ד"ר רות וסטהיימר: "המדיה החברתית - לא תחליף למערכת יחסים אמיתית"
על הקשר בין התקשורת החדשה לזוגיות העתידית, שוחחו היום (ג') בפתיחת ועידת הנשיא הרביעית, ד"ר יוסי ורדי וד"ר רות וסטהיימר. "אם מישהו שרוצה סקס טוב - אחרי הכנס הזה אני ממליצה לכם ללכת למוזיאון הרצל. הייתי שם היום וזה היה נפלא", סיפרה ד"ר וסטהיימר בראשית השיחה המשעשעת בין השניים.
"יש לי בטוויטר 56 אלף עוקבים. אתה לימדת אותי שאף אחד לא יקשיב לתוכניות של חצי שעה, לכן אני מקצצת את התוכניות שלי לקטעים קצרים הכוללים שאלה ותשובה ומעלה אותם ליו טיוב.
"אני מודאגת שהמדיה החדשה תפגום בקשר בין בני האדם, אבל אני מבינה שאין ברירה ועל כולנו לדעת איך להתנהל באמצעות המדיה החדשה. אני מאמינה שאנשים צריכים ללמוד להשתמש במדיה החדשה כדי לפגוש מישהו שמתאים להם. הבעיה מתחילה כאשר נפגשים עם זרים מוחלטים שעלולים להרע לך".
היום קל יותר לעשות דייטים באמצעות המדיה החדשה כמו צ'אטים ורשתות חברתיות, אבל כיום גם הרבה מערכות יחסים עוברות למדיה - האם לדעתך זה יכול להוות תחליף? "חס וחלילה. אם אנשים צריכים למצוא מישהו והם נעזרים בכך במדיה החברתית זה בסדר גמור אבל זו רק ההתחלה, זה לא תחליף למערכת יחסים בין אישית אמיתית.
"אני אמנם בת 84 אבל למזלי אני בריאה, שמחה וסקרנית להנות מהטכנולוגיה שנוספה לעולם. אני שעברתי את מלחמת העולם השניה מרגישה שיש לי חובה לתיקון עולם. בעבר חשבתי שאהיה גננת או משהו כזה ולא ידעתי שאדבר מבוקר עד ערב על סקס. יש לי אייפון. אני לא ממש יודעת לשלוח SMS אבל אני מדברת כל היום בטלפון - בעיקר על סקס".
ד"ר רות סיפרה כי הספר הבא שלה שיפורסם בנובמבר יהיה בעבור אנשים שמטפלים בחולים באלצהיימר ואובדן זיכרון על מנת לתת להם עצה טובה איך לשמור על המורל של החולים. מעבר לזה היא סיפרה כי אני צפויה לפרסם ספר שיסביר לנשים איך לקחת אחראיות על ההנאה המינית שלהן. "אף אחד לא יכול להביא אישה להנאה מינית אם היא לא מלמדת את עצמה".
ד"ר יוסי ורדי התייחס לבעייה המינית של שפיכה מוקדמת שבה לוקים חלק מהגברים והשווה בינה לבין תרבות האקזיטים המהירים "יש עניין שמחלק את קהילת המפתחים בישראל לשניים. ישנם אנשים שאומרים שאותם יזמים צעירים ובעלי חברות, עושים אקזיט מוקדם מדי". ורטהיימר אמרה בתגובה "לכל מי שיש לו בעיה כזו אני ממליצה להגיע אלי. אני אשמח לעזור בזה".
מה תעשי ב-10 השנים הבאות? "אני מקווה שאלמד יותר. אנחנו צריכים לעסוק יותר במחקר. בכל מקרה אני לא מתכוונת לשבת בבית ולהתלונן. הכי חשוב זה לשמור על שמחת החיים והסקרנות - אני לא מתחברת למי שאומר 'אני עייף'".
- 3.הבעיה היא שנשים לא מבינות איך הן עובדות (ל"ת)עכשיו אני מבין 19/06/2012 18:01הגב לתגובה זו
- 2.אנחנו דור שלא מבין מה עושים עם הדבר הזה שנקרא מערכת יחס (ל"ת)צודקת הד"ר 19/06/2012 18:01הגב לתגובה זו
- 1.היא גדולה (ל"ת)חחח 19/06/2012 18:00הגב לתגובה זו
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
