לא מתקיימים יחסי עובד מעביד כאשר מטרת ההתקשרות הנה הכשרה לימודית מעשית
העובדות ---------- רולא גרייב (להלן: "התובעת") למדה בביה"ס הארצי להנדסאים שבטכניון את מקצוע הטכנולוג הרפואי וביצעה במכבי שירותי בריאות (להלן: "מכבי") הכשרה מעשית לאורך תקופה של 10 חודשים. ההכשרה המעשית שביצעו הסטודנטים במכבי הוסדרה באמצעות שני הסכמים: האחד "הסכם לביצוע הכשרה קלינית" אשר הסדיר את היחסים בין מכבי לביה"ס. והשני "הסכם מיוחד להכשרת משתלם" אשר הסדיר את היחסים בין הסטודנט למכבי. בשני ההסכמים הובהר, כי אין בביצוע ההכשרה המעשית ע"י הסטודנטים כדי ליצור יחסי עובד מעביד בין הסטודנטים למכבי. התובעת עתרה למתן פסק דין הקובע, כי בתקופת ההכשרה התקיימו יחסי עובד מעביד ולכן זכאית לשכר עבודה ולזכויות נוספות. לטענת מכבי, ההכשרה המעשית שקיבלה התובעת אצלה הייתה חלק אינטגראלי ובלתי נפרד מתכנית לימודיה כאשר מטרתה העיקרית הייתה הקניית ידע ומיומנות מקצועית. פסק הדין ----------- בית הדין סבר, כי מטרת ההתקשרות לא הייתה יצירת יחסי עובד מעביד לשם ביצוע עבודה אלא הכשרה לימודית מעשית כחלק מתכנית הלימודים. בית הספר הוא ששלח והפנה את התובעת למכבי עפ"י התחומים בהם ביקשה להשתלם, ומסר בידי התובעת את ההסכם להכשרת המשתלם. התובעת החלה בהכשרה במכבי בעקבות הפניית בית הספר מבלי שנערך לה במכבי ראיון קבלה לעבודה אלא שיחת תיאום ציפיות בלבד בסמוך לתחילת ההכשרה. דובר בהכשרה מעשית, שהינה חלק מתוכנית הלימודים ותנאי להשלמתה ולקבלת ההסמכה כמו גם חובת התובעת להגיש פרויקט גמר. התובעת לא הוכיחה, כי נכחה באופן סדיר וקבוע. התובעת לא הציגה בפני ביה"ד רישום כלשהו שערכה לגבי שעות ההכשרה ולא הביאה עדים מטעמה להוכחת שעות עבודתה. הוכח בפני ביה"ד, כי מצד מכבי לא היה פיקוח ורישום מדויק של שעות הגעתה של התובעת. בנוסף, בניגוד לעובדים מן המניין של מכבי, למכבי לא היה פיקוח צמוד על שעות עבודתה של התובעת ולא היה לה כרטיס נוכחות. ביה"ד שוכנע, כי התובעת לא עבדה באופן עצמאי אלא עבדה תמיד במקביל לעובדים אחרים ותחת פיקוחם. התובעת אף אישרה בעדותה, כי לא הייתה עצמאית לגמרי בבדיקות אלה, מאחר שהייתה עליה השגחה וכי לא עבדה ללא המצאות משגיח ממונה בעבודה. ביה"ד קבע, כי התובעת ביצעה הכשרה מעשית לפי הפניית ביה"ס ולא נבחרה לביצוע עבודה ע"י מכבי, על שעות הכשרתה לא היה פיקוח או רישום כנהוג לעובדי מכבי ולמכבי לא היה עניין של ממש בהגעתה או באי הגעתה שכן היא התלוותה לעובדים אחרים בעבודתם. התובעת לא היוותה חלק ממערך כוח האדם במכבי ולא "חסכה" למכבי העסקה של עובדים. ביה"ד אף העיר, כי טענת התובעת שפוטרה "ללא סיבה מוצדקת" וללא הודעה מוקדמת אינה מובנת שהרי התובעת ידעה מלכתחילה את ארכה של תקופת ההכשרה ומועד סיומה. לאור האמור לעיל, התביעה נדחתה. (*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
בעלי דירות מגורים ונכסים מסחריים שנפגעו ישירות מירי טילים מאיראן ועומדים בתנאי הזכאות - יוכלו להגיש תביעה מקוונת לקבלת פיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, לתקופת השיקום שתיקבע; המועד האחרון להגשה - שלושה חודשים מיום הנזק
רשות המסים פתחה היום את המערכת המקוונת להגשת תביעות פיצוי על אובדן הכנסות משכר דירה, עבור בעלי נכסים שנפגעו ישירות מירי הטילים מאיראן במהלך מבצע "עם כלביא".
הזכאות חלה הן על דירות מגורים והן על
נכסים מסחריים בבעלות פרטית, כגון חנויות או מחסנים, והיא מותנית בעמידה בשלושה תנאים מצטברים: שהנכס היה מושכר ביום קרות הנזק או במהלך שלושת החודשים שקדמו לו, שבשל הפגיעה לא ניתן להשתמש בו במשך לפחות חודש, ושבעל הנכס לא קיבל שכר דירה בתקופת השיקום.
מי שעומד בתנאים יהיה זכאי לפיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, למשך תקופת השיקום כפי שתקבע על ידי קרן הפיצויים.
איך מגישים?
את הבקשה יש להגיש דרך האתר, בצירוף המסמכים
הנדרשים, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד הפגיעה. ברשות מדגישים כי במקרים שבהם השוכר ממשיך לשלם שכר דירה ומקבל מימון לדיור חלופי מהקרן - לבעל הנכס לא תינתן זכאות לפיצוי, שכן בפועל לא נגרם לו הפסד הכנסה.
בעלי דירות שהן חלק מעסק, כמו חברות בע"מ, נכללים
במסלול פיצוי נפרד לעסקים, בהתאם להיקף המחזור ולסוג הפגיעה, עם אפשרות לקבלת פיצוי עבור תקופה של עד חצי שנה לנכסים שנפגעו ישירות.