משכן הכנסת
צילום: דוברות הכנסת

26 אלף עסקים לקחו מהמדינה 650 מיליון שקל שלא מגיעים להם

בעלי עסקים שיחקו עם המספרים שלהם ולמעשה שיקרו בנתונים כדי לקבל מהמדינה כספים שלא מגיעים להם, וכעת הם לא באמת רוצים להחזיר אותם למדינה. עד כה המדינה קיבלה בחזרה מענקי קורונה בהיקף של רק 370 מיליון שקל כ-280 מיליון שקלים טרם הושבו
נתנאל אריאל | (6)

במסגרת מענקי הקורונה אין ספק שהמדינה חילקה גם כסף שלא הייתה שום סיבה לחלק. המדינה חילקה לעסקים מאות מיליוני שקלים - על סמך נתונים כספיים לא נכונים שהם מסרו, ובגלל הקורונה והרצון של המדינה להציל עסקים - היא לא בדקה כמו שצריך ואז אנשים ניצלו את זה וקיבלו כספים שלא מגיעים להם (או בצורה חריפה יותר: שיקרו כדי לקבל כספים שלא מגיעים להם). לא סתם המדינה מבקשת את הכספים בחזרה.

כעת מדובר גם בנתונים רשמיים. רשות המסים חשפה היום בוועדת הכלכלה של הכנסת כי 26.5 אלף עסקים חייבים למדינה לא פחות מ-650 מיליון שקל, כלומר כ-24-25 אלף שקלים לכל עסק בממוצע. במקביל סיפרו ברשות המסים כי 370 מיליון שקלים מתוכם כבר הושבו למדינה. אבל זה רק קצה הקרחון. על פי ההערכות מתוך 400 אלף עסקים ועצמאיים שקיבלו מענקים מהמדינה, כ-150 אלף מתוכם קיבלו סכומים ביתר. רשות המסים מעוניינת להגיע לכולם ובמידת הצורך לחייבם להחזיר את הכספים שנלקחו. 

יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון ביקש לבחון להקים מהכסף הזה קרן סיוע לעסקים שעדיין זקוקים לכך.

מדובר בישיבת המשך שמטרתה לעקוב אחר הדרישה של המדינה מעסקים להשיב את הכספים למדינה. לפני כחודשיים ביטון קיבל פניות מבעלי עסקים שסיפרו לו כי עשרות אלפים מהם קיבלו דרישה להחזיר מענקי קורונה מסיבות שונות, בשעה שהם עדיין מתמודדים עם השלכות המגיפה. 

האם המדינה תקבל את הכסף בחזרה? "ההחזרים רק בהתנדבות"

המשנה למנהל רשות המסים, מירי סביון, אמרה כי בשלב זה ההחזרים הם וולונטריים, כך שמאפשרים לעסקים שמזהים שקיבלו מענק שלא היו אמורים לקבל להחזיר אותם בפריסה ארוכה של 18 תשלומים. לדבריה, "יותר מ-26,500 עסקים ביקשו להחזיר מענקים בסך של כמעט 650 מיליון שקלים. מתוכם כבר שולמו יותר מ-370 מיליון. מי מהם שרוצה זכאי לפריסה של 18 תשלומים. סה"כ החזירו יותר מ-20 אלף עסקים סכום כולל של למעלה מ-370 מיליון שקלים. יש עוד 11,500 עסקים שיש להם יתרת חוב של קצת יותר מ-270 מיליון שקלים".

בהמשך, רשות המסים צפויה לייצר אומדנים לתופעות השונות והחריגות, ותדע לספק נתונים לגבי עסקים שנפגעו קצת פחות מהרף המזכה במענק, כך על פי סביון. 

נשיא לה"ב, רועי כהן, אמר כי גם עסק שהמחזור שלו ירד ב-38%, מתחת לרף 40% שמזכה במענק, גם עסק כזה אין לו סיכוי לשרוד, אך לדברי יו"ר הוועדה ח"כ ביטון הדבר עלול ליצור אפליה.

ח"כ ולדימיר בליאק ביקש להאריך את ההחזרים עד אמצע יוני 2022, ולאפשר להחזירם בלפחות 36 תשלומים, בהתחשב בגל הרביעי. ח"כ קרן ברק דרשה להקים ועדת חריגים ולסייע למי שלא יכלו לחזור לעבוד. ח"כ סמי אבו שחאדה אמר כי עסקים שנפתחו בתחילת 2020 בכלל לא יכלו לקבל מענקים למרות שנפגעו, וצריך לסייע גם להם. ח"כ יעקב אשר הוסיף כי רשות המסים לא יודעת לטפל בעסקים שנפתחו במהלך הקורונה והצטרף לקריאה להקמת ועדת חריגים. ח"כ שמחה רוטמן אמר כי העצמאים הם שמשלמים את עלות היציאה מהמשבר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    גלים בטבע 25/10/2021 23:54
    הגב לתגובה זו
    אצא לפשיטת רגל ולא תקבלו שקל נוכלים
  • 5.
    אחד 25/10/2021 20:24
    הגב לתגובה זו
    האם הוא החזיר את מה שקיבל?
  • 4.
    עצמאי 25/10/2021 18:44
    הגב לתגובה זו
    יש לחייב את כל הרמאים להדיב את הכספים שגנבו בצירוף ריבית והצמדה!
  • 3.
    נתן 25/10/2021 18:39
    הגב לתגובה זו
    לוקחים מעבר שהפסיד 38 אחוז כי לא הייתה ירידה של 40 אחוז. צודק מי שלא מחזיר
  • 2.
    קובי חבר 25/10/2021 18:16
    הגב לתגובה זו
    הממשלה דרך משרד האוצר קבעו קריטריונים לקבלץ במענק. אירי שנתנו את המענק לקחו רוורס...והתחילו לשחק משחקיםנשירד המחזור רק ב35% ולא 40%...וירידה רק בחודש מסויים....אז זה הסיפור
  • 1.
    חיים 25/10/2021 18:02
    הגב לתגובה זו
    נראה שכרגיל אלו שהתנהלו בהוגנות והחזירו את הכספים "יפסידו" ואלו שהיתנהגו כמו חזירים ויתעקשו לא להחזיר או למשוך את זה מע קץ הדורות. "ירוויחו". אסור שהפוליטקאים יעודדו סחטנים ורמאיים.
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.