האם זה הזמן להטיל מס ירושה? מה אומרים המומחים

התקופה הנוכחית שבה יש חור תקציבי ותזרימי עם מלחמה רחבה ואי וודאות גדולה, היא הזדמנות להטלת המס הזה. הטלת מס עם הגיון שאומר שמעל סכום מסוים יש לשלם מס היא צודקת, חברתית ומעודדת שיוויון והקטנת פערים. על זה כולם מסכימים. אז למה לא להטיל אותו? כי יהיה קשה מאוד לאכוף אותו, כי יהיו תחמונים והעברה של תושבות וטריקים נוספים כדי לברוח ממנו, כי הלובי יהיה גדול, חזק ועשיר והוא לא ייתן לזה לעבור. וגם - כי יש סיבות אובייקטיביות שיגרמו כנראה, לפחות בשלבים הראשונים שאחרי הטלת המס שהוא לא יניב הרבה.   חוץ מזה וזאת כנראה הסיבה העיקרית - יש אלטרנטיבות מהירות, טובות ויעילות יותר.  עו"ד טלי ירון אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה וכיום שותפה במשרד עורכי הדין ירון אלדר, פלר, שורץ, מתקשה להבין למה לא מעלים את מס החברות. אבל רגע לפני מס החברות, קצת היסטוריה על מס ירושה. 

משנות ה-50 ועד לשנת 1981 כל מי שמת והותיר אחריו ירושה, עזבונו היה ממוסה לפי מדרגות המס בחוק. ב-1981 החליטה הממשלה לבטל את החוק. הטענה לביטולו בין היתר הייתה שמדובר בחוק לא צודק, שכן על האזרחים שחסכו שקל לשקל, מוטל כפל מס על כספים שכבר מוסו בעבר ואין זה צודק להטיל מס נוסף על צבירת הנכסים והחסכונות. בפרט שאם המדינה חושקת בעוד מקורות הכנסה להעשיר את קופתה  עליה לטפל קודם כל בהון השחור. זה נכון שמדובר במס כפול, אבל מס כפול על הון גדול הוא מתבקש - כלכלית, חברתית וצמצמום אי השיוויון. הרעיונות להטלת מס עזבון בעשרים השנים האחרונות היו רק מעל סכום מסויים שיהיה גבהו באופן יחסי.   

"העלות בהטלת מס ירושה לא שווה את התועלת. את חוק הירושה משנות ה-80 ביטלו בין ה יתרכי ראו שהגבייה בפועל לא מצדיקה את המנגנון" מסבירה עו"ד טלי ירון אלדר.

• "חשבוניות ישראל " לא ימנע את תופעת החשבוניות הפיקטיביות
• "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?

מבחינת אלדר אנשים שמנסים להעלות מהאוב את רעיון מס הירושה לא מבינים ש"מדובר בהוראה סופר מורכבת שיהיו חייבים להעביר בחקיקה חדשה ומסובכת שקשה יהיה לאכוף אותה  על ידי השלטון".

היכן הקושי? "יצטרכו למסות מתנות, אחרת כולם יעבירו ליורשים לפני מותם מתנות ויתחמקו ממס עיזבון".

עוד תכניות

טלי ירון אלדר - "יש דרכים אחרות למסות עשירים - מס יסף, מס חברות ועוד" (צלם: תומר יעקובסון) 

• עסקה ראשונה מכספי הסיוע האמריקאי: רפאל תרחיב את ייצור מיירטי כיפת ברזל
• הסכם קיבוצי חדש ברשות המסים: תוספות שכר ושיפור תנאים לעובדים
• תוכן שיווקי כמה מצבים בהם עו"ד ירושות וצוואות הוא הכתובת עבורכם

גם אם מדובר בקושי ומוכרבות התקדמנו מאוד טכנולוגית מאז שנות ה-70 אני מניחה שכיום יהיה הרבה יותר קל לבצע חישובים "נכון, אך זה יוביל למצד שכל אזרח יצטרך להגיש דוחות שנתיים למס הכנסה. מתנה של דודה ברכה מנתיבות בסכום של כ-50 שקל לבן שלה, תצטרך להיות מדווחת לרשויות מס הכנסה, שכן זאת מתנה שיכולה להינתן כחלק מהתחמקות עתידי ממס ירושה".  

יש לך דוגמא? "אם משהו ירש דירת מגורים, האם היורש יידרש למכור את הדירה בשביל שנוכל לאמוד את שוויה? ואם הוא יחליט לא למכור יחלו אין ספור התדיינויות משפטיות בהן ישתתפו מעריכי שווי ויצוצו שלל מנגנונים בשביל למזער את גובה המס. אם היורש שילם מס עיזבון בגין דירה שהוערכה בשווי של כ- 4 מיליון שקל ושנה לאחר מכן הדירה נמכרה לפי 3 מיליון שקל, האם המדינה תידרש להשיב לו את המס העודף? מה יקרה במקרה שהדירה נמכרה בשווי יותר גבוהה האם ימשיכו לשערך את הדירה? מה לגבי עלויות המשכנתא השוטפות ויתר הוצאות שהיו בגין רכישת הדירה והחזקתה. כפי שניתן לראות מהדוגמא, יש הרבה מורכבויות בהפעלה ויישום של מס ירושה".

בעולם מצליחים להתגבר על כך "אנחנו רואים שגם במדינות רבות עם חוקי מס ירושה כמו ארה"ב התפתחו שיטות למזער את התשלום בפועל. מדובר בתעשייה שלמה של העברה בין דורית שהתפתחה במטרה לאפשר העברת רכוש  ידי מתנות, נאמנויות והכל להימנע מהמיסוי . כך שבפועל גם בחו"ל אנו רואים שהמס באחוזים שנגבה בפועל אינו גבוה ולכן בעיניים מקצועיות הוא לא שווה".

