מדד המחירים לצרכן באוקטובר עלה מעל הציפיות - 0.5%; מחירי הדירות ללא שינוי
הכרוב והגזר גרמו למדד גבוהה
מדברים על מחיר העגבנייה צריך לדבר על מחיר הכרוב
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכך נוצר החודש מחסור גדול בפירות וירקות טריים. כולם דיברו על מחיר העגבנייה שעלה והוביל לעלייה במדד, אבל מסתבר שאת הבכורה צריך לתת לכרוב ולגזר - מבין הירקות הטריים התייקרו במיוחד: כרוב (19.8%), גזר (18.6%), תפוחי אדמה ובטטות (11.7%), פלפלים (7.6%), סלק (6.6%), קישואים (6.4%), בצל יבש וירוק (5.7%), דלעת ודלורית (5.0%), צנון וצנונית (3.7%), עגבניות (3.6%), קולורבי (2.3%), שום יבש (2.3%) וירקות לתיבול (2.1%).
ומבין הפירות הטריים התייקרו במיוחד: ענבים (12.5%), שזיפים (11.9%), בננות (9.3%), רימונים (6.8%), תפוחי עץ (5.8%), קלמנטינות (2.2%) ולימונים (1.5%).
עדכון המדד - גרם לעליית המדד
הנסיעות לחו"ל מוזלות באוקטובר אחרי העלייה של ספטמבר. לרוב מדובר בירידה חדה שמשליכה מאוד על המדד, אלא שהפעם על רקע המלחמה התרחשו שני אירועים - מחירי הטיסות דווקא התייקרו והרכב-שיעור ההוצאה בסל ירד. התרגום של הסעיף הזה הוביל לעלייה של 0.09% במדד, אבל זה היה צריך להיות הפוך, אלמלא המלחמה. יש כאן קרוב ל-0.2% של עלייה מלאכותית.
- הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
- עלייה של 4.9% בפדיון רשתות השיווק ברבעון השלישי של 2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
האם הריבית תרד?
מעבר לכלי של מכירת דולרים שכאמור כבר לא נדרש, יש את כלי הריבית. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה מהחשש של עליית הדולר, כך שהירידה שבער הדולר עשויה להוביל אותו להפחת הריבית. עם זאת, דווקא המדד הגבוה יכול לעכב את ההחלטה הזו. עם זאת, מדד הליבה (דירות, סחורות, שירותים) מראה על מגמת ירידה כשבעיקר יש התמתנות במדד שכר הדירה שאחראי על כרבע מהמדד כולו. מעבר לכך, כשמנטרלים כאמור את הסטייה הנובעת משקלול שונה של הסעיפים ומהעלייה המלאכותית לכאורה בגלל שמחירי הטיסות לא ירדו (הפוך ממה שקרה בשנה שעברה ומהצפוי), מבינים שסעיפי המדד המרכזיים דווקא לא הפתיעו לרעה, ההיפך. ולכן, הדילמה של הנגיד תהיה קשה. מצד אחד הוא לא אוהב להיות הראשון ולהוביל את הנגידים בעולם בהורדת ריבית, מצד שני - יש כאן מלחמה שתמשיך לבלום ולהקטין את הביקושים ובהתאמה תדכא את עליות המחירים.
מחירי הדירות - ללא שינוי
עוד עולה מהנתונים כי מחירי הדירות החדשות שלא מסובסדות (דירה בהנחה) ירדו ב-0.6%, קצב של מעל 7% בשנה ונזכיר שזה עוד לפני המלחמה (נתוני הדיור מועברים בדיליי של מעל חודשיים).
מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים - מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש אוקטובר 2023 ב-0.2% והגיע ל-129.7 נקודות לעומת 129.5 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה מדד זה ב-1.9%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.2%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2023 לעומת אוקטובר 2022) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-1.7%, בעיקר בשל העלייה במחירי חומרים ומוצרים ב-2.5% ובמחירי שכר העבודה ב-1.4%.
מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי מוצרים למיזוג אויר (ב-4.5%), מעליות (ב-3.1%), אבן (ב-2.2%), שיש (ב-1.6%), מוצרים מוגמרים מאלומיניום ומפלסטיק (ב-1.5%) וחומרים ומוצרים שונים (ב-1.1%). לעומת זאת, ירדו מחירי מלט (ב-2.3%) ובטון מובא (ב-1.2%). מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה ב-0.1% בחודש אוקטובר 2023.
