אמיר איל
צילום: יחצ
שומר החומות

"המבצע הצבאי לא ישפיע על כלכלת ישראל"

אמיר איל הבעלים של בית ההשקעות אינפיניטי, טוען  שכלכלת ישראל חזקה מספיק, ולכן אין סיכוי שהמבצע ישפיע עליה: "היקף הכלכלה שלנו הולך וגדל, הוא נמצא על תוואי שיש לפחות שלושה עמודי תווך חזקים"
סתיו קורן | (4)

מבצע שומר החומות נכנס לחיינו כמעט ללא הודעה מוקדמת, והנזקים שהמדינה ספגה במסגרתו כנראה ילוו אותנו שנים קדימה. מלבד הפגיעות הפיזיות והנפשיות באזרחים, גם כלכלת ישראל עלולה להיפגע, למרות שאמיר איל, הבעלים, יו"ר ואסטרטג ראשי של  אינפיניטי לא חושב כך "ביום שהתחילה המלחמה היה אמור להתרחש תרגיל צבאי גדול, אז במקום לתרגל אותו על יבש מתרגלים אותו על רטוב. למרות שתקציב הביטחון נמצא בשיא, משקלו מהתוצר הולך וקטן ככל שהשנים עוברות, ישראל הגיעה בסוף 2019 לכ-400 מיליארד דולר תוצר לאומי גולמי, יותר מצרפת ויותר מבריטניה. כלומר, ככל שהעוגה של היקף הכלכלה גדולה יותר, גם אם תקציב הביטחון גדל, משקלו באחוזים הוא לא כמו שהיה בעבר, להיפך הוא הולך וקטן".

אך במבט לאחור ניתן לראות שכלכלת ישראל נפגעה משמעותית במבצעים הצבאיים, כאשר המדינה הוציאה הון תועפות לממנם. במבצע "עופרת יצוקה" (דצמבר 2008 - ינואר 2009) הוציאה המדינה כ-3.3 מיליארד שקל, על מבצע "צוק איתן" (יולי 2014 - אוגוסט 2014) המדינה הוציאה כ-6.2 מיליארד שקל. במלחמת לבנון השנייה הוצאות המלחמה נאמדו ב-9.4 מיליארד שקל, ובסופו של דבר הממשלה אישרה למשרד הביטחון שיפוי בסך של כ-8.2 מיליארד שקל בלבד.

השיטה התקציבית הקיימת היא שרק לאחר התרחשות מלחמות או מבצעים צבאיים מתחילה ההתחשבנות בין משרד האוצר, לבין משרד הביטחון, שבסופה משרד הביטחון מקבל שיפוי מהממשלה. בהרבה מהמבצעים הצבאיים התרחשה מחלוקת בין האוצר למשרד הביטחון, כאשר משרד האוצר טען שיש לממן חלק גדול יותר מהוצאות המלחמה/ המבצע באמצעות הסטת כספים מתוך מסגרת תקציב הביטחון.

האם אתה חושב שהמצב הביטחוני יגרום נזק לכלכלת ישראל? 

"הבורסה לא מתרגשת מזה יותר מידי, ראינו את זה בימים האחרונים - אין פה איום מהותי על ישראל, צריך לזכור שאין פה פגיעה בתיירות, כי ממילא הכול סגור בגלל הקורונה. לפי איך שאני רואה את זה המבצע הזה לא ישפיע על כלכלת ישראל. היקף הכלכלה שלנו הולך וגדל, הוא נמצא על תוואי שיש בו עמודי תווך יוצאי דופן, הראשון הוא כמובן הטכנולוגיה שבקורונה קיבל תשומת לב עולמית, הדבר השני זה הגז הטבעי, והדבר השלישי זה הסכמי אברהם".

איך המבצע הזה יגמר לדעתך? 

"לדעתי זה יגמר בכך שהמכה על החמאס תהיה קשה, הסיפור יסתיים בכך שהמבצע הבא יהיה אפילו עוד יותר זמן כי הסכסוך יעמיק - הם רוצים את המקום שלנו וזה לא יקרה. אני מקווה שהמערכה הזו תיקח כמה ימים, זה תלוי בכמה נזקים נגרום להם. גם צריך לזכור שאנחנו לא נלחמים באויב שקול לנו, ולכן אין סיכוי אסטרטגית להיפגע, כי זה לא כוחות. הם עושים טעות איומה ונוראה, אבל הם לא רציונליים - הם מבינים שפה אחת והם משתמשים בה".

איך תראה כלכלת ישראל אחרי המבצע?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אבו ג'ילדה 13/05/2021 19:44
    הגב לתגובה זו
    נכון שלישראלים זיכרון קצר, וסחורה זולה תחזיר אותם מהר לכפרים הערבים...אבל הפחד של היחיד מלינץ' יישאר חזק בזיכרון אצל רבים
  • 3.
    משך התקיפה כמתחייב ישפיע גם ישפיע על הכלכלה. (ל"ת)
    המשך התקיפה ישפיעה 13/05/2021 19:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משך התקיפה כמתחייב ישפיע גם ישפיע על הכלכלה. (ל"ת)
    המשך התקיפה ישפיעה 13/05/2021 19:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוני 13/05/2021 17:07
    הגב לתגובה זו
    כשהכסף בראש מפחדים להיות נחושים בשדה הקרב
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.