מעסיק לא יחויב בתשלום פיצוי פיטורים כאשר יחסי עובד מעביד נותקו עקב סגר בשטחים והמעסיק ניסה להשיב את העובדים לעבודה
העובדות
---------------
נצרי אלחאג' ואח' (להלן: "העובדים") הועסקו אצל סולל בונה פיתוח וכבישים בע"מ (להלן: "המעסיקה") כעובדי פיתוח ותשתית באזור חיפה והצפון בתפקידים שונים ובתקופות שונות עד סוף חודש ספטמבר 2000, מועד בו פרצה אינתיפאדת אל אקצה, בגינה הוטל סגר על השטחים.
העובדים עתרו לבית הדין האזורי לתשלום פיצוי פיטורים וזכויות אחרות הנובעות מעבודתם אצל המעסיקה. לטענת העובדים, לאחר הטלת הסגר, בגינו נבצר מהם להגיע לעבודתם אצל המעסיקה, הודיעה להם המעסיקה, כי אינה מעוניינת יותר בהעסקתם ופיטרה אותם ללא הודעה מוקדמת.
המעסיקה טענה, כי מעולם לא פיטרה את העובדים אלא היתה מעוניינת בהמשך העסקתם, אך העובדים חדלו להגיע עקב הסגר ולא יידעו את המעסיקה מהן הנסיבות להיעדרותם. לכן, יש לראותם כמתפטרים ממקום עבודתם, ואינם זכאים להודעה מוקדמת ולפיצוי פיטורים.
בית הדין האזורי קבע, כי המעסיקה עשתה כל שביכולתה כדי להחזיר את העובדים לעבודה, והמניעה לחזרתם לעבודתה לא היתה קשורה לעובדים ולא למעסיקה אלא לרשויות המדינה. המניעה לחזרתם לעבודה היתה אובייקטיבית ולא תלויה ברצונו של צד כלשהו. בית הדין האזורי קבע, כי כאשר ישנה מניעה חוקית אובייקטיבית להמשך העסקת העובד ועבודתו מופסקת- הוא זכאי לפיצוי פיטורים. בנסיבות אלו העובדים זכאים בנוסף גם לתמורת הודעה מוקדמת.
פסק הדין
-------------
הזכות לפיצוי פיטורים
פסיקות קודמות של בית הדין הארצי בעניין זה קובעות באופן חד משמעי, כי מקום בו הסיבה היחידה לסיום עבודתו של עובד הינה בשל מניעה אובייקטיבית אמיתית, הסגר בשטחים, הרי שאין לחייב את המעביד לשאת באחריות כלשהי כלפי העובד. זאת שעה שהמעסיק עשה את כל המאמצים על מנת לאפשר לעובד לחזור לעבודה.
משעשתה המעסיקה כל שביכולתה על מנת להשיב את העובדים לעבודה, משום שאלה היו נחוצים לה, ובהתחשב בעובדה, כי אי הגעת העובדים לעבודה ללא כל התראה גרמה למעסיקה לנזקים ועיכובים בפרויקטי הבניה אותם לקחה על עצמה, אין כל הצדקה להטיל עליה את האחריות לנזקים נוספים לאלו שכבר היה עליה לספוג עקב היעדרות עובדיה.
בית הדין האזורי, הסתמך בפסיקתו על פסקי דין שעסקו בעובדים זרים שהועסקו ע"י מעסיקיהם באופן בלתי חוקי, ולכן, בשל התנהגותם של המעסיקים לא ניתן היה להמשיך את העסקתם. במקרים אלו, התנהלות המעסיקים תרמה להפסקת העבודה. שלא כשם במקרה דנן, בו המעסיקה פעלה כדין לשם המשך העסקת העובדים.
במקרה זה, כאמור, המעסיקה השיגה את ההיתרים הנדרשים, אך המניעה להעסקתם של העובדים היתה אובייקטיבית- סגר והתנגדות צה"ל לכניסתם.
במקרה זה, דין תביעתה של העובדים לפיצויי פיטורים- להדחות.
הזכות לחופשה שנתית, דמי הבראה ודמי חגים
החישוב שנערך לעניין ימי החופשה וערכם ע"י המעסיקה שגוי ויש לבצע את החישוב בהתאם להוראות סעיפים 3 ו-10 לחוק חופשה שנתית התשי"א- 1951. בנוסף, בית הדין האזורי ניכה מסכומים אלו את התשלומים ששולמו לעובדים בגין חופשה ע"י שירות התעסוקה.
השגות המעסיקה לגבי חישוב דמי ההבראה ודמי החגים נדחו.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