תגובות למדד
"התמתנות בסביבת האינפלציה תומכת בהקלה במדיניות המוניטארית, בפרט על רקע הריבית הריאלית הגבוהה (יחסית לציפיות האינפלציה), צפי להתמתנות בפעילות הכלכלית בתקופה הקרובה, וסביבת אינפלציה מתמתנת בחו"ל (בארה"ב בפרט). יחד עם זאת, כעת בנק ישראל שם דגש על היציבות בשקל ונרתע מלהוריד את הריבית. בתרחיש הבסיסי שלנו, בנק ישראל יתחיל להוריד את הריבית בתחילת 2014, אך במידה ומגמת הייסוף בשקל תימשך, מאד יתכן הורדת ריבית כבר בהחלטת הריבית הקרובה ב- 27.11".
נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט הדגישה בעדכון שאחרי פרסום המדד כי "האינפלציה מוסיפה להאט וכך גם אינפלציית הליבה. להערכתנו, עולה הסיכוי להורדת ריבית בנק ישראל, אם לא בהחלטה הקרובה ב-27/11, אזי ב-1/1/24. האינפלציה ואינפלציית הליבה מאטות ל-3.7% (מ-3.8%). עם זאת, מספר סעיפים הפתיעו מעלה, הבולט שבהם סעיף המזון שעלה ב-0.9%, וכן - תחבורה ותקשורת.
"מנגד, סעיף הדיור ירד ב-0.4% (לעומת צפי לעליה). כאשר מדד שירותי דירות בבעלות הדיירים ירד ב-0.3%, והקצב השנתי מוסיף ומתמתן - ל-4.9%, לעומת 5.5% בספטמבר, וסעיף חינוך, תרבות ובידור, גם הוא הפתיע מטה. נזכיר, כי מדד אוקטובר הציב בפני הלמ"ס לא מעט אתגרים באשר למספר סעיפים, בהם נמדדה פעילות נמוכה מאד, ובהם: טיסות לחו"ל, מסיבות ונופש. מדד אוקטובר, בשילוב עם ההתחזקות המרשימה של השקל בתקופה האחרונה, מעלים את הסיכוי להורדת ריבית בנק ישראל.
- 12.יורם 16/11/2023 11:10הגב לתגובה זוהאם צירוף מקרים או יד מכוונת?
- 11.לא צריך לגעת בריבית (ל"ת)ודי 16/11/2023 10:51הגב לתגובה זו
- 10.אריה 16/11/2023 09:47הגב לתגובה זווזו רק ההתחלה, בזמן האינתיפאדה השנייה הריבית פריים הייתה בסביבות 12%
- 9.אלכס 16/11/2023 08:22הגב לתגובה זומחירי ההלבשה עלו בכ 5% ואח"כ הם באים לאוצר לבכות שהם בקריסה ולא כולם ישרדו...
- 8.ירידות מחירים? תחלמו בישראל המחירים לא יורדים (ל"ת)דורי והצדיק 15/11/2023 20:26הגב לתגובה זו
- 7.מחירי דירות חדשות ירדו ב7% זה חתיכת בום (ל"ת)אריק 15/11/2023 20:01הגב לתגובה זו
- 6.רשתות המזון הגדולות שוחטים אותנו ומנצלים את המצב (ל"ת)טום פלד 15/11/2023 19:37הגב לתגובה זו
- 5.ריבית 6% ב 2024 (ל"ת)חכו תראו 15/11/2023 18:49הגב לתגובה זו
- 4.החיים 15/11/2023 18:44הגב לתגובה זוהתחזיות שאני קראתי דיברו על 0.4-0.5 אחוז אלו היו הצפיות שלי....
- 0.2 עד 0.4 (ל"ת)בני 15/11/2023 20:34הגב לתגובה זו
- 3.מדד המחירים היה צריך להיות הרבה יותר גבוהה .המחירים עולים בהרבה קטגוריות.מחירי הדירות יודים בחדות למה זה לא נאמר ??? (ל"ת)המדד היה צריך להיות גבוהה יותר 15/11/2023 18:40הגב לתגובה זו
- 2.Tauer 15/11/2023 18:38הגב לתגובה זועוד מעט גם הריבית תעלה בעזרת השם
- 1.המדד היה אמור להיות שליליכל בר דעת ראה שהמדינה הית 15/11/2023 18:36הגב לתגובה זוהמדד היה אמור להיות שליליכל בר דעת ראה שהמדינה היתה מושבתת באוקטובר, מה בדיוק עלה ? רק מה שמתאים לאג’נדה של בנק ישראל לריבית הנוכחית, שונו משקלות המדד כך שהמדד ישאר גבוה
- קשקשני 15/11/2023 19:44הגב לתגובה זוירידה בהוצאות לא אומרת ירידה במחירים.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
