רשות המסים
צילום: רשות המסים

שוטף פלוס שנתיים: קיבלו מענקים מהמדינה - יחזירו עד אמצע 2023

עסקים שקיבלו מענקי קורונה, למרות שלא הגיע להם, יוכלו להחזיר את הכסף למדינה לא רק עד דצמבר 2022 אלא עד יוני 2023
נתנאל אריאל | (2)
נושאים בכתבה רשות המסים

זה מקומם ומרגיז כאשר רשות המסים גובה מהציבור יותר כסף ממה שהיא אמורה - מבקר המדינה קבע כי המדינה חייבת לציבור 3.6 מיליארד שקלים - ולא פועלת כדי להחזיר לציבור את הכסף. אבל מה קורה כשהמצב הפוך? כשאנשים מקבלים כסף מהמדינה כשלא מגיע להם? טוב, אותו דבר. הציבור לא מתנהג טוב יותר מהמדינה וגם מתמהמה בהחזרת כסף שלא מגיע לו. כך למשל, בתקופת הקורונה, 26 אלף עסקים לקחו מהמדינה 650 מיליון שקל שלא מגיעים להם. למעשה, 280 מיליון שקל לא הוחזרו למדינה. >>> המומחים של ביזפורטל ילמדו אותך השקעות (ללא עלות) - להרשמה לקורס חלק ממי שקיבלו מענקי קורונה קיבלו אותם בלי ממש הצדקה. כזכור, במטרה לתת לעסקים מענה מהיר, שילמה רשות המסים את מענקי סיוע לחברות, במהירות, על סמך הצהרות של אנשים שפשוט ביקשו. לפי מה? הצהרה שהייתה להם ירידת המחזורים הנדרשת בחוק לצורך הזכאות למענק אבל הרשות לא בדקה והתוצאה היא שרבים קיבלו מענקים שלא מגיעים להם. האם אנשים החזירו? לא ממש. אבל במקום לתת עונשים, רשות המסים בוחרת בשיטת הגזר: היא תאפשר לבעלי עסקים שביקשו וקיבלו מענקי סיוע בתקופת הקורונה, ולא עמדו בתנאים שנקבעו בחוק - לפרוס את התשלומים להחזרת המענקים עד ל-יוני 2023, במקום עד דצמבר 2022. זאת, במידה שעסקיהם חוו ירידה במחזור השנתי בין השנים  2019 ל2020 וסך החוב שבגינו מבוקשת הפריסה עולה על 15 אלף שקל. "ההחלטה התקבלה בעקבות פניות שהתקבלו ברשות ודיונים שנערכו בוועדות הכנסת" - כלומר הרשות למעשה נכנעת ללחצים ומאפשרת לאנשים להתמהמה כשנתיים בהחזרת הכסף. דרך מצוינת לדאוג לכספי ציבור.    לדברי הרשות, בקרוב תיפתח מערכת ממוחשבת שדרכה יוכלו מייצגים לבצע פריסה לעד 6 תשלומים עבור המיוצג, ללא צורך בהגעה פיזית למשרד שומה. בראשית חודש יוני נפתחה באתר רשות המסים מערכת ייעודית המציגה למבקש את כל המענקים ששולמו לו, את הירידה במחזורים שנדרשה בחוק ואת הירידה שהוא חווה בפועל. במקרה של מענקים ששולמו ביתר, כשעל פניו לא קיימת זכאות לפי התנאים שנקבעו בחוק, מוצגות מספר אפשרויות להשבת הכספים באתר ובנוסף, הסדר פריסה של החוב בתשלומים שווים חודשיים ללא ריבית עד סוף 2022.   כעת, כאמור, יקבלו עסקים שחוו ירידת מחזורים שנתית  בין 2019 ל-2020  בפריסה נוחה אף יותר, אבל עסקים שיירצו לקבל את התנאים הללו יצטרכו להסדיר את החוב עד סוף 2021.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אליאב 28/11/2021 22:20
    הגב לתגובה זו
    שלא מגיע להם אז ידרשו להחזיר ..
  • 1.
    חוב 28/11/2021 21:05
    הגב לתגובה זו
    מתי המדינה תחזיר לאזרחים 3 מליארד שקל? גם לה פרסו ב6 תשלומים עד 2023??
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"

בעלי דירות מגורים ונכסים מסחריים שנפגעו ישירות מירי טילים מאיראן ועומדים בתנאי הזכאות - יוכלו להגיש תביעה מקוונת לקבלת פיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, לתקופת השיקום שתיקבע; המועד האחרון להגשה - שלושה חודשים מיום הנזק

צלי אהרון |


רשות המסים פתחה היום את המערכת המקוונת להגשת תביעות פיצוי על אובדן הכנסות משכר דירה, עבור בעלי נכסים שנפגעו ישירות מירי הטילים מאיראן במהלך מבצע "עם כלביא".

