כל הסימנים מעידים שאנחנו עוד לא באמצעו של משבר הקורונה וכבר המספרים מאוד מבהילים. למעלה מ-20% מכוח העבודה של ישראל נמצא באבטלה או בחל"ת - שעלול להוביל לאבטלה מעשית עם התמשכותו של המשבר. עכשיו, במיוחד לקראת חג הפסח, רבים מהישראלים יצטרכו עזרה, לא רק בהכנה לסדר הפסח, אלא גם במציאת עבודה. 

לאור זאת, ברשות התעסוקה גיבשו תוכנית חירום לאומית לצמצום האבטלה בישראל. "לאחר ששיעור האבטלה עבר את ה-20%, שירות התעסוקה ממליץ על יציאה לתוכנית חירום שתסייע לעובדים לחזור לתעסוקה מלאה", קבעו במשרד התעסוקה. 

"על פי הערכת שירות התעסוקה, אם המשבר יימשך מעבר למחצית אפריל, 20% מכלל העובדים שנפלטו במהלכו משוק העבודה לא יחזרו למקום עבודתם, בנוסף לעוד עשרות אלפים שצפויים להגיע למצב של תת-תעסוקה", הוסיפו בלשכה. 

הנחת העבודה של שירות התעסוקה היא שהתאוששות מהמשבר היא תהליך ארוך. הניסיון ממשברים קודמים, ובמיוחד ממשבר 2008 - על אף שהמשבר בישראל היה בעצימות נמוכה יותר מאשר במדינות מערביות רבות - מוכיח כי למשק נדרשות מספר שנים לחזור למצב התעסוקתי של טרום המשבר. לכן, ההתמודדות עמו דורשת נקיטת אמצעים מידיים למזעור הנזקים המתפתחים, מתוך הבנה שבתום המשבר, העולם בכלל ושוק העבודה בפרט ייראו שונה מאוד מהעולם טרום המשבר.

• שוק העבודה מתייצב: ירידה באבטלה, עלייה במשרות הפנויות, אך לא בכל התחומים
• מצב עובדי ההייטק בישראל: יותר דורשי עבודה, פחות משרות ומה עם השכר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על ארבעה סעיפים דיברה התוכנית

על כן, הלשכה מציעה תוכנית עם ארבעה מסלולים, שאמורים לסייע למובטלים לחזור כמה שיותר מהר למקום העבודה. הראשון, מסלול עבודה עם המעסיקים להשבת עובדי החל"ת, שמיועד להגדלת סיכויי החזרה לעבודה אצל המעסיק ולקליטת העובדים מחדש. "ככל שהמשבר יימשך, יידרשו התאמות משמעותיות של סביבת העבודה ויהיה צורך להפנות משאבים לסיוע לעובדים ובעיקר בעלי שכר נמוך", קבעו ברשות.

המסלול השני, הוא מסלול השמה ישירה, שמיועד לדורשי עבודה בעלי סיכויי השמה מהירה גבוהים וכולל התאמה בין דורש עבודה למשרה מתאימה, תוך שימוש בכלים דיגיטאליים מתקדמים וסדנאות לחיפוש עבודה. המסלול השלישי הוא מסלול חיזוק כישורים, שמיועד לאנשים שלצורך שילובם במקום עבודה הולם נדרש סיוע לשכתי קצר וממוקד לחיזוק יכולת ההתמדה, הקידום ופריון העבודה שלהם. והמסלול הרביעי הוא מסלול הכשרה מקצועית, שמיועד לאנשים בעלי פוטנציאל גבוה להידרדר לאבטלה ממושכת, או לאלה שזהו אינו המקרה הראשון שבו הם מקבלים קצבה. מסלול זה כולל הפנייה להכשרה במכללה או אצל המעסיק, תוך ביצוע ליווי לשכתי ממוקד.

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "נדרשת תוכנית לאומית למאבק בממדי האבטלה, בשל החשש המוחשי כי למשק ייקח זמן רב לחזור למצב של תעסוקה מלאה. אם מנסים לחפש אור במצב הקשה הזה, הרי שזו הזדמנות שבאה מכורח המציאות לייצר רפורמות בשוק, שמטרתן להגדיל את הפריון של העובדים ולתת לקבוצות גדולות באוכלוסייה כלים להתמודד עם שוק העבודה המודרני. 

• מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
• ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

"בנוסף, עלינו להתאים את הטיפול אישית ככל הניתן לכל דורש עבודה, על מנת שיוכל לחזור לעבודה המתאימה לו. כדי להתמודד עם המשבר, יש להתגייס למאמץ לאומי המכוון להשבת העובדים למקום עבודתם, בעיקר כדי שהמצב הזמני שאליו נקלענו לא יהפוך לקבוע – זו מטרתנו הגדולה והחשובה בתקופה הקרובה", הוסיף גראור. 

האם זה יעזור?

הדיבורים על כך שבתום המשבר אנשים ישובו במהירות לעבודה, יוצרת מצג שווא. מספיק להתבונן בסקטור התיירות והמלונאות כדי להבין שהתיירות לא תחזור במהרה. אולי רק בשנה הבאה. לכן, מפוטרי ויוצאי החל"ת בסקטור צפויים שלא לחזור לעבודה במהרה, לצערנו. 

מן הראוי אם כן, שהממשלה תתעדף מספר סקטורים שיכולים לעזור לצאת מהמשבר. ציינו כאן את סקטור הבריאות שיכול להוות מקפצה בכמות כוח האדם שהסקטור יכול וצריך לקבל, לאחר שהוזנח שנים. גם סקטור החקלאות סקטור המזון והקמעונאות, שהיום יותר מתמיד נדרשים לעובדים. וגם בהייטק אפשר להשתמש בעובדים ל-QA ולעוד עבודות שלא נדרשת להן הכשרה ארוכת טווח, אלא כמה שבועות של קורס.

כדי שכל תוכנית ממשלתית תצליח, צריך להגדיר יעדים ולתמרץ את מה שכדאי וראוי. כלומר שתהיה תוכנית סדורה מלמעלה, שתכלול את משרד האוצר, בנק ישראל, משרד הכלכלה, החקלאות, הבריאות וכל גורם אחר שיכול להיות רלוונטי.