המלחמה בדייר הסרבן: חתם על עסקת פינוי בינוי לאחר שנתבע 27 מיליון שקל

עסקת הפינוי בינוי ברחוב העצמאות ביהוד סוף כל סוף תוכל לצאת לדרך, לאחר שדייר סרבן שנתבע חתם על העסקה
לירן סהר | (6)

מיזמי התחדשות עירונית לא מעטים "נתקעים" בעקבות סרבנותו של אחד הדיירים, לא פעם ללא סיבה מוצדקת. בבניין ישן ברחוב העצמאות ביהוד 32 בעלי דירות החליטו ליזום פרויקט של פינוי בינוי ולזכות בדירות חדשות.

לאחר משא ומתן ארוך מול היזם הוסכם כי כל בעלי הדירות, שכיום מתגוררים בדירות בשטח של 60 מ"ר, ייזכו בשתי דירות חדשות במיזם. לאחר פינויו והריסתו של הבניין, עתיד להיבנות על השטח בניין המתנשא לגובה של 15 קומות בן 120 דירות בשטח של 120 מ"ר.

הפרויקט נתקע בעקבות סרבנותו של אחד מבעלי הדירות לחתום על העסקה ללא סיבה מוצדקת, אולם לאחר שנתבע על ידי שכניו ב-27 מיליון שקל נעתר השכן הסרבן לחתום. התביעה נולדה כתוצאה מקבלת "חוק הדייר הסרבן", אשר מאפשרת לבעלי דירות לתבוע שכנים על נזקים, אם אלה מסרבים להשתתף בפרויקט של פינוי בינוי מטעמים לא סבירים, וזאת לאחר הסכמה של למעלה מ- 80% מקרב בעלי הדירות במתחם המעוניינים בפרויקט.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ד 04/12/2011 20:09
    הגב לתגובה זו
    http://www.calcalist.co.il/real_estate/articl ברור שיחס של פחות מ-1:4 לא יכול בכלל לאפשר לקבלן לתת שתי דירות חדשות כפולות לכל דייר
  • ש 04/12/2011 21:52
    הגב לתגובה זו
    לא ניתן לפתוח את הקישור.
  • 3.
    ברוך 04/12/2011 16:07
    הגב לתגובה זו
    שימו לב שדיירי הבניין קיבלו כ-53% מהדירות בבנין . אני חושב שזו עיסקת פינוי בינוי ראשונה מסוגה שהיזם אינו חזיר ונותן לדיירי הבניין את מה שבאמת מגיע להם. זוהי עיסקה מצויינת והוגנת לכל הצדדים. אין להסתפק בפחות ממה שמגיע לדיירים. כל הכבוד לדיירים שניהלו מו" מ שתוצאתו מצויינת עבורם. לא ברור מדוע אותו דייר סרבן לא מסתפק בתמורה כל כך יפה.
  • ד 04/12/2011 20:06
    הגב לתגובה זו
    לשתי דירות 60 או לדירה כפולה ממה שיש להם כיום. אם היזם ייתן לדיירים 64 דירות מ-120 עם כל העלויות של פינוי בינוי דיור חלופי ועלויות בניה אין לו לדעתי שום סיכוי להרוויח. משהו פה לא מסתדר
  • 2.
    הם רעה חולה, חמדנים ללא שום פרופורציה (ל"ת)
    הדיירים הסרבנים 04/12/2011 11:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ככה זה יהודים 04/12/2011 11:38
    הגב לתגובה זו
    והם דורשים עוד, לא סתם שונאים אותנו בעולם
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.