ד"ר רות וסטהיימר: "המדיה החברתית - לא תחליף למערכת יחסים אמיתית"

"אני לא יודעת לשלוח SMS אבל מדברת כל היום באייפון - בעיקר על סקס". "אני מודאגת שהמדיה החדשה תפגום בקשר בין בני האדם, אבל אני מבינה שאין ברירה"
יעל גרונטמן | (3)

על הקשר בין התקשורת החדשה לזוגיות העתידית, שוחחו היום (ג') בפתיחת ועידת הנשיא הרביעית, ד"ר יוסי ורדי וד"ר רות וסטהיימר. "אם מישהו שרוצה סקס טוב - אחרי הכנס הזה אני ממליצה לכם ללכת למוזיאון הרצל. הייתי שם היום וזה היה נפלא", סיפרה ד"ר וסטהיימר בראשית השיחה המשעשעת בין השניים.

"יש לי בטוויטר 56 אלף עוקבים. אתה לימדת אותי שאף אחד לא יקשיב לתוכניות של חצי שעה, לכן אני מקצצת את התוכניות שלי לקטעים קצרים הכוללים שאלה ותשובה ומעלה אותם ליו טיוב.

"אני מודאגת שהמדיה החדשה תפגום בקשר בין בני האדם, אבל אני מבינה שאין ברירה ועל כולנו לדעת איך להתנהל באמצעות המדיה החדשה. אני מאמינה שאנשים צריכים ללמוד להשתמש במדיה החדשה כדי לפגוש מישהו שמתאים להם. הבעיה מתחילה כאשר נפגשים עם זרים מוחלטים שעלולים להרע לך".

היום קל יותר לעשות דייטים באמצעות המדיה החדשה כמו צ'אטים ורשתות חברתיות, אבל כיום גם הרבה מערכות יחסים עוברות למדיה - האם לדעתך זה יכול להוות תחליף? "חס וחלילה. אם אנשים צריכים למצוא מישהו והם נעזרים בכך במדיה החברתית זה בסדר גמור אבל זו רק ההתחלה, זה לא תחליף למערכת יחסים בין אישית אמיתית.

"אני אמנם בת 84 אבל למזלי אני בריאה, שמחה וסקרנית להנות מהטכנולוגיה שנוספה לעולם. אני שעברתי את מלחמת העולם השניה מרגישה שיש לי חובה לתיקון עולם. בעבר חשבתי שאהיה גננת או משהו כזה ולא ידעתי שאדבר מבוקר עד ערב על סקס. יש לי אייפון. אני לא ממש יודעת לשלוח SMS אבל אני מדברת כל היום בטלפון - בעיקר על סקס".

ד"ר רות סיפרה כי הספר הבא שלה שיפורסם בנובמבר יהיה בעבור אנשים שמטפלים בחולים באלצהיימר ואובדן זיכרון על מנת לתת להם עצה טובה איך לשמור על המורל של החולים. מעבר לזה היא סיפרה כי אני צפויה לפרסם ספר שיסביר לנשים איך לקחת אחראיות על ההנאה המינית שלהן. "אף אחד לא יכול להביא אישה להנאה מינית אם היא לא מלמדת את עצמה".

ד"ר יוסי ורדי התייחס לבעייה המינית של שפיכה מוקדמת שבה לוקים חלק מהגברים והשווה בינה לבין תרבות האקזיטים המהירים "יש עניין שמחלק את קהילת המפתחים בישראל לשניים. ישנם אנשים שאומרים שאותם יזמים צעירים ובעלי חברות, עושים אקזיט מוקדם מדי". ורטהיימר אמרה בתגובה "לכל מי שיש לו בעיה כזו אני ממליצה להגיע אלי. אני אשמח לעזור בזה".

מה תעשי ב-10 השנים הבאות? "אני מקווה שאלמד יותר. אנחנו צריכים לעסוק יותר במחקר. בכל מקרה אני לא מתכוונת לשבת בבית ולהתלונן. הכי חשוב זה לשמור על שמחת החיים והסקרנות - אני לא מתחברת למי שאומר 'אני עייף'".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הבעיה היא שנשים לא מבינות איך הן עובדות (ל"ת)
    עכשיו אני מבין 19/06/2012 18:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנחנו דור שלא מבין מה עושים עם הדבר הזה שנקרא מערכת יחס (ל"ת)
    צודקת הד"ר 19/06/2012 18:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    היא גדולה (ל"ת)
    חחח 19/06/2012 18:00
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.