ד"ר רות וסטהיימר: "המדיה החברתית - לא תחליף למערכת יחסים אמיתית"
על הקשר בין התקשורת החדשה לזוגיות העתידית, שוחחו היום (ג') בפתיחת ועידת הנשיא הרביעית, ד"ר יוסי ורדי וד"ר רות וסטהיימר. "אם מישהו שרוצה סקס טוב - אחרי הכנס הזה אני ממליצה לכם ללכת למוזיאון הרצל. הייתי שם היום וזה היה נפלא", סיפרה ד"ר וסטהיימר בראשית השיחה המשעשעת בין השניים.
"יש לי בטוויטר 56 אלף עוקבים. אתה לימדת אותי שאף אחד לא יקשיב לתוכניות של חצי שעה, לכן אני מקצצת את התוכניות שלי לקטעים קצרים הכוללים שאלה ותשובה ומעלה אותם ליו טיוב.
"אני מודאגת שהמדיה החדשה תפגום בקשר בין בני האדם, אבל אני מבינה שאין ברירה ועל כולנו לדעת איך להתנהל באמצעות המדיה החדשה. אני מאמינה שאנשים צריכים ללמוד להשתמש במדיה החדשה כדי לפגוש מישהו שמתאים להם. הבעיה מתחילה כאשר נפגשים עם זרים מוחלטים שעלולים להרע לך".
היום קל יותר לעשות דייטים באמצעות המדיה החדשה כמו צ'אטים ורשתות חברתיות, אבל כיום גם הרבה מערכות יחסים עוברות למדיה - האם לדעתך זה יכול להוות תחליף? "חס וחלילה. אם אנשים צריכים למצוא מישהו והם נעזרים בכך במדיה החברתית זה בסדר גמור אבל זו רק ההתחלה, זה לא תחליף למערכת יחסים בין אישית אמיתית.
"אני אמנם בת 84 אבל למזלי אני בריאה, שמחה וסקרנית להנות מהטכנולוגיה שנוספה לעולם. אני שעברתי את מלחמת העולם השניה מרגישה שיש לי חובה לתיקון עולם. בעבר חשבתי שאהיה גננת או משהו כזה ולא ידעתי שאדבר מבוקר עד ערב על סקס. יש לי אייפון. אני לא ממש יודעת לשלוח SMS אבל אני מדברת כל היום בטלפון - בעיקר על סקס".
ד"ר רות סיפרה כי הספר הבא שלה שיפורסם בנובמבר יהיה בעבור אנשים שמטפלים בחולים באלצהיימר ואובדן זיכרון על מנת לתת להם עצה טובה איך לשמור על המורל של החולים. מעבר לזה היא סיפרה כי אני צפויה לפרסם ספר שיסביר לנשים איך לקחת אחראיות על ההנאה המינית שלהן. "אף אחד לא יכול להביא אישה להנאה מינית אם היא לא מלמדת את עצמה".
ד"ר יוסי ורדי התייחס לבעייה המינית של שפיכה מוקדמת שבה לוקים חלק מהגברים והשווה בינה לבין תרבות האקזיטים המהירים "יש עניין שמחלק את קהילת המפתחים בישראל לשניים. ישנם אנשים שאומרים שאותם יזמים צעירים ובעלי חברות, עושים אקזיט מוקדם מדי". ורטהיימר אמרה בתגובה "לכל מי שיש לו בעיה כזו אני ממליצה להגיע אלי. אני אשמח לעזור בזה".
מה תעשי ב-10 השנים הבאות? "אני מקווה שאלמד יותר. אנחנו צריכים לעסוק יותר במחקר. בכל מקרה אני לא מתכוונת לשבת בבית ולהתלונן. הכי חשוב זה לשמור על שמחת החיים והסקרנות - אני לא מתחברת למי שאומר 'אני עייף'".
- 3.הבעיה היא שנשים לא מבינות איך הן עובדות (ל"ת)עכשיו אני מבין 19/06/2012 18:01הגב לתגובה זו
- 2.אנחנו דור שלא מבין מה עושים עם הדבר הזה שנקרא מערכת יחס (ל"ת)צודקת הד"ר 19/06/2012 18:01הגב לתגובה זו
- 1.היא גדולה (ל"ת)חחח 19/06/2012 18:00הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
