בנק ישראל: גרעון הממשלה צפוי לזנק משנת 2013; צריך לשוב לעלות מיסים

בבנק המרכזי מעריכים: בצל משבר החובות המתחולל באירופה והשפעותיו על הצמיחה, ירידות שערים בשוק ההון והיקף עסקאות נמוך בנדל"ן הממשלה תפספס כבר ב-2012 את יעדי הגרעון שנקבעו
אריאל אטיאס | (10)

הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2012 צפוי להיות נמוך מעט מהגירעון ב-2011, אך עדיין גבוה ביותר באחוז מתקרת הגירעון שנקבעה בעת אישורו, כך עולה מנתונים שמפרסם היום בנק ישראל. בנוסף, הגירעונות אחרי 2012 צפויים להיות גדולים בהרבה מהיעדים הקבועים בחוק.

בדו"ח ביצוע הצפוי של תקציב המדינה בשנת 2012 ובטווח הבינוני, מול יעדי התקציב, נכתב כי הפער מהתקרה שנקבעה נובע ברובו המכריע משינויים בתחזית המקרו-כלכלית - הנובעים מהשפעות משבר החובות המתחולל באירופה והשפעותיו על הצמיחה, ירידות שערים בשוק ההון והיקף עסקאות נמוך מהחזוי בשוק הנדל"ן - מאז אישור התקציב בסוף 2010 הצפויים להקטין את ההכנסות ממסים בהשוואה לתחזית המקורית, ולא משינויים בשיעורי המס או במסגרת ההוצאות של הממשלה.

בבנק ישראל טוענים שכיוון שהגירעון הגבוה מהיעד נובע משינויים בסביבה המקרו-כלכלית אין הכרח בשלב זה שהממשלה תנקוט בצעדי מדיניות כדי להקטין את הגירעון כבר ב-2012.

בהסתכלות ארוכת טווח יותר, על 2013, התמונה כבר עגומה יותר ואפילו ביטול הפחתות שיעורי המס לא יצליחו למנוע גרעונות גבוהים יותר, קובע הניתוח שנערך בחטיבת המחקר של בנק ישראל. לפיו, הממשלה תידרש לבצע אך העלאות נוספות של שיעורי המס.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אדם 07/12/2011 15:56
    הגב לתגובה זו
    להטיל על בעלי ההון 80 אחוז מס -רק מיסוי חזירי ירפא את הקפיטליזם החזירי !
  • 6.
    אזרח 07/12/2011 14:14
    הגב לתגובה זו
    הנה רעיון לשלטון : לא רוצים משכורת!!!! תנו לנו מגורים,אוכל,שתיה,בלויים ואנו נעבוד בחינם בשבילכם!!! מה דעתכם??
  • 5.
    אולה 07/12/2011 13:33
    הגב לתגובה זו
    לאן אפשר לברוח מכאן?? מזמו אין כאן אידיאולוגיה, מזמן אין ערכים, מזמן אין צד' , מוסר , אין אהבת אדם, חמלה ואפילו לא כ" כ אהבת מוללדת. אז תגידו חכמים, מה הפתרון ? אני כבר לא יכולה לראות את הפרצופים הזחוחים שמנהלים לףנו את החיים הקטנים ואני לא יכולה לשמוע את הדבורים האידיוטיים השבלונים שלהם. די11111111!!!!!!!!
  • 4.
    עינת 07/12/2011 13:19
    הגב לתגובה זו
    מיסים ועוד מיסים ,חברה האם בכלל היתה יציאת מצרים??? עבדים היינו ועבדים נשארנו. שיתחילו שם לחסוך בממשלה הזאת כי לעם נשבר מהמיסים שלהם ,חתיכת מנותקים.
  • מירה 07/12/2011 13:27
    הגב לתגובה זו
    ממילא הבורסה שורצת כל מיני זרמים לא הכי נקיים ואי אפשר להרוויח קצת, אז אולי כדאי להטיל חרם על ףהמורסה הזאת ולא ימיסו עליה עוד ועוד מסים נון-סטופ. מה דעתכם חברה נחמדים שמנצלים אותם גם ברוני הבורסה וגם ברוני הממשל .
  • 3.
    אמיר 07/12/2011 13:01
    הגב לתגובה זו
    יש שם עודף כוח אדם,משכורות מנופחות ללא כל פורפוציה, לעלות מיסים מר פישר? תקצץ בעובדים ובשכר שלכם, גועל נפש.
  • סימה 07/12/2011 13:14
    הגב לתגובה זו
    אולי כדאי לקצץ לטרכטנברג את כמעט 70,000 שח ל-15000שח, וגם לחברי הכנסת, לשרים, וכו וכו - מה יש הם לא יסתדרן? שירגישו טוב טוב מה זה להיות אזרח מן השורה. אז יבואו להנהיג אותנו אידיאליסטים , רנשים טובים עם חזון ויבריאו את המדינה החולה הזאת !
  • 2.
    איציק 07/12/2011 12:54
    הגב לתגובה זו
    כל פעם שחסר כסף מיד מעלים מיסים. למה? הכי קל למנהיגות מנותקת מעם. למה שלא תקצצו בתקציב הפזרני המממן בשפע את ההנהלה ומקורביה, הנותן למשימות מיותרות. אולי תקימו צוות רציני שילקט רעיונות מהציבור ומהאקדמיה וימליץ היכן ואיך לקצץ. אתן רעיון, ממשלה של 12 שרים, כנסת של 71 חברים (סהנדרין), דובר ממשלתי אחד, ביטול כפילויות של יועצים, צמצום משרדים, איחוד רשויות מקומיות, ביטול אירועים פזרניים, הורדת שכר בכירים.
  • סול 07/12/2011 13:05
    הגב לתגובה זו
    אולי צריך ליצור עוד איזו שהיא שואה קטנה על מנתלגזול עוד פעם כסף מיתומים ואלמנות שישרדו.
  • 1.
    חזי 07/12/2011 12:48
    הגב לתגובה זו
    ולא יהיה גרעון. הם מילא מיותרים, יש עשרות אלפים עובדים מיותרים במגזר הציבורי. יש אבטלה נמוכה מאוד-אז היא תגדל קצת, נגיד 0.5 אחוז?
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.