הוגש כתב אישום נגד איש היח"צ צבי רבין בגין עבירות של שימוש במיד פנים

כתב אישום הוגש גם כנגד עורך הין גיא פן. על פי כתב האישום, רבין ופן רכשו מניות של אבוג'ן, אלדין ואלווריון במועדים רבים בסמוך לחתימה על עסקאות משמעותיות
שרות Bizportal |

פרקליטות מחוז ת"א הגישה היום למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נגד איש יחסי הציבור צביקה רבין ועורך הדין גיא פן בגין עבירות של שימוש במידע בפנים. התיק נחקר על ידי מחלקת החקירות ברשות ני"ע.

כתב האישום מייחס לצביקה רבין, אשר משמש מנכ"ל חברת קוואן תקשורת, העוסקת במתן שירותי תקשורת לחברות, שימוש רב במידע פנים אשר הגיע אליו במסגרת תפקידו, בכך שביצע עשרות עסקאות בניירות ערך בהיקף של מאות אלפי שקלים, וכן העביר את מידע הפנים לחברו, גיא פן.

גיא פן, עו"ד במקצועו, קיבל את מידע הפנים מרבין, ועשה בו שימוש רב, בכך שביצע עשרות עסקאות בהיקף של מיליוני שקלים בניירות ערך תוך שימוש במידע הפנים שקיבל. כמו כן, העביר פן את מידע הפנים לקרובי משפחתו, שאף הם ביצעו עסקאות בניירות ערך.

על פי כתב האישום, במסגרת תפקידו, עמד רבין בקשר קבוע עם החברות אשר נמנו על לקוחות חברת קוואן, נהג להיפגש עם מנהלי החברות והיה מעורה בהתפתחויות, במהלכים עסקיים מהותיים ובמו"מ שונים אשר נוהלו על ידן. במסגרת תפקידו היה רבין מדברר הודעות של החברות לתקשורת ומכין מצגות בנושאים שונים עבור שוק המשקיעים.

לעיתים אף נטל חלק בניסוח דיווחים מידיים שהוצאו על ידי החברות לרשות ניירות ערך ולבורסה. מתוקף מעמדו ומתוקף קשריו עם החברות, היה רבין איש פנים בחברות אלו וקיבל מידע פנים רב על המתרחש בחברות, על עסקאות שעתידות להחתם ועל מהלכים משמעותיים בחברות.

במסגרת עבודתו בקוואן, סיפק רבין, בין היתר, שירותי תקשורת ויחצ"נות לחברות הציבוריות אבוג'ן, אלדין ואלווריון. במועדים רבים בסמוך לחתימה על עסקאות משמעותיות אשר בצעו חברות אלו, או בסמוך לפני הודעות דיווח מיידי או פרסומים אחרים של החברות, אשר ידע עליהם רבין מבעוד מועד, ביצע עסקאות בניירות ערך, בחשבונה של בת זוגו, תוך ניצול מידע הפנים שהיה ברשותו במסגרת תפקידו.

כמו כן, מואשם רבין כי במספר רב של פעמים מסר לחברו גיא פן מידע פנים אודות החברות שלעיל, כאשר ידע, או היה לו יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים. פן מואשם כי ניצל את מידע הפנים שקיבל מרבין וביצע גם הוא לפני ובסמוך לפרסומים אודות התפתחויות בחברות, עסקאות בניירות ערך, וכאמור אף העביר מידע זה לקרוביו.

רבין מואשם בחמישה אישומים, הכוללים 39 עבירות של שימוש במידע פנים לפי סעיף 52ג לחוק ני"ע. פן מואשם בארבעה אישומים הכוללים 136 עבירות של שימוש במידע פנים לפי סעיף 52ד לחוק ני"ע.

עו"ד יהושע שטיין שמייצג את צבי רבין ציין כי "רבין, לא הפיק שום רווח מפעילות בני"ע המדוברות. החוק העוסק בשימוש במידע פנים נועד למנוע פעולות לא כשרות שמטרתן הפקת רווח מהיר ולא נועד לעסוק במצבים של השקעות לטווח ארוך שאין בהם כל חשש לספקולציה".

לדבריו, "אנו יכולים רק להצטער על כך שהחוק מופעל בנסיבות שאינן מיועדות לכך וסבורים כי בית המשפט יקבל את טענותינו בעניין. המניות אליהן מתייחס כתב האישום נרכשו סמך שיקולים כלכליים בלבד והעובדה היא שאותן מניות מוחזקות מאז ועד עתה, למעלה מארבע שנים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.