האבטלה עדיין נמוכה 3.8% - האם הנתון הזה נכון?
אבטלה שיעור האבטלה עלה קלות בחודש אוגוסט ל-3.8% מכוח העבודה, לעומת 3.7% בחודש שקדם לו - כך עולה מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).
בחודש יולי נרשמה ירידה בשיעור האבטלה לשפל של 3.7%. בחדש יוני האבטלה היתה 4.1%.
מספר המועסקים הסתכם בחודש אוגוסט ב-3.957 מיליון בקרב בני 15 ומעלה, עליה של 0.2% לעומת החודש הקודם,ואילו מספר המובטלים עמד על כ-155 אלף, ועל רקע נתונים אלו חשוב להבהיר - מובטל הוא מי שפנה במשך תקופה מסוימ ת לביטוח לאומי. אך לאחר תקופה מסוימת הוא יוצא מהרשומות, ולא נספר כמובטל. הוא לא עובד, הוא רואה את עצמו כמובטל, אבל מבחינת הלמ"ס הוא לא מובטל. המשמעות - בפועל שיעור האבטלה גבוה יותר.
שיעור התעסוקה נותר על 60.8% מכלל האוכלוסייה, בדומה לחודש שקדם לו. שיעור התעסוקה בקרב בני 25 נותר על 65% הגברים ועל 56.7% בקרב הנשים. בקרב בני 64-25, נרשמה עלייה לרמה של 80.2%, לאחר שבחודש הקודם נרשמה ירידה קלה, לשיעור של 79.7%.
מספרם של המועסקים שעובדים בהיקף מלא (35 שעות ויותר בשבוע) ירד ב-1.1% לעומת החודש הקודם, בכ-34 אלף מועסקים, בעוד שמספר המועסקים בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות בשבוע) עלה ב-2.9%, תוספת של כ-25 אלף מועסקים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
