סרטן, קורונה ומחלות לב: הנתונים שחושפים למה אנשים מתים בישראל
סיבת המוות השכיחה ביותר בישראל בשנת 2022 היא מחלות ממאירות (סרטן) ואחריה - מחלות לב. מנתוני הלמ"ס עולה כי נגיף קורונה (COVID-19) היה סיבת המוות השלישית בשכיחותה בשנים 2022-2020. ההתפרצות הגיעה לשיא בשנת 2021, וגרמה ל-4,800 נפטרים שהם 9.5% מכלל הפטירות באותה שנה. הקורונה הייתה סיבת המוות החמישית בשכיחותה בקבוצות הגיל: 17-5, 24-18, 44-25, 64-45. שיעורי התמותה מנגיף קורונה המתוקננים לגיל היו גבוהים אצל גברים פי 1.6 לעומת נשים, ובקרב ערבים – פי 1.8 לעומת יהודים.
פערים גדולים בין צעירים למבוגרים. סיבות מוות לפי גיל (למ"ס)
שיעורי התמותה ממחלות זיהומיות עלו בעיקר בעשור האחרון, והן הפכו לסיבת המוות השלישית בשכיחותה בשנים 2019-2015, מעט לפני הסוכרת. בשנים 2022-2020 הן היו סיבת המוות הרביעית אחרי מחלת נגיף קורונה. הסיבה השכיחה בקבוצה זו הייתה אלח דם (Sepsis) – 83% מהנפטרים.
עוד עולה, כי שיעורי התמותה ממחלתת לב איסכמית וממחלות כלי דם במוח ירדו ביותר מ-80% מתחילת שנות השמונים. שיעורי התמותה ממרבית סיבות המוות גבוהים יותר בקרב ערבים לעומת יהודים. הסיבות שבהן ההבדלים גדולים במיוחד הן: סוכרת (פי 2.2 אצל ערבים לעומת יהודים), מחלות כרוניות של דרכי הנשימה העליונות (פי 2.0), תאונות דרכים (פי 2.5) ורצח (פי 8.2). לעומת זאת, השיעורים המתוקננים בהתאבדויות ובדמנצייה (קיהיון) בקרב היהודים גבוהים לעומת ערבים פי 2.1 ופי 1.3, בהתאמה.
- בעלים של חברה בן 50 חטף אירוע מוחי - איך למנוע מהחברה לקרוס?
- ביוג'ן נופלת ב-6% בטרום- דיווחים על מוות של משתתף בניסוי של החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסמפונות והריאה הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל (20.1% מכלל הפטירות מסרטן), ונמוך לעומת מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן השד הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל (18.4% מכלל הפטירות מסרטן), וגבוה מאוד לעומת מדינות ה-OECD (במקום ה-21 מתוך 26 המדינות החברות ב-OECD).למטא דאטה (הגדרות והסברים).
בשנת 2022 נפטרו בישראל 51,753 תושבים, שהם חצי אחוז מאוכלוסיית ישראל באותה שנה. 51% מהנפטרים היו זכרים, ו-49% – נשים. 84% מהנפטרים היו מעל גיל 65 (67% מהנפטרים היו מעל גיל 75 ו-40% – מעל גיל 85). 5% מהנפטרים היו מתחת לגיל 45, 1% מהנפטרים (515) היו תינוקות עד גיל שנה. שיעור התמותה הגולמי באותה שנה עמד על 5.4 ל-1,000 תושבים (5.4 ב-2021, 5.3 ב-2020) – גבוה יותר מהשיעור ב-2019, לפני מגפת הקורונה שעמד על 5.1 ל-1,000.
ומה לגבי נתוני הקורונה? בשנים 2022-2020 נפטרו בישראל 12,304 איש בסך הכל מנגיף קורונה. 3,160 נפטרו בשנת 2020, 4,800 בשנת 2021 ו-4,344 בשנת 2022. מספר הנפטרים מנגיף קורונה הגבוה ביותר היה בינואר 2021 ואחריו בפברואר 2022, ואחוז הנפטרים מנגיף קורונה מכלל הנפטרים באותם חודשים הגיע ל-26.3% ול-25.1%, בהתאמה. בשנת 2022 נפטרו 4,344 מהנגיף (8.4% מכלל הנפטרים).
