26 אלף עסקים לקחו מהמדינה 650 מיליון שקל שלא מגיעים להם
במסגרת מענקי הקורונה אין ספק שהמדינה חילקה גם כסף שלא הייתה שום סיבה לחלק. המדינה חילקה לעסקים מאות מיליוני שקלים - על סמך נתונים כספיים לא נכונים שהם מסרו, ובגלל הקורונה והרצון של המדינה להציל עסקים - היא לא בדקה כמו שצריך ואז אנשים ניצלו את זה וקיבלו כספים שלא מגיעים להם (או בצורה חריפה יותר: שיקרו כדי לקבל כספים שלא מגיעים להם). לא סתם המדינה מבקשת את הכספים בחזרה.
כעת מדובר גם בנתונים רשמיים. רשות המסים חשפה היום בוועדת הכלכלה של הכנסת כי 26.5 אלף עסקים חייבים למדינה לא פחות מ-650 מיליון שקל, כלומר כ-24-25 אלף שקלים לכל עסק בממוצע. במקביל סיפרו ברשות המסים כי 370 מיליון שקלים מתוכם כבר הושבו למדינה. אבל זה רק קצה הקרחון. על פי ההערכות מתוך 400 אלף עסקים ועצמאיים שקיבלו מענקים מהמדינה, כ-150 אלף מתוכם קיבלו סכומים ביתר. רשות המסים מעוניינת להגיע לכולם ובמידת הצורך לחייבם להחזיר את הכספים שנלקחו.
יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון ביקש לבחון להקים מהכסף הזה קרן סיוע לעסקים שעדיין זקוקים לכך.
מדובר בישיבת המשך שמטרתה לעקוב אחר הדרישה של המדינה מעסקים להשיב את הכספים למדינה. לפני כחודשיים ביטון קיבל פניות מבעלי עסקים שסיפרו לו כי עשרות אלפים מהם קיבלו דרישה להחזיר מענקי קורונה מסיבות שונות, בשעה שהם עדיין מתמודדים עם השלכות המגיפה.
האם המדינה תקבל את הכסף בחזרה? "ההחזרים רק בהתנדבות"
המשנה למנהל רשות המסים, מירי סביון, אמרה כי בשלב זה ההחזרים הם וולונטריים, כך שמאפשרים לעסקים שמזהים שקיבלו מענק שלא היו אמורים לקבל להחזיר אותם בפריסה ארוכה של 18 תשלומים. לדבריה, "יותר מ-26,500 עסקים ביקשו להחזיר מענקים בסך של כמעט 650 מיליון שקלים. מתוכם כבר שולמו יותר מ-370 מיליון. מי מהם שרוצה זכאי לפריסה של 18 תשלומים. סה"כ החזירו יותר מ-20 אלף עסקים סכום כולל של למעלה מ-370 מיליון שקלים. יש עוד 11,500 עסקים שיש להם יתרת חוב של קצת יותר מ-270 מיליון שקלים".
- אושר כי יוארך התוקף של שוברים בסך של 150 שקל ומעלה
- עד 450 דולר ליום: מתווה הפיצויים המתגבש לישראלים שנתקעו בחו״ל במהלך המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהמשך, רשות המסים צפויה לייצר אומדנים לתופעות השונות והחריגות, ותדע לספק נתונים לגבי עסקים שנפגעו קצת פחות מהרף המזכה במענק, כך על פי סביון.
נשיא לה"ב, רועי כהן, אמר כי גם עסק שהמחזור שלו ירד ב-38%, מתחת לרף 40% שמזכה במענק, גם עסק כזה אין לו סיכוי לשרוד, אך לדברי יו"ר הוועדה ח"כ ביטון הדבר עלול ליצור אפליה.
ח"כ ולדימיר בליאק ביקש להאריך את ההחזרים עד אמצע יוני 2022, ולאפשר להחזירם בלפחות 36 תשלומים, בהתחשב בגל הרביעי. ח"כ קרן ברק דרשה להקים ועדת חריגים ולסייע למי שלא יכלו לחזור לעבוד. ח"כ סמי אבו שחאדה אמר כי עסקים שנפתחו בתחילת 2020 בכלל לא יכלו לקבל מענקים למרות שנפגעו, וצריך לסייע גם להם. ח"כ יעקב אשר הוסיף כי רשות המסים לא יודעת לטפל בעסקים שנפתחו במהלך הקורונה והצטרף לקריאה להקמת ועדת חריגים. ח"כ שמחה רוטמן אמר כי העצמאים הם שמשלמים את עלות היציאה מהמשבר.
- 6.גלים בטבע 25/10/2021 23:54הגב לתגובה זואצא לפשיטת רגל ולא תקבלו שקל נוכלים
- 5.אחד 25/10/2021 20:24הגב לתגובה זוהאם הוא החזיר את מה שקיבל?
- 4.עצמאי 25/10/2021 18:44הגב לתגובה זויש לחייב את כל הרמאים להדיב את הכספים שגנבו בצירוף ריבית והצמדה!
- 3.נתן 25/10/2021 18:39הגב לתגובה זולוקחים מעבר שהפסיד 38 אחוז כי לא הייתה ירידה של 40 אחוז. צודק מי שלא מחזיר
- 2.קובי חבר 25/10/2021 18:16הגב לתגובה זוהממשלה דרך משרד האוצר קבעו קריטריונים לקבלץ במענק. אירי שנתנו את המענק לקחו רוורס...והתחילו לשחק משחקיםנשירד המחזור רק ב35% ולא 40%...וירידה רק בחודש מסויים....אז זה הסיפור
- 1.חיים 25/10/2021 18:02הגב לתגובה זונראה שכרגיל אלו שהתנהלו בהוגנות והחזירו את הכספים "יפסידו" ואלו שהיתנהגו כמו חזירים ויתעקשו לא להחזיר או למשוך את זה מע קץ הדורות. "ירוויחו". אסור שהפוליטקאים יעודדו סחטנים ורמאיים.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר
משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה
כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים
משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".
בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.
אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.
לצפיה בועידה -
- משרד התחבורה מגביר היערכות לרעידת אדמה הרסנית
- מהומה בועדת הכלכלה: "מחירי התחבורה הציבורית יעלו ב-18% בשנת 2024"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה
איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה
האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.
לא נתקעת בפקקים?