הזכאות חלה הן על דירות מגורים והן על נכסים מסחריים בבעלות פרטית, כגון חנויות או מחסנים, והיא מותנית בעמידה בשלושה תנאים מצטברים: שהנכס היה מושכר ביום קרות הנזק או במהלך שלושת החודשים שקדמו לו, שבשל הפגיעה לא ניתן להשתמש בו במשך לפחות חודש, ושבעל הנכס לא קיבל שכר דירה בתקופת השיקום.

מי שעומד בתנאים יהיה זכאי לפיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, למשך תקופת השיקום כפי שתקבע על ידי קרן הפיצויים.


איך מגישים?



את הבקשה יש להגיש דרך האתר, בצירוף המסמכים הנדרשים, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד הפגיעה. ברשות מדגישים כי במקרים שבהם השוכר ממשיך לשלם שכר דירה ומקבל מימון לדיור חלופי מהקרן - לבעל הנכס לא תינתן זכאות לפיצוי, שכן בפועל לא נגרם לו הפסד הכנסה.

בעלי דירות שהן חלק מעסק, כמו חברות בע"מ, נכללים במסלול פיצוי נפרד לעסקים, בהתאם להיקף המחזור ולסוג הפגיעה, עם אפשרות לקבלת פיצוי עבור תקופה של עד חצי שנה לנכסים שנפגעו ישירות.


נוסחא פשוטה לחישוב הפיצוי


כדי להמחיש את הפיצוי בפועל, ניתן דוגמה פשוטה: בעל דירה ששכר הדירה האחרון שקיבל עמד על 5 אלף שקל, וקרן הפיצויים קבעה כי תקופת השיקום תימשך שלושה חודשים, יהיה זכאי לפיצוי כולל של 5 אלף שקל - הכל בכפוף למה שתקבע הרשות. מבחינת המנגנון, מדובר במודל פיצוי שמבוסס על מתווים קודמים שהופעלו במבצעים צבאיים כמו "צוק איתן" ו"שומר החומות", אך עם התאמות רלוונטיות לאופי הפגיעה הנוכחית, כאשר התנאים המרכזיים נותרו דומים: דרישת השכירות הפעילה בסמוך למועד הנזק, היעדר אפשרות שימוש בנכס, והוכחת אובדן הכנסה בפועל.

בעת ההגשה, חשוב להקפיד על צירוף כל המסמכים הדרושים – חוזה שכירות בתוקף, הוכחת תשלום אחרון משוכר, ולעיתים גם חוות דעת שמאית על הנזק - ולבדוק מראש שכל הנתונים תואמים ומדויקים, שכן טעויות בפרטים או חוסרים במסמכים עלולים לעכב את הטיפול בתביעה ואף להביא לדחייתה.



מה תהיה ההשפעה על שוק השכירות?


מעבר למענה הישיר לבעלי הנכסים שנפגעו, הפיצוי עשוי להשפיע גם על שוק השכירות באזורים שנפגעו. במידה וההליך יהיה מהיר והכספים יועברו ללא עיכובים (מה שלא סביר להניח שיקרה), בעלי הנכסים יוכלו לשקם את הדירות ולהחזירן לשוק בזמן קצר, מה שיתרום לבלימת עליות בשכר הדירה באזור הנפגע.

מנגד, אם תהליך השיקום יתארך - בין אם בשל זמני תיקון ממושכים ובין אם עקב בירוקרטיה, ההיצע באזור יישאר מצומצם, והדבר עלול להביא להמשך מחסור וללחץ כלפי מעלה במחירים.  כבר כתבנו על הנושא והראנו ששכר הדירה בדרך למעלה - הנה הסיבה.

מהשטח עולות גם שאלות ותהיות שייתכן שיופנו לרשות המסים: מה הדין אם הדירה הייתה בתהליך השכרה אך טרם אוכלסה בפועל ביום קרות הנזק? האם בעלי דירות שהושכרו לטווח קצר באמצעות פלטפורמות כמו Airbnb זכאים אף הם לפיצוי? ומה קורה במקרים של חוזה שכירות בעל פה או ללא חתימות פורמליות? סוגיות כאלה עשויות לדרוש הבהרות או עדכונים בהנחיות הקרן.

בנוסף, ברשות המסים עשויים להציג נתונים על היקף התביעות הצפוי בהמשך, המבוסס על מספר הנכסים שנפגעו במבצע.