האם נטישה של יוון או איטליה את הגוש תשפר את מצבן?
ראשי ממשלות איטליה ויוון ירדו מקדמת הבמה, אך תלאותיו של גוש האירו רחבות ומקיפות בהרבה. שוקי ההון קיבלו את פרישת השניים בהתלהבות, אבל הדשדוש הכלכלי בגוש ישוב עד מהרה להעסיקם.
גוש האירו נראה כיום רע יותר בהשוואה לאזורים אחרים, לרבות ארצות הברית ומדינות מתעוררות נבחרות. על רקע זה, מדובר לאחרונה על עזיבה אפשרית של מספר מדינות בקשיים, תוך אימוץ מודל חדלות הפירעון הארגנטיני. אולם, אם לשפוט לפי מצבן של עשר מדינות האיחוד האירופי שלא הצטרפו לגוש האירו, מצבן של הנוטשות לא בהכרח ישתפר.
הגירעונות והחובות הגדולים של ממשלות גוש האירו מככבות בראש החדשות - בשנה שעברה הסתכם ממוצעם ב-6.2 ו-85.4 אחוזים מהתוצר, בהתאמה. השנה תחול הרעה נוספת. אמנם מדובר בחריגה קשה מהיעדים המעוגנים באמנת מאסטריכט (גירעון בשיעור 3% וחוב בשיעור 60% מהתוצר), אך מצבן של המדינות שאינן בגוש האירו אינו טוב יותר. לראיה, לגירעונות והחובות של כל 27 מדינות האיחוד האירופי שיעורים דומים: 6.6% ו-80.2% בהתאמה.
גם בנושא האינפלציה אין הבדלים גדולים. לדוגמא, ב-12 החודשים האחרונים, עמד קצב השינוי הממוצע במדדי המחירים לצרכן בקרב 17 חברות גוש האירו על 2.5%, בעוד באיחוד האירופי כולו הסתכם השינוי ב-2.9%. עם זאת, השונות בין המדינות גבוהה, והדבר מעמיד בחיסרון את מדינות גוש האירו, הכפופות לריבית אחידה ומתקשות לנהל מדיניות מוניטארית עצמאית.
המדדים המקובלים לפעילות העסקית (בטור זה בחנתי את מדד הייצור התעשייתי ומדד המכירות הקמעונאיות המשקפים בהתאמה את ההיצעים והביקושים הכלכליים) אינם מציגים תמונה אחידה:
ב-12 החודשים האחרונים רשם מדד הייצור התעשייתי של מדינות גוש האירו עלייה בת 5.3%, כנגד עלייה נמוכה יותר בת 4.3% בלבד בכל 27 מדינות האיחוד האירופי. לחברות הגוש היה יתרון קל במדד זה בששת החודשים האחרונים. מנגד, לפי מדד המכירות הקמעונאיות מדינות גוש האירו נמצאות בחיסרון עקבי בהשוואה למדינות מחוץ לו. לדוגמא, ב-12 החודשים האחרונים, ירד המדד ב-1% בגוש האירו וב-0.8% בכל מדינות האיחוד. עם זאת, לא מדובר בחיסרון של ממש.
המצב הכלכלי משליך על שוקי העבודה ומצבן של שתי הקבוצות לא מלהיב, בלשון המעטה: שיעור הבלתי מועסקים גדל בהתמדה, בחודש ספטמבר 2011 הסתכם בממוצע ב-10.2% בגוש האירו ו-9.7% בכל מדינות האיחוד. כאן ניתן להצביע על יתרון למדינות שאינן חברות בגוש, אך לא במידה שתצדיק מבחינתן עזיבה.
לבסוף, בחנתי גם את שיעורי החיסכון של משקי הבית והשקעות של המגזר העסקי בשתי הקבוצות, ובגוש האירו הן החיסכון והן ההשקעות נוטים להיות גבוהים יותר.
- 3.אבל החוב שלהן ביורו אז מה יעזור אם יעזבו? (ל"ת)קובי 16/11/2011 20:22הגב לתגובה זו
- רונן מנחם 17/11/2011 08:13הגב לתגובה זואכן כך, זו בדיוק התסבוכת המשפטית. הם ירצו להנפיק חוב חדש במטבע מקומי והשאלה אם יהיו מוכנים להלוות להם לאחר תספורות הענק יייגרמו מעצם הנטישה.
- 2.יוסי עמית 16/11/2011 10:38הגב לתגובה זוהאם הנטישה אמורה לאפשר למדינות מצב שבו הן תוכלנה, אולי במקרה קיצון, להדפיס כסף ואז להמנע מחדלות פרעון?
- רונן מנחם 16/11/2011 11:22הגב לתגובה זושלום, יוסי. הנטישה אמורה לאפשר למדינות היוצאות לנקוט מדיניות מוניטארית עצמאית (הן תוכלנה להחליט שהריבית תהייה כמו בארה" ב נניח ולא כמו בגוש) ולפחת את שער החליפין. גם ההיסטוריה של ארגנטינה לטובתן, למרות ההבדלים בין שני המקרים. מנגד ברור שהחסרונות עצומים – הסתכנות בבריחת הון ואובדן אמון המשקיעים, המרות מטבע, שאלות משפטיות אפשריות ועוד.
- 1.אנליסטית בחופשה 16/11/2011 09:06הגב לתגובה זושלום רונן, כרגיל נהנתי לקרוא את טורך. נשאלת השאלה, אמנם מצב המדינות מחוץ לגוש האירו אינו יותר טוב מהמדינות בגוש, אך מעולם לא קרה שמדינה יצאה מהגוש. היום מצבן של איטליה, ספרד, יוון אירלנד ופורטוגל כל כך קשה, שאולי באמת בלעדיהן תהיה השפעה חיובית על הגוש. האם בחנת את הנתונים הכלכליים שציינת בנטרול המדינות הנ" ל. בכל מקרה, גם אם הנתונים יובילו למסקנה זהה, אולי עצם הוצאתם מהגוש ישפר את המצב שלו, כאשר לא יצטרכו לתמוך במדינות הללו והן עצמן יוכלו לפחת את המטבע שלהן על מנת להגדיל ייצוא?
- רונן מנחם 16/11/2011 10:37הגב לתגובה זושלום. אכן, הוצאתן של המדינות הללו מהרשימה תציג את הגוש באור פחות שלילי, אך אם מטבעותיהן יפוחתו בשיעורים חדים לאחר הוצאתן, האחרות תיפגענה בתחרותיות הייצוא. בנוסף, עצם ההוצאה עלולה לגרום זעזוע בשוקי ההון ולדרדר עוד יותר את ביטחון המשקיעים.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם
אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור, שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.
הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.
ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו.
נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון. אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע. נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת.
- לאוניד נבזלין - בעל מניות בעיתון "הארץ" נגד עמוס שוקן
- לאוניד נבזלין מקים מגזין תקשורת: רותם דנון ישמש כעורך הראשי של המיזם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיעים לא ויתרו
שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.
