האם נטישה של יוון או איטליה את הגוש תשפר את מצבן?

רונן מנחם, מנהל יחידת השקעות ואסטרטגיה במזרחי-טפחות, כותב על האפשרות לשינויי סטטוס של מדינות האיחוד האירופי וגוש האירו
רונן מנחם | (6)

ראשי ממשלות איטליה ויוון ירדו מקדמת הבמה, אך תלאותיו של גוש האירו רחבות ומקיפות בהרבה. שוקי ההון קיבלו את פרישת השניים בהתלהבות, אבל הדשדוש הכלכלי בגוש ישוב עד מהרה להעסיקם.

גוש האירו נראה כיום רע יותר בהשוואה לאזורים אחרים, לרבות ארצות הברית ומדינות מתעוררות נבחרות. על רקע זה, מדובר לאחרונה על עזיבה אפשרית של מספר מדינות בקשיים, תוך אימוץ מודל חדלות הפירעון הארגנטיני. אולם, אם לשפוט לפי מצבן של עשר מדינות האיחוד האירופי שלא הצטרפו לגוש האירו, מצבן של הנוטשות לא בהכרח ישתפר.

הגירעונות והחובות הגדולים של ממשלות גוש האירו מככבות בראש החדשות - בשנה שעברה הסתכם ממוצעם ב-6.2 ו-85.4 אחוזים מהתוצר, בהתאמה. השנה תחול הרעה נוספת. אמנם מדובר בחריגה קשה מהיעדים המעוגנים באמנת מאסטריכט (גירעון בשיעור 3% וחוב בשיעור 60% מהתוצר), אך מצבן של המדינות שאינן בגוש האירו אינו טוב יותר. לראיה, לגירעונות והחובות של כל 27 מדינות האיחוד האירופי שיעורים דומים: 6.6% ו-80.2% בהתאמה.

גם בנושא האינפלציה אין הבדלים גדולים. לדוגמא, ב-12 החודשים האחרונים, עמד קצב השינוי הממוצע במדדי המחירים לצרכן בקרב 17 חברות גוש האירו על 2.5%, בעוד באיחוד האירופי כולו הסתכם השינוי ב-2.9%. עם זאת, השונות בין המדינות גבוהה, והדבר מעמיד בחיסרון את מדינות גוש האירו, הכפופות לריבית אחידה ומתקשות לנהל מדיניות מוניטארית עצמאית.

המדדים המקובלים לפעילות העסקית (בטור זה בחנתי את מדד הייצור התעשייתי ומדד המכירות הקמעונאיות המשקפים בהתאמה את ההיצעים והביקושים הכלכליים) אינם מציגים תמונה אחידה:

ב-12 החודשים האחרונים רשם מדד הייצור התעשייתי של מדינות גוש האירו עלייה בת 5.3%, כנגד עלייה נמוכה יותר בת 4.3% בלבד בכל 27 מדינות האיחוד האירופי. לחברות הגוש היה יתרון קל במדד זה בששת החודשים האחרונים. מנגד, לפי מדד המכירות הקמעונאיות מדינות גוש האירו נמצאות בחיסרון עקבי בהשוואה למדינות מחוץ לו. לדוגמא, ב-12 החודשים האחרונים, ירד המדד ב-1% בגוש האירו וב-0.8% בכל מדינות האיחוד. עם זאת, לא מדובר בחיסרון של ממש.

המצב הכלכלי משליך על שוקי העבודה ומצבן של שתי הקבוצות לא מלהיב, בלשון המעטה: שיעור הבלתי מועסקים גדל בהתמדה, בחודש ספטמבר 2011 הסתכם בממוצע ב-10.2% בגוש האירו ו-9.7% בכל מדינות האיחוד. כאן ניתן להצביע על יתרון למדינות שאינן חברות בגוש, אך לא במידה שתצדיק מבחינתן עזיבה.

לבסוף, בחנתי גם את שיעורי החיסכון של משקי הבית והשקעות של המגזר העסקי בשתי הקבוצות, ובגוש האירו הן החיסכון והן ההשקעות נוטים להיות גבוהים יותר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אבל החוב שלהן ביורו אז מה יעזור אם יעזבו? (ל"ת)
    קובי 16/11/2011 20:22
    הגב לתגובה זו
  • רונן מנחם 17/11/2011 08:13
    הגב לתגובה זו
    אכן כך, זו בדיוק התסבוכת המשפטית. הם ירצו להנפיק חוב חדש במטבע מקומי והשאלה אם יהיו מוכנים להלוות להם לאחר תספורות הענק יייגרמו מעצם הנטישה.
  • 2.
    יוסי עמית 16/11/2011 10:38
    הגב לתגובה זו
    האם הנטישה אמורה לאפשר למדינות מצב שבו הן תוכלנה, אולי במקרה קיצון, להדפיס כסף ואז להמנע מחדלות פרעון?
  • רונן מנחם 16/11/2011 11:22
    הגב לתגובה זו
    שלום, יוסי. הנטישה אמורה לאפשר למדינות היוצאות לנקוט מדיניות מוניטארית עצמאית (הן תוכלנה להחליט שהריבית תהייה כמו בארה" ב נניח ולא כמו בגוש) ולפחת את שער החליפין. גם ההיסטוריה של ארגנטינה לטובתן, למרות ההבדלים בין שני המקרים. מנגד ברור שהחסרונות עצומים – הסתכנות בבריחת הון ואובדן אמון המשקיעים, המרות מטבע, שאלות משפטיות אפשריות ועוד.
  • 1.
    אנליסטית בחופשה 16/11/2011 09:06
    הגב לתגובה זו
    שלום רונן, כרגיל נהנתי לקרוא את טורך. נשאלת השאלה, אמנם מצב המדינות מחוץ לגוש האירו אינו יותר טוב מהמדינות בגוש, אך מעולם לא קרה שמדינה יצאה מהגוש. היום מצבן של איטליה, ספרד, יוון אירלנד ופורטוגל כל כך קשה, שאולי באמת בלעדיהן תהיה השפעה חיובית על הגוש. האם בחנת את הנתונים הכלכליים שציינת בנטרול המדינות הנ" ל. בכל מקרה, גם אם הנתונים יובילו למסקנה זהה, אולי עצם הוצאתם מהגוש ישפר את המצב שלו, כאשר לא יצטרכו לתמוך במדינות הללו והן עצמן יוכלו לפחת את המטבע שלהן על מנת להגדיל ייצוא?
  • רונן מנחם 16/11/2011 10:37
    הגב לתגובה זו
    שלום. אכן, הוצאתן של המדינות הללו מהרשימה תציג את הגוש באור פחות שלילי, אך אם מטבעותיהן יפוחתו בשיעורים חדים לאחר הוצאתן, האחרות תיפגענה בתחרותיות הייצוא. בנוסף, עצם ההוצאה עלולה לגרום זעזוע בשוקי ההון ולדרדר עוד יותר את ביטחון המשקיעים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.