ד"ר רות וסטהיימר: "המדיה החברתית - לא תחליף למערכת יחסים אמיתית"

"אני לא יודעת לשלוח SMS אבל מדברת כל היום באייפון - בעיקר על סקס". "אני מודאגת שהמדיה החדשה תפגום בקשר בין בני האדם, אבל אני מבינה שאין ברירה"
יעל גרונטמן | (3)

על הקשר בין התקשורת החדשה לזוגיות העתידית, שוחחו היום (ג') בפתיחת ועידת הנשיא הרביעית, ד"ר יוסי ורדי וד"ר רות וסטהיימר. "אם מישהו שרוצה סקס טוב - אחרי הכנס הזה אני ממליצה לכם ללכת למוזיאון הרצל. הייתי שם היום וזה היה נפלא", סיפרה ד"ר וסטהיימר בראשית השיחה המשעשעת בין השניים.

"יש לי בטוויטר 56 אלף עוקבים. אתה לימדת אותי שאף אחד לא יקשיב לתוכניות של חצי שעה, לכן אני מקצצת את התוכניות שלי לקטעים קצרים הכוללים שאלה ותשובה ומעלה אותם ליו טיוב.

"אני מודאגת שהמדיה החדשה תפגום בקשר בין בני האדם, אבל אני מבינה שאין ברירה ועל כולנו לדעת איך להתנהל באמצעות המדיה החדשה. אני מאמינה שאנשים צריכים ללמוד להשתמש במדיה החדשה כדי לפגוש מישהו שמתאים להם. הבעיה מתחילה כאשר נפגשים עם זרים מוחלטים שעלולים להרע לך".

היום קל יותר לעשות דייטים באמצעות המדיה החדשה כמו צ'אטים ורשתות חברתיות, אבל כיום גם הרבה מערכות יחסים עוברות למדיה - האם לדעתך זה יכול להוות תחליף? "חס וחלילה. אם אנשים צריכים למצוא מישהו והם נעזרים בכך במדיה החברתית זה בסדר גמור אבל זו רק ההתחלה, זה לא תחליף למערכת יחסים בין אישית אמיתית.

"אני אמנם בת 84 אבל למזלי אני בריאה, שמחה וסקרנית להנות מהטכנולוגיה שנוספה לעולם. אני שעברתי את מלחמת העולם השניה מרגישה שיש לי חובה לתיקון עולם. בעבר חשבתי שאהיה גננת או משהו כזה ולא ידעתי שאדבר מבוקר עד ערב על סקס. יש לי אייפון. אני לא ממש יודעת לשלוח SMS אבל אני מדברת כל היום בטלפון - בעיקר על סקס".

ד"ר רות סיפרה כי הספר הבא שלה שיפורסם בנובמבר יהיה בעבור אנשים שמטפלים בחולים באלצהיימר ואובדן זיכרון על מנת לתת להם עצה טובה איך לשמור על המורל של החולים. מעבר לזה היא סיפרה כי אני צפויה לפרסם ספר שיסביר לנשים איך לקחת אחראיות על ההנאה המינית שלהן. "אף אחד לא יכול להביא אישה להנאה מינית אם היא לא מלמדת את עצמה".

ד"ר יוסי ורדי התייחס לבעייה המינית של שפיכה מוקדמת שבה לוקים חלק מהגברים והשווה בינה לבין תרבות האקזיטים המהירים "יש עניין שמחלק את קהילת המפתחים בישראל לשניים. ישנם אנשים שאומרים שאותם יזמים צעירים ובעלי חברות, עושים אקזיט מוקדם מדי". ורטהיימר אמרה בתגובה "לכל מי שיש לו בעיה כזו אני ממליצה להגיע אלי. אני אשמח לעזור בזה".

מה תעשי ב-10 השנים הבאות? "אני מקווה שאלמד יותר. אנחנו צריכים לעסוק יותר במחקר. בכל מקרה אני לא מתכוונת לשבת בבית ולהתלונן. הכי חשוב זה לשמור על שמחת החיים והסקרנות - אני לא מתחברת למי שאומר 'אני עייף'".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הבעיה היא שנשים לא מבינות איך הן עובדות (ל"ת)
    עכשיו אני מבין 19/06/2012 18:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנחנו דור שלא מבין מה עושים עם הדבר הזה שנקרא מערכת יחס (ל"ת)
    צודקת הד"ר 19/06/2012 18:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    היא גדולה (ל"ת)
    חחח 19/06/2012 18:00
    הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: