גופי התקשורת והעיתונאים - מודל 2011: "מפוחדים, מצונזרים - חיידקים מוחלשים"

שטרסלר דואג: "כאשר אתה מפסיד, הכוח שלך מול השלטון הולך ויורד". יצחק לבני על הלחצים ברשות השידור: "המפא"יניקים לא היו יותר טובים מביבי"

מעמד העיתונאים וגופי התקשורת בכי רע, וזו לא הפתעה - כך עולה מהפאנל "איך גורמים את החודש לעזאזל - קריסת מערכות? בהנחיית שרון גל, ביום השני של כנס אילת לעיתונות.

העיתונאי נחמיה שטרסלר מ'הארץ' ו'חדשות 2', אמר: "איפה שאני שואל ושומע, יש תכניות קיצוצים, פיטורים, הורדות שכר. כל כלי התקשורת, אפילו אילו שהרוויחו פעם - קשת, אומרת שהיא לא מרוויחה". לדבריו, "כאשר אתה מפסיד, הכוח של מול השלטון הולך ויורד. אתה צריך לבקש בקשות, למשל ערוץ 10, אתה חלש מול הפוליטיקאים, העיתונאים שלך חלשים מולך, יש צנזורה עצמית".

שטרסלר, עיתונאי ותיק ומוכר, מודה כי גם בינו לבין עצמו עולה החשש בתקופה האחרונה לעתיד לבוא. "זה שאני אומר את זה, זה כבר אומר שזה עובר לי בראש", אמר אבל הדגיש כי מצב העיתונאי הצעיר, רע הרבה יותר: "כאשר אין לך מעמד, ומוניטין ושם, ברור שאתה נאלץ להתיישר לפי מה שהבעלים רוצה למרות שהבעלים לא אומר את זה".

בסקר שהוצג בפאנל ונערך עבור כנס אילת לעיתונות, עולה כי הציבור חושב שהשכר הממוצע של העיתונאי בישראל עומד על 13,600 שקל בממוצע, כאשר השכר האמיתי עומד כל כ-7,000 שקלים. עוד עולה בסקר כי 56% מהנשאלים חושבים שהשכר שהעיתונאים מקבלים הוא הוגן, 25% אומרים שהוא גבוה יותר, ואילו 19% אומרים שהוא נמוך מדי.

מ"מ מנכ"ל 'חדשות 10', אורי רוזן, מודה בחודשים האחרונים מצבו של הערוץ רע בהרבה: "ההשפעה של המצב הכלכלי עלינו היא דרמטית. המצב הכלכלי משפיע על מה שרואים על המסך, ומחודש לחודש זה יהיה ניכר יותר".

מנשה סמירה, מנכ"ל הרשות השנייה, תקף בשלב זה את ערוץ 10: "עד שנת 2008 הערוץ הפסיד כל שנה 80-100 מיליון שקל. עד 2008 הם לא עמדו פעם אחת בחובות הרגולציה שהם בחרו לקבל במכרז. הגיע יוסי ורשבסקי, והפלא ופלא, יש עמידה בחובות, הוא מיצב את הערוץ, עומד במחויבות התוכן. אם האירוע של 4 החודשים האחרונים, אז הוא היה מסיים את השנה כמעט מאוזן".

חגי גולן, העורך הראשי של 'גלובס', אמר: "נוהגים לקרוא לנו חיידקים, אז אנחנו חיידקים מאד מוחלשים. היכולת של השלטון ללחוץ על התקשורת, גבוה מאד. הנה למשל סעיף בהכנסות: תחקירן. התוצרת שהוא מנפק מבחינה כמותית, היא בדרך כלל נמוכה באופן יחסי, יכול להיות שחודש שלם לא תראה ממנו מילה, ובסוף החודש תראה במקרה הטוב תחקיר שיעשה רעש, ויכול להיות שהתחקיר ייפול. היכולת שלנו להעסיק תחקירנים, מבחינה כדאיות, ובתקופה מהסוג הזה, נמוכה. הם הראשונים שאם צריך לפטר מישהו, ילכו הביתה".

