בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם

גם מס היסף-מס העשירים עבר בקריאה ראשונה - שאלות ותשובות על מס יסף; וגם מה משמעות הקפאת מדרגות מס שבח ומס רכישה
איציק יצחקי | (9)
נושאים בכתבה מדרגות מס מס יסף

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית להקפאת מדרגות המס, שבין היתר כוללת הקפאת עדכון מדרגות מס הכנסה, מס רכישה, מס שבח, נקודות זיכוי והכנסה מוכרת לתרומות. גם מס היסף, המוטל על בעלי הכנסות גבוהות, יעלה ב-2% נוספים. צעדים אלו נועדו, לטענת האוצר, לחזק את יציבותה הכלכלית של המדינה לאור האתגרים הביטחוניים. ההצעה, שזכתה לתמיכה של 51 חברי כנסת מול 40 מתנגדים, צפויה להעביר למדינה הכנסות נוספות בשווי 25.2 מיליארד שקלים עד לשנת 2028.

איך זה משפיע על הישראלים?

ביזפורטל ניתח את הגזרות הכלכליות והשפעתם על הכיס של הציבור -  משפחה ממוצעת תיפגע ב-1,000 שקל בחודש; מה אפשר לעשות?הפגיעה הרבה יותר מההערכות המוקדמות - הנה החישוב; וגם - איך תקציב הגזירות ישפיע על מדד המחירים לצרכן ועל הריבית?  הערכה זו קיבלה גושפנקא מהערכת הכלכלן הראשי אתמול שהתייחס לפגיעה של כ-8-9 אלף שקל בשנה.

כך או אחרת, הקפאת מדרגות המס משמעותה שהמדרגות לא יעודכנו בהתאם לעליית המדד בשנים הקרובות, מה שעלול להביא לשחיקה בכוח הקנייה של הציבור, במיוחד עבור שכבות השכר הנמוכות והבינוניות. אם המדד ימשיך לעלות, כפי שמוערך ב-3.2% השנה, ציבור העובדים עלול למצוא עצמו משלם יותר מס, בעוד ההכנסה הנקייה יורדת. ההערכה היא שהקפאת המדרגות תפגע בעד 14% מהשכר נטו בתקופת ההקפאה הצפויה.

בנוסף, הקפאת מדרגות מס הרכישה ומס השבח תשפיע על שוק הנדל"ן, שכן יותר רוכשים ומוכרים ישלמו מס גבוה יותר עבור עסקאות נדל"ן בשל אי-העדכון לתנאי השוק. קביעת עדכון המסים באופן אחיד, ללא התחשבות בעליית המחירים, תכביד על רוכשי הדירות, תגדיל את הוצאות הרכישה ותכביד על מי שמבקש למכור את הנכס ולצבור הון עתידי.

לפי החוק המוצע, גם נקודות זיכוי, קצבאות ותקרות פטור ממס שבח לא יעודכנו בשנים הקרובות, מה שמותיר את החוסכים והמשקיעים במצב קשה יותר לעמוד בעלויות החיים, שצפויות לעלות בהתאם למדד. החוק גם מגביל את הפטור על קצבאות הפנסיה המוקדמת לשיעור נוכחי של 52% בלבד, ולא יאפשר את העלאתו לשיעור של 67%, שתוכננה לשנת 2025. מדובר בהגבלה שתפגע באופן משמעותי בתכנון הפנסיוני של מבוטחים לקראת גיל פרישה ותקטין את הסכום החודשי שיהיה פטור ממס.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חמסנים (ל"ת)
    פחמן 14 12/11/2024 10:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דווקא צעדים טובים 12/11/2024 09:07
    הגב לתגובה זו
    וכמו בכל מדינה מתקדמת, העשירים צריכים לשאת בנטל יותר מהעניים
  • אבנר 12/11/2024 11:01
    הגב לתגובה זו
    לא נוגעים בשומנים (פנסיות תקציביות, מגזר מיבורי)
  • מי שישא בעיקר הנטל יהיה מעמד הביניים העובד (ל"ת)
    שי 12/11/2024 10:53
    הגב לתגובה זו
  • גור 12/11/2024 11:33
    חייבים לתגמל את החרדים , שבתקופת המלחמה תיגברו את מערכי הלימוד , ואפילו השנה, בניגוד לכל שנה , לא טיילו בגליל ובגולן בתקופת "בין הזמנים" , ועל כך ראויים הם לתגמול
  • מקובל, אבל רק אחרי שיראו דוגמא ויסגרו משרדי ממשלה! (ל"ת)
    צרי 12/11/2024 10:47
    הגב לתגובה זו
  • עמי 12/11/2024 11:12
    הכסף הגדול זה משרד הביטחון ומשרד החינוך.
  • עוד כוכב 12/11/2024 10:38
    הגב לתגובה זו
    עוד גאון - למה אין מה לעשות? מה עם לקצץ בגזירות לחרדים???? מה עם לעודד תעסוקה של חרדים ואז הם יכניסו מסים למדינה אבל היי העיקר ירית שטויות!!!
  • נתאי 12/11/2024 12:59
    50 אלף שח מימון לכל סטודנט שלומד ואיפה הוא בדיוק תרם למדינה. חוץ מגניבות אלימות רציחות
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".