26 אלף עסקים לקחו מהמדינה 650 מיליון שקל שלא מגיעים להם
במסגרת מענקי הקורונה אין ספק שהמדינה חילקה גם כסף שלא הייתה שום סיבה לחלק. המדינה חילקה לעסקים מאות מיליוני שקלים - על סמך נתונים כספיים לא נכונים שהם מסרו, ובגלל הקורונה והרצון של המדינה להציל עסקים - היא לא בדקה כמו שצריך ואז אנשים ניצלו את זה וקיבלו כספים שלא מגיעים להם (או בצורה חריפה יותר: שיקרו כדי לקבל כספים שלא מגיעים להם). לא סתם המדינה מבקשת את הכספים בחזרה.
כעת מדובר גם בנתונים רשמיים. רשות המסים חשפה היום בוועדת הכלכלה של הכנסת כי 26.5 אלף עסקים חייבים למדינה לא פחות מ-650 מיליון שקל, כלומר כ-24-25 אלף שקלים לכל עסק בממוצע. במקביל סיפרו ברשות המסים כי 370 מיליון שקלים מתוכם כבר הושבו למדינה. אבל זה רק קצה הקרחון. על פי ההערכות מתוך 400 אלף עסקים ועצמאיים שקיבלו מענקים מהמדינה, כ-150 אלף מתוכם קיבלו סכומים ביתר. רשות המסים מעוניינת להגיע לכולם ובמידת הצורך לחייבם להחזיר את הכספים שנלקחו.
יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון ביקש לבחון להקים מהכסף הזה קרן סיוע לעסקים שעדיין זקוקים לכך.
מדובר בישיבת המשך שמטרתה לעקוב אחר הדרישה של המדינה מעסקים להשיב את הכספים למדינה. לפני כחודשיים ביטון קיבל פניות מבעלי עסקים שסיפרו לו כי עשרות אלפים מהם קיבלו דרישה להחזיר מענקי קורונה מסיבות שונות, בשעה שהם עדיין מתמודדים עם השלכות המגיפה.
האם המדינה תקבל את הכסף בחזרה? "ההחזרים רק בהתנדבות"
המשנה למנהל רשות המסים, מירי סביון, אמרה כי בשלב זה ההחזרים הם וולונטריים, כך שמאפשרים לעסקים שמזהים שקיבלו מענק שלא היו אמורים לקבל להחזיר אותם בפריסה ארוכה של 18 תשלומים. לדבריה, "יותר מ-26,500 עסקים ביקשו להחזיר מענקים בסך של כמעט 650 מיליון שקלים. מתוכם כבר שולמו יותר מ-370 מיליון. מי מהם שרוצה זכאי לפריסה של 18 תשלומים. סה"כ החזירו יותר מ-20 אלף עסקים סכום כולל של למעלה מ-370 מיליון שקלים. יש עוד 11,500 עסקים שיש להם יתרת חוב של קצת יותר מ-270 מיליון שקלים".
- המהפכה בשיפוט עבירות תנועה תחכה עוד
 - ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים”
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
בהמשך, רשות המסים צפויה לייצר אומדנים לתופעות השונות והחריגות, ותדע לספק נתונים לגבי עסקים שנפגעו קצת פחות מהרף המזכה במענק, כך על פי סביון.
נשיא לה"ב, רועי כהן, אמר כי גם עסק שהמחזור שלו ירד ב-38%, מתחת לרף 40% שמזכה במענק, גם עסק כזה אין לו סיכוי לשרוד, אך לדברי יו"ר הוועדה ח"כ ביטון הדבר עלול ליצור אפליה.
ח"כ ולדימיר בליאק ביקש להאריך את ההחזרים עד אמצע יוני 2022, ולאפשר להחזירם בלפחות 36 תשלומים, בהתחשב בגל הרביעי. ח"כ קרן ברק דרשה להקים ועדת חריגים ולסייע למי שלא יכלו לחזור לעבוד. ח"כ סמי אבו שחאדה אמר כי עסקים שנפתחו בתחילת 2020 בכלל לא יכלו לקבל מענקים למרות שנפגעו, וצריך לסייע גם להם. ח"כ יעקב אשר הוסיף כי רשות המסים לא יודעת לטפל בעסקים שנפתחו במהלך הקורונה והצטרף לקריאה להקמת ועדת חריגים. ח"כ שמחה רוטמן אמר כי העצמאים הם שמשלמים את עלות היציאה מהמשבר.
- 6.גלים בטבע 25/10/2021 23:54הגב לתגובה זואצא לפשיטת רגל ולא תקבלו שקל נוכלים
 - 5.אחד 25/10/2021 20:24הגב לתגובה זוהאם הוא החזיר את מה שקיבל?
 - 4.עצמאי 25/10/2021 18:44הגב לתגובה זויש לחייב את כל הרמאים להדיב את הכספים שגנבו בצירוף ריבית והצמדה!
 - 3.נתן 25/10/2021 18:39הגב לתגובה זולוקחים מעבר שהפסיד 38 אחוז כי לא הייתה ירידה של 40 אחוז. צודק מי שלא מחזיר
 - 2.קובי חבר 25/10/2021 18:16הגב לתגובה זוהממשלה דרך משרד האוצר קבעו קריטריונים לקבלץ במענק. אירי שנתנו את המענק לקחו רוורס...והתחילו לשחק משחקיםנשירד המחזור רק ב35% ולא 40%...וירידה רק בחודש מסויים....אז זה הסיפור
 - 1.חיים 25/10/2021 18:02הגב לתגובה זונראה שכרגיל אלו שהתנהלו בהוגנות והחזירו את הכספים "יפסידו" ואלו שהיתנהגו כמו חזירים ויתעקשו לא להחזיר או למשוך את זה מע קץ הדורות. "ירוויחו". אסור שהפוליטקאים יעודדו סחטנים ורמאיים.
 

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".
בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".
המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים
הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".
המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".
- מדד המחירים יצביע על אינפלציה דביקה; איך זה ישפיע על הריבית?
 - מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".
בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".
המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים
הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".
המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".
- מדד המחירים יצביע על אינפלציה דביקה; איך זה ישפיע על הריבית?
 - מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.
