.85 מיליון דולר בשנה הקודמת. ההכנסות מייעוץ ומשירותים אחרים הסתכמו ב-24.59 מיליון דולר, ירידה של 4% לעומת 25.55 מיליון דולר שדווחו בשנת הכספים 2003.

הרווח הגולמי של מג'יק בשנה החולפת הסתכם ב-39.69 מיליון דולר, גידול של 1% לעומת 39.25 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

בשנת הכספים החולפת היוו המכירות באירופה 39% מסך הכנסות החברה, ואילו המכירות בצפון אמריקה, יפאן ושאר מדינות העולם היוו 32%, 18% ו-11% מהכנסות החברה, בהתאמה. בהשוואה לשנת הכספים 2003, גדלו המכירות באירופה ב-3%, ואילו המכירות בצפון אמריקה, יפאן ושאר מדינות העולם גדלו ב-21%.

מנכ"ל מג'יק תעשיות תוכנה, מנחם הספרי, הגיב על התוצאות ואמר: "אני שמח לדווח על תוצאות הרבעון הרביעי, המייצגות צמיחה בכל קווי העסקים שלנו בהשוואה לרבעון הקודם. iBOLT, מנוע הצמיחה של מג'יק, השיג ביצועים טובים ברבעון ובכל שנת הכספים 2004 ובשנת פעילותו הראשונה הניב מכירות של יותר מ-5 מיליון דולר".

באשר לשנה הקרובה אמר הספרי, כי "ב-2005 נפנה חלק משמעותי ממשאבי השיווק, הפיתוח העסקי והמו"פ של מג'יק ל-iBOLT במטרה לנצל את פוטנציאל השוק שלו במלואו. אנו מאמינים שהשחרור הקרוב של גרסה 2.5 של iBOLT, המהווה פריצת דרך, יחזק עוד את מעמדנו ויכולתנו להתחרות באופן אפקטיבי בשווקי האינטגרציה וניהול תהליכים עסקיים. אנו מקדישים מאמצים רבים לתחום שירות ושמירת הלקוחות ועד כה הצלחנו בכך, כפי שניתן ללמוד מגידול רבעוני של 22% וגידול שנתי של 16% בהכנסות מתחזוקה ותמיכה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.