גולן אישר שוב את מסכת הלחצים שכלי התקשורת עוברים היום: "אין ספק, ומי שאומר אחרת הוא מיתמם או משקר, אנחנו הרבה יותר לחיצים בתקופה הזאת. אתה מקבל את הטלפון, הגופים שאנחנו מדברים עליהם, המפרסמים הגדולים, הפוליטיקאים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה

ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה

מנדי הניג |

רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.

במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של 67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות של הפעילות.

על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול של הנפקה.


האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?

"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי. 

חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".

מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?

"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".

מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?

מונית
צילום: ביזפורטל

עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד

התקנות החדשות מבטלות דרישות טכניות שהותאמו לאוטובוסים, ומאפשרות לרשויות המקומיות להפעיל הסעות מותאמות וגמישות יותר במיוחד במסלולים קטנים ומרוחקים של תלמידי החינוך המיוחד

מנדי הניג |

תקנות תעבורה חדשות שחתמה עליהן שרת התחבורה, מירי רגב, יאפשרו לראשונה שימוש במוניות רגילות להסעת תלמידים, בפרט תלמידים עם צרכים מיוחדים. התקנות צפויות להיכנס לתוקף כבר בימים הקרובים, אחרי עבודת מטה שנערכה במשרד התחבורה בשיתוף משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים.

מאות רשויות מקומיות ברחבי הארץ מפעילות מדי יום מערך הסעות מורכב עבור תלמידי החינוך המיוחד. לא מדובר באוטובוסים עמוסים, אלא לרוב במסלולים נקודתיים עם שניים או שלושה תלמידים בלבד לפעמים מיישובים שונים, לפעמים בנסיעה ארוכה, לעיתים תוך צורך בהתאמות מיוחדות. במציאות הזו, מונית רגילה היא פתרון הגיוני וזמין, אלא שעד כה חלו עליה כללים שהיו מותאמים בכלל עבור כלי רכב גדולים כמו אוטובוסים או מיניבוסים.

כך למשל, התקנות דרשו התקנת פנסי איתות מיוחדים מאחור, או הורדת תלמידים אך ורק מצד ימין כללים שקשה או בלתי אפשרי ליישם במונית סטנדרטית. בפועל, נהג המונית יושב קרוב לתלמידים, יכול להשגיח עליהם מקרוב, ולעיתים אפילו עוזר באופן אישי. לכן, ההיגיון שהנחה את משרד התחבורה היה לעדכן את ההגדרה בחוק של "הסעת תלמידים" כך שלא תחול על מוניות רגילות, ובכך לאפשר גמישות תפעולית לצד שמירה על בטיחות.

שרת התחבורה רגב מסבירה: "עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את אנשי משרדי לבחון את מערך תקנות התעבורה, ובכל מקום שבו ניתן להפחית חסמים בירוקרטיים ותקינה מיותרת, בלי להתפשר על הבטיחות - לפעול לטובת האזרח. בוודאי כאשר מדובר באלה שהכי זקוקים לעזרתנו - תלמידי החינוך המיוחד. מערכת הסעות התלמידים, ושל תלמידי החינוך המיוחד בפרט, היא אתגר יומיומי לרשויות המקומיות ולמשפחות. התקנות החדשות יאפשרו להסיע ילדים גם במוניות רגילות, בצורה שתיתן מענה יעיל, בטוח ונגיש יותר. משרד התחבורה רואה חשיבות עליונה בשוויון ההזדמנויות ובנגישות לכל ילד, בכל מקום״.

גם מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, מתייחס לשינוי: "התקנות החדשות נועדו לתת מענה מותאם למציאות של החינוך המיוחד – להסיע פחות תלמידים, לעיתים למרחקים גדולים, בצורה יעילה ובטוחה. זהו מהלך שיקל על הרשויות, יוזיל עלויות ויביא גמישות שדרושה בשטח."