מעסיק לא יחויב בתשלום פיצוי פיטורים כאשר יחסי עובד מעביד נותקו עקב סגר בשטחים והמעסיק ניסה להשיב את העובדים לעבודה
העובדות
---------------
נצרי אלחאג' ואח' (להלן: "העובדים") הועסקו אצל סולל בונה פיתוח וכבישים בע"מ (להלן: "המעסיקה") כעובדי פיתוח ותשתית באזור חיפה והצפון בתפקידים שונים ובתקופות שונות עד סוף חודש ספטמבר 2000, מועד בו פרצה אינתיפאדת אל אקצה, בגינה הוטל סגר על השטחים.
העובדים עתרו לבית הדין האזורי לתשלום פיצוי פיטורים וזכויות אחרות הנובעות מעבודתם אצל המעסיקה. לטענת העובדים, לאחר הטלת הסגר, בגינו נבצר מהם להגיע לעבודתם אצל המעסיקה, הודיעה להם המעסיקה, כי אינה מעוניינת יותר בהעסקתם ופיטרה אותם ללא הודעה מוקדמת.
המעסיקה טענה, כי מעולם לא פיטרה את העובדים אלא היתה מעוניינת בהמשך העסקתם, אך העובדים חדלו להגיע עקב הסגר ולא יידעו את המעסיקה מהן הנסיבות להיעדרותם. לכן, יש לראותם כמתפטרים ממקום עבודתם, ואינם זכאים להודעה מוקדמת ולפיצוי פיטורים.
בית הדין האזורי קבע, כי המעסיקה עשתה כל שביכולתה כדי להחזיר את העובדים לעבודה, והמניעה לחזרתם לעבודתה לא היתה קשורה לעובדים ולא למעסיקה אלא לרשויות המדינה. המניעה לחזרתם לעבודה היתה אובייקטיבית ולא תלויה ברצונו של צד כלשהו. בית הדין האזורי קבע, כי כאשר ישנה מניעה חוקית אובייקטיבית להמשך העסקת העובד ועבודתו מופסקת- הוא זכאי לפיצוי פיטורים. בנסיבות אלו העובדים זכאים בנוסף גם לתמורת הודעה מוקדמת.
פסק הדין
-------------
הזכות לפיצוי פיטורים
פסיקות קודמות של בית הדין הארצי בעניין זה קובעות באופן חד משמעי, כי מקום בו הסיבה היחידה לסיום עבודתו של עובד הינה בשל מניעה אובייקטיבית אמיתית, הסגר בשטחים, הרי שאין לחייב את המעביד לשאת באחריות כלשהי כלפי העובד. זאת שעה שהמעסיק עשה את כל המאמצים על מנת לאפשר לעובד לחזור לעבודה.
משעשתה המעסיקה כל שביכולתה על מנת להשיב את העובדים לעבודה, משום שאלה היו נחוצים לה, ובהתחשב בעובדה, כי אי הגעת העובדים לעבודה ללא כל התראה גרמה למעסיקה לנזקים ועיכובים בפרויקטי הבניה אותם לקחה על עצמה, אין כל הצדקה להטיל עליה את האחריות לנזקים נוספים לאלו שכבר היה עליה לספוג עקב היעדרות עובדיה.
בית הדין האזורי, הסתמך בפסיקתו על פסקי דין שעסקו בעובדים זרים שהועסקו ע"י מעסיקיהם באופן בלתי חוקי, ולכן, בשל התנהגותם של המעסיקים לא ניתן היה להמשיך את העסקתם. במקרים אלו, התנהלות המעסיקים תרמה להפסקת העבודה. שלא כשם במקרה דנן, בו המעסיקה פעלה כדין לשם המשך העסקת העובדים.
במקרה זה, כאמור, המעסיקה השיגה את ההיתרים הנדרשים, אך המניעה להעסקתם של העובדים היתה אובייקטיבית- סגר והתנגדות צה"ל לכניסתם.
במקרה זה, דין תביעתה של העובדים לפיצויי פיטורים- להדחות.
הזכות לחופשה שנתית, דמי הבראה ודמי חגים
החישוב שנערך לעניין ימי החופשה וערכם ע"י המעסיקה שגוי ויש לבצע את החישוב בהתאם להוראות סעיפים 3 ו-10 לחוק חופשה שנתית התשי"א- 1951. בנוסף, בית הדין האזורי ניכה מסכומים אלו את התשלומים ששולמו לעובדים בגין חופשה ע"י שירות התעסוקה.
השגות המעסיקה לגבי חישוב דמי ההבראה ודמי החגים נדחו.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
.jpg)
הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות; מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי
פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.
החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- מה הזכויות שלכם בביטוח לאומי - מחשבון ושאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.