משבר החוב: למה גם בלגיה מצטרפת לרשימת המדינות שעלולות לפשוט את הרגל?
גל הורדות דירוג עבר אתמול על אירופה. דירוג האשראי של הונגריה ירד לרמת 'זבל' והחשובה יותר, בלגיה, 'זכתה' אמש להורדת דירוג אשר העיבה על הנעילה בוול סטריט.
עד כה הבעיה של מדינות כמו יוון ואיטליה היתה ידועה וקבוצה של מדינות חלשות אלו זכתה לכינוי מדינות ה-PIIGS (פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד). אך עבור משקיעים רבים הורדת הדירוג הבלגית היתה הפתעה. אם כן.. מה קורה בבלגיה?
טור שפורסם באתר ביזנסאינסיידר מסביר את הנסיבות הבלגיות שהביאו להורדת הדירוג. ראשית, יש להתחיל בעובדה הפשוטה והבסיסית שלבלגיה אין ממשלה יציבה מזה 627 ימים. בבחירות האחרונות שהתקיימו ב-13 ביוני 2010 נבחרו 11 מפלגות כשלאף אחת מהן אין יותר מ-20% בפרלמנט ומאז מתאמצים בבלגיה להקים ממשלה. ראש הממשלה הציע את התפטרותו המיידית לפני 5 ימים לאחר שספג ביקורת קשה על היקף הקיצוצים שרצה להעביר. מפלגות האופוזיציה תקפו את התוכנית בטענה ש"הרפורמות קטנות מדי והמעמסה על משלם המיסים גדולה מדי".
הממשל הנוכחי שאין לו שליטה וסמכות מלאים על הפעילות במדינה, הבין מאוחר מדי ששילם מחיר גבוה מדי לצרפתים עבור החלק הבלגי בבנק דקסיה - סכום של כ-4 מיליארד אירו. גרוע מכך, התגלה כי הערבויות שניתנו על ידי משלם המיסים הבלגי לרכישה אינם ניתנים למימוש. עתה מנסים בבלגיה לבחוש מחדש בעסקה עם הצרפתים אך הסיכון של איבוד דירוג ה-AAA הצרפתי צפוי למנוע מהם לשנות את התנאים.
מחקר מעלה שהיקף הערבויות שניתנו למערכת הבנקאות הבלגית על ידי הממשלה מסתכמים ב-130 מיליארד אירו. לשם השוואה, התמ"ג בבלגיה עומד על 353 מיליארד אירו בשנה. קריסה של מספר בנקים או קריסה כללית עלולה להביא את המדינה לחדלות פרעון.
- 2.מילה אחרונה לא נאמרה 27/11/2011 11:57הגב לתגובה זותמים מי שחושב שהגרמנים יתנו לזה לקרות. יש להם יותר מידי בעיות עם עצמם בגלל מה שקרה במלחמות העולם, בעיקר בשנייה. בניגוד לפוליטקאים הישראלים חסרי הבגרות והשרלטנים, הפוליטיקה בגרמניה היא נקייה יחסית. אף מנהיג פוליטי בגרמניה לא יעיז להעדיף צרכי עצמו על פני צרכי בוחריו. כמו במקרה של נתניהו וברק המגלומנים שמרוכזים אך ורק בהישרדותם האישית. ולכן אין מצב שהיורו יקרוס כשיש עוד אמצעי חזק מכולם שעדיין לא הופעל: הדפסת כסף ואינפלציה מבוקרת שמטבע הדברים וההסיטוריה הוא צעד דרמטי וטראומטי לגרמנים
- 1.אירופה 26/11/2011 21:57הגב לתגובה זובלגיה מזמן היתה צריכה להיות על הכוונת! האירו מחוסל האמריקאים בבעיה אולי בכל זאת ראלי סוף שנה?????? רמאים!!!

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