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
בשנת 2022 שאתות ממאירות ומחלות לב היו שתי סיבות המוות השכיחות בשני המינים. שאתות ממאירות גרמו ל-22.9% מהפטירות בקרב הגברים ול-22.1% מהפטירות בקרב הנשים. מחלות לב גרמו ל-12.7% מהפטירות בקרב גברים ול-12.2% מהפטירות בקרב נשים. סיבת המוות השלישית בשכיחותה בשני המינים הייתה מחלת נגיף קורונה – 8.7% מהפטירות בקרב גברים ו-8.0% מהפטירות בקרב נשים.
סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הגברים היו: סרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה (20.1% מכל הפטירות מסרטן), סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת (9.7%), וסרטן הלבלב (8.6%). סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הנשים היו: סרטן השד (18.4% מכלל הפטירות מסרטן), סרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה (11.6%) וסרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת (9.4%).
בקרב הגברים, הסיבה הרביעית בשכיחותה הייתה מחלות זיהומיות (4.9% מהפטירות) ואחריה כל הסיבות החיצוניות (4.8% מהפטירות). בקרב הנשים, סיבת המוות הרביעית בשכיחותה הייתה דמנצייה (5.5% מהפטירות) ואחריה סוכרת (5%). כאמור, סיבות מוות חיצוניות היו במקום החמישי בקרב הגברים ובמקום האחד-עשר בקרב הנשים; דמנצייה הייתה במקום הרביעי בקרב הנשים ובמקום האחד-עשר בקרב הגברים.
סיבות המוות השכיחות ביותר בקרב תינוקות (עד גיל שנה) היו סיבות סב-לידתיות (41.7% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (32.4%). בקרב פעוטות (בני 4-1 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר היו סיבות חיצוניות (20% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (15.4%). בגילי הילדות (17-5 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות חיצוניות (32.4%) וסרטן (18.6%). בקרב צעירים בני 24-18 מרבית הפטירות נגרמו מסיבות חיצוניות (52.6%). בקבוצת הגיל 44-25 סיבות המוות השכיחות ביותר היו סיבות חיצוניות (25.2%) וסרטן (24.4%). בקבוצות הגיל 64-45 ו-84-65, סיבת המוות השכיחה ביותר היא סרטן (36.9% ו-28.5%, בהתאמה), בקבוצת הגיל 85 ומעלה סיבות המוות השכיחות ביותר היו מחלות לב (16.1%) וסרטן (12.9%).
ממה אנשים מתים בישראל? פערים בין יהודים לערבים (למ"ס)
ואיך אנחנו מול העולם? בהשוואה בין-לאומית עם מדינות ה-OECD של שיעורי תמותה ישראל מדורגת במקום השמיני בתמותה מכל הסיבות. שיעורי התמותה מסיבות המוות המובילות בישראל - סרטן, מחלת לב איסכמית ומחלות כלי דם במוח בישראל נמוכים יחסית ממרבית מדינות ה-OECD.
ישראל מדורגת במקום השמיני בתמותה מכל הסיבות. שיעורי התמותה מסיבות המוות המובילות בישראל - סרטן, מחלת לב איסכמית ומחלות כלי דם במוח בישראל נמוכים יחסית ממרבית מדינות ה-OECD. גם שיעור התמותה ממחלת נגיף קורונה נמוך מממוצע מדינות ה-OECD וממרבית המדינות. שיעור התמותה ממחלות זיהומיות, מסוכרת וממחלות כליה גבוהים מאוד יחסית למדינות ה-OECD. במחלות זיהומיות שיעורי התמותה בישראל הם הגבוהים ביותר במדינות ה-OECD, ומסוכרת רק במדינות קולומביה, צ'כיה, קוסטה ריקה ומקסיקו השיעורים גבוהים יותר.
שיעורי התמותה ממרבית סיבות המוות גבוהים יותר בקרב ערבים לעומת יהודים. הסיבות שבהן ההבדלים גדולים במיוחד הן: סוכרת (פי 2.2 אצל ערבים לעומת יהודים), מחלות כרוניות של דרכי הנשימה העליונות (פי 2), תאונות דרכים (פי 2.5) ורצח (פי 8.2). לעומת זאת, השיעורים המתוקננים בהתאבדויות ובדמנצייה (קיהיון) בקרב היהודים גבוהים לעומת ערבים פי 2.1 ופי 1.3, בהתאמה.
- 1.אריאל 17/04/2024 22:13הגב לתגובה זוהחיסונים שדחפו לכם במסווה של להגן עליכם
- אסור לדבר על זה (ל"ת)גל 18/04/2024 10:43הגב לתגובה זו

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.