עו"ד ו(רו"ח) דניאל פסרמן, ראש תחום מסים במשרד גורניצקי GNY (צילום: יונתן בלום)​

לדברי ירון אלדר חייבים לזכור את מטרת מס העיזבון "המטרה להטיל מס יותר גבוה על בעלי הכנסות גבוהות ובעלי רכוש גדול. יש דרכים הרבה יותר פשוטות לעשות זאת".

מה הדרכים? "אותי מפתיע מאוד שלא מדברים בימים אלו על העלאת מס החברות בישראל. המס הקיים של כ-23% נמוך בהשוואה עולמית".

אבל יפגעו בתחרות של ישראל מול העולם. בעלי עסקים יעדיפו לפתוח חברה בחו"ל "גם אם יעלו את מס החברות מ- 23% ל- 25% , ישראל עדיין תתחרה יפה מול העולם. מדובר במס שלא צריך להקים מנגנון חדש בשביל לגבות אותו, לא צריך להקים מערכות שלמות תחת הרצון ל'צדק חלוקתי'".

פסרמן מוסיף "חייבים לראות אם העלאת מס החברות, לא תאט את הפעילות הכלכלית במשק. יכול להיות שהעלאה של 2% במס החברות הינה בגבול הסביר מבחינה השוואתית לעולם. אך בפועל על פי האומדנים שקיימים במשרד האוצר היא  לא תעלה את סכומי הגבייה בפועל".

מה עוד ניתן לעשות? ירון אלדר: "ניתן להגדיל את מס היסף .כיום הטילו מס על למשכורת של מעל ל-720 אלף שקל. ניתן כעת בשביל לממן את הוצאות המלחמה האדירות, להוסיף מדרגת מס נוספת יותר גבוהה ולמסות יותר כל מי שמרוויח מעל ל-1 מיליון שקל בשנה".

מדוע לא עשו זאת עד כה. מה טענת המתנגדים? ירון אלדר : "הם יגידו שאנשים יברחו לחו"ל, זה יפגע באטרקטיביות של ישראל מול העולם, אך זאת טעות. לדעתי הגדלת מס היסף על בעלי הכנסה גבוה מעבודה הרבה יותר מוצדקת מאשר למסות משהו שאמא שלו עבדה כל החיים לא יצאה לטיולים ברחבי העולם שמרה שקל לשקל בשביל להשאיר אחריה ירושה לילדים. אך כעת חקיקה חדשה שהיא לא לקחה בחשבון קובעת כי לאחר שהיא תמות עזבונה יאלץ לשלם מס חדש לקופת המדינה, זה מצב לא הגיוני בעיני".

מדוע זה עובד בארה"ב? ירון אלדר: " שיטת המיסוי שונה, הדיווחים שם מאוד מורכבים והאמריקאים חושבים שהם יכולים לנהל את כל העולם. לכן  הם גם מחייבים כל בעל אזרחות להגיש כל שנה דוח למס הכנסה גם אם אותו האזרח מתגורר במדינה אחר. מעבר לכך בארה"ב יש פטור ממס לסכומי עיזבון של עד  11 מיליון דולר. בפועל אנו רואים שהעשירים באמת המילאירדרים  לא משלמים מס עיזבון, הם מקימים נאמנויות. מי שבסוף 'נדפק' זה מי שלא עשה תכנון מראש".

האם לדעתך ידברו על חוק ירושה כעת באופן רציני לאור המלחמה? ירון אלדר : "לא מדברים על זה כעת באופן רציני. כולם יודעים שאין לזה היתכנות פוליטית. החרדים מחזיקים סכומי כסף מאוד גבוהים ולא ירצו להיכנס למעגלי הדיווח על כל מתנה. גם מגזרים אחרים לא יתנו לזה לעבור. זה טוב בשביל הכותרות אך באופן מקצועי כולם מבינים שהעלות גדולה מהתועלת".

פסרמן "לרוב כמו שהדברים עולים, כך הם גם יורדים. המס  לא פרקטי גם מבחינת המנטליות הישראלית. ההורים בישראל עוזרים לצאצאים לרכוש דירה. אם יחוקקו את חוק מס ירושה, אנשים יתנו מתנות במקום ירושה. בעם שלנו מי לא  מקבל סיוע מההורים לרכישת דירה,  במקרה של חוק מס ירושה סכום המתנה הזה יחוייב במס וזאת גזרה שהציבור לא יוכל לעמוד בה מבחינה תרבותית. לכן אני לא חושב שהיא לא  נכונה ולא תביא את הבשורה אליה מיחלים.

"זה קצת מזכיר לי את הדיון בתקופה האחרונה סביב הרווחים הכלואים. יש שחושבים שכשיטה עדיף מבצע בו יגרמו לחברות לבצע את החלוקה ולא יכפו עליהן שכן במסגרת מבצע אין למס הכנסה חיכוך מול הנישומים. אם יכפו את חלוקת הדיווידנד לפי סעיף 77 לפקודת מס הכנסה, הנישומים יגישו הרבה התנגדויות למס הכנסה בהן הם יטענו שהכספים משמשים את החברה להשקעה וזה יוביל לכינוס הרבה וועדות ודיונים סביב גובה המס ולא יראו את הכספים בקרוב. באמצעות דיווידנד מופחת לתקופה מוגבלת נוכל לגבות מיליארדים שקלים באופן מאוד מהיר בשביל לממן את המלחמה".