גופי התקשורת והעיתונאים - מודל 2011: "מפוחדים, מצונזרים - חיידקים מוחלשים"
מעמד העיתונאים וגופי התקשורת בכי רע, וזו לא הפתעה - כך עולה מהפאנל "איך גורמים את החודש לעזאזל - קריסת מערכות? בהנחיית שרון גל, ביום השני של כנס אילת לעיתונות.
העיתונאי נחמיה שטרסלר מ'הארץ' ו'חדשות 2', אמר: "איפה שאני שואל ושומע, יש תכניות קיצוצים, פיטורים, הורדות שכר. כל כלי התקשורת, אפילו אילו שהרוויחו פעם - קשת, אומרת שהיא לא מרוויחה". לדבריו, "כאשר אתה מפסיד, הכוח של מול השלטון הולך ויורד. אתה צריך לבקש בקשות, למשל ערוץ 10, אתה חלש מול הפוליטיקאים, העיתונאים שלך חלשים מולך, יש צנזורה עצמית".
שטרסלר, עיתונאי ותיק ומוכר, מודה כי גם בינו לבין עצמו עולה החשש בתקופה האחרונה לעתיד לבוא. "זה שאני אומר את זה, זה כבר אומר שזה עובר לי בראש", אמר אבל הדגיש כי מצב העיתונאי הצעיר, רע הרבה יותר: "כאשר אין לך מעמד, ומוניטין ושם, ברור שאתה נאלץ להתיישר לפי מה שהבעלים רוצה למרות שהבעלים לא אומר את זה".
בסקר שהוצג בפאנל ונערך עבור כנס אילת לעיתונות, עולה כי הציבור חושב שהשכר הממוצע של העיתונאי בישראל עומד על 13,600 שקל בממוצע, כאשר השכר האמיתי עומד כל כ-7,000 שקלים. עוד עולה בסקר כי 56% מהנשאלים חושבים שהשכר שהעיתונאים מקבלים הוא הוגן, 25% אומרים שהוא גבוה יותר, ואילו 19% אומרים שהוא נמוך מדי.
מ"מ מנכ"ל 'חדשות 10', אורי רוזן, מודה בחודשים האחרונים מצבו של הערוץ רע בהרבה: "ההשפעה של המצב הכלכלי עלינו היא דרמטית. המצב הכלכלי משפיע על מה שרואים על המסך, ומחודש לחודש זה יהיה ניכר יותר".
מנשה סמירה, מנכ"ל הרשות השנייה, תקף בשלב זה את ערוץ 10: "עד שנת 2008 הערוץ הפסיד כל שנה 80-100 מיליון שקל. עד 2008 הם לא עמדו פעם אחת בחובות הרגולציה שהם בחרו לקבל במכרז. הגיע יוסי ורשבסקי, והפלא ופלא, יש עמידה בחובות, הוא מיצב את הערוץ, עומד במחויבות התוכן. אם האירוע של 4 החודשים האחרונים, אז הוא היה מסיים את השנה כמעט מאוזן".
חגי גולן, העורך הראשי של 'גלובס', אמר: "נוהגים לקרוא לנו חיידקים, אז אנחנו חיידקים מאד מוחלשים. היכולת של השלטון ללחוץ על התקשורת, גבוה מאד. הנה למשל סעיף בהכנסות: תחקירן. התוצרת שהוא מנפק מבחינה כמותית, היא בדרך כלל נמוכה באופן יחסי, יכול להיות שחודש שלם לא תראה ממנו מילה, ובסוף החודש תראה במקרה הטוב תחקיר שיעשה רעש, ויכול להיות שהתחקיר ייפול. היכולת שלנו להעסיק תחקירנים, מבחינה כדאיות, ובתקופה מהסוג הזה, נמוכה. הם הראשונים שאם צריך לפטר מישהו, ילכו הביתה".
גולן אישר שוב את מסכת הלחצים שכלי התקשורת עוברים היום: "אין ספק, ומי שאומר אחרת הוא מיתמם או משקר, אנחנו הרבה יותר לחיצים בתקופה הזאת. אתה מקבל את הטלפון, הגופים שאנחנו מדברים עליהם, המפרסמים הגדולים, הפוליטיקאים